במקביל להשמדה הסיזיפית של המנהרות ההתקפיות בעזה, נבנית לה, בשיטתיות, מערכת מנהרות מתחת לשלטון החוק. המהפכה המשפטית שהוקפאה החל מ-7 באוקטובר חיה ובועטת. שונתה רק הרטוריקה, שיטת הפעולה, הדורסנות והדגשים.
אין יותר הכרזות בומבסטיות על מיטוט שלטון החוק, על רפורמה משטרית ועריפת ראשים. אבל תחת מעטה שאון הקרב מתקדמים בכנסת חוקים נגד ההסתה, החותרים תחת חופש הביטוי והעיתונות; נמשכת סאגת אי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון ואי-בחירת שני שופטים חדשים, המקבעת את הרוב השמרני בעליון; ממשיך העיכוב במינוי עשרות שופטים הדרושים לשם תפקוד סדיר של שלטון החוק והשירות לאזרח.
כך הממשלה מעכבת מזה חודשים מינוי של ראש הוועדה לאישור המינויים הבכירים ביותר בשירות המדינה, מתוך תקווה להחזרתם של "מינויים בראש שלנו". על הפרק בעתיד הקרוב - מינוי ראש השב"כ והרמטכ"ל. בחירתו המפתיעה השבוע של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בניצב אבשלום פלד כמפכ"ל הבא כאשר אין יו"ר לוועדת המינויים, מבלי שהתייעץ גם עם היועצת המשפטית לממשלה כנהוג, עוד תעסיק רבות את מערכת המשפט והציבור במסגרת עתירות לבג"ץ.
מן הסתם, המינוי היה תופס כותרות גדולות יותר אלמלא המו"מ עם חמאס. כאשר בבג"ץ כבר נדון תיקון פקודת המשטרה ("חוק בן גביר"), המעניק לשר לביטחון לאומי סמכויות-על מדאיגות בתפקידו, אין ספק שהסערה הפוליטית, ציבורית ומשפטית בדרך.
עיני שומרי הסף הוותיקים נשואות לצוות קומנדו משפטי בראשות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הצוות הגרעיני שלה כולל את המשנים שרון אפק, ד"ר גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, ואת עוזריה הבכירים ד"ר חגי הרוש וד"ר יונתן קרמר. הם עוקבים ומגיבים לפניות היועצים המשפטיים של המשרדים, שרים, פניות של עמותות ואזרחים ובולמים ניסיונות לפגוע בשלטון החוק בחסות המלחמה. לעיתים הם בעצמם עולים על בעיה שתעלה להחלטת ממשלה ומגיבים לפני כן, לעיתים הם פועלים במסגרת תגובה לעתירות לבג"ץ.
מיארה סגרה לאחרונה שליש מתקופת כהונתה. מי שהייתה אלמונית בעיני הציבור עם היבחרה לתפקיד, יושבת היום חזק על כס הייעוץ. בשל חולשת האופוזיציה והצהרות שרים על רצונם להדיחה, ובגלל שהמחאה נטולת מנהיג מובהק, הפכה מיארה, שלא מרצונה, לאייקון ציבורי.
למרות הגדרתה כ"אויבת העם" על ידי השר דוד אמסלם מיארה נחשבת יועצת מאפשרת הרואה את תפקידה לסייע לממשלה עד כמה שניתן, על מנת להגשים את מדיניותה, כל עוד היא פועלת במגבלות החוק. היא משתתפת בכל ישיבות קבינט המלחמה ומצויה עמוק בתמונת המצב הביטחוני ובקבלת ההחלטות, ויש אומרים שהרחיקה לכת בכל הקשור לאישור היבטים מבצעיים של ניהול המלחמה. למרות שעיניה היו צופיות למה שמחכה לנו בטריבונלים הבינלאומיים הייתה מיארה מאוד ליברלית בהפעלת הכוח בהפצצות. "מיארה נותנת לנו הכל", אמרו השרים הביטחוניים בתחילת המלחמה.
מאישור המשפטי שהיא מעניקה לצבא לערוך סיכולים ממוקדים, היא עוברת לסכל פגיעות בשלטון החוק, כשכל העת רק מתחזקת בקרבה הדאגה לשבר החברתי, הפוליטי והציבורי השוחקים את הדמוקרטיה. גיבוי מהממשלה לשלטון החוק – אין. ובצמרת המשפט קיים חשש, שהמגן הגדול של שלטון החוק - בית המשפט העליון – נשחק ומאוים. בהרכבו החסר רובו הפך שמרני, נרתע מלהתערב בעבודת הממשלה והכנסת וייתכן שמיארה וצוותה ניצבים בכלל לבד בחזית.
חוק בלי ממלכתיות
בערב שבו הגישה מיארה לבג"ץ את עמדת המדינה באשר לחוק הגיוס לצה"ל, הוגשה לבג"ץ, בלי שימת לב ציבורית, תשובת המדינה הסופית ביחס לתיקונים לחוק פקודת המשטרה. התיקונים שהתקבלו בכנסת לפני מספר חודשים, נתפסים בצמרת המשפטית כעוכרי דמוקרטיה ליברלית, מחבלים בזכויות האזרח ומנוגדים לעקרון הממלכתיות.
בן גביר חיבר את התיקון העוסק בשני היבטים עיקריים – שדרוג הסמכויות שיוקנו לו בניהול המשטרה והגברת מעורבותו בחקירות. זאת בלא שנערכה קודם לכן כל עבודת מטה ממשלתית – למרות שהתיקון, על פי מחלקת הבג"צים של הפרקליטות, "עוסק בסוגיה משטרית-תשתיתית רגישה הנוגעת למערכת היחסים שבין הדרג הפוליטי לבין משטרת ישראל, שכרוך בה חשש כבד לפוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי, והיא בעלת השפעה ישירה ועמוקה על שורה של זכויות יסוד, מערכת אכיפת החוק ושלטון החוק".
קודם לחקיקה התריעו בפני הכנסת המשנים ליועצת כי חקיקה מסוג זה, "היורדת לשורש מאפייניה הדמוקרטיים של המדינה וללגיטימציה של הפעלת כוח כופה כלפי אזרחים, צריכה להיעשות בהליך סדור, בזהירות מיוחדת, לאחר עבודת מטה משמעותית כדי ליצור ערובות להבטחת ההגנה על זכויות אדם". באופוריית הקמת הקואליציה והמהפכה המשטרית הנרקמת, דבריהם התאדו באוויר הכנסת והחוק עבר.
ביוני אשתקד, בעקבות דיון ראשון בעתירות נגד החוק, פורסם צו על תנאי לפיו על המשיבים לנמק מדוע לא יבוטל התיקון. מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ויחיאל כשר, הבהירו כי בינתיים "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון".
מכיוון שהיועצת מיארה מתייחסת לחוק הזה כחוק דגל שיש להיאבק בו, בתשובתה לבג"ץ היא מבהירה שאם החוק המסדיר את עבודת המשטרה אינו מגן על זכויות אדם, ומאפשר חדירת שיקולים זרים פוליטיים לעבודתה, נוצרת בעיה משטרית עמוקה. לכן אין מדובר בחוק רגיל, אלא בחוק העוסק בליבת עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
היועצת קובעת שהתיקון בכללותו אינו חוקתי והיא קוראת לבג"ץ לבטלו כיוון ש"יצר מבנה משטרי המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי" – אלא אם כן בג"ץ יקבע בפרשנותו איסור ברור על התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי. היא גם מוסיפה שיש לבטל ללא תנאי את סעיף "התווית מדיניות בחקירות".
לגבי חלקו הראשון של התיקון, העוסק בהסמכת השר לביטחון לאומי להתוות את "מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה", מיארה מאותתת לבג"ץ ש"כחלק מקיום מצוות הפסיקה להימנע ככל הניתן מביטול חוק, יש לאמץ ולעגן 'פרשנות מקיימת' שתבטיח הגנה על זכויות אדם ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה... חובתו של הדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט וגורף מלהתערב באופן פסול בפעילות המשטרה, לפגוע במתחם שיקול הדעת המקצועי שלה או לקדם באמצעותה אינטרסים זרים, סקטוריאליים, מפלגתיים או קואליציוניים".
לדעתה, הימנעות הכנסת מלקבוע מפורשות בתיקון, כי על הכוח המשטרתי והסמכויות הפוגעניות שבידי המשטרה להיות מופעלים באופן מקצועי, ענייני, שוויוני, בהתאם לדין, בלא חדירה של שיקולים זרים, מעוררת דאגה. "זאת ביתר שאת בשל החשש שיופעל כוח משטרתי מתוך רצון לרצות את הדרג הפוליטי או לשאת חן בעיניו".
3 צפייה בגלריה
השר בן גביר עם המפכ"ל קובי שבתאי והמיועד להחליפו אבשלום פלד (משמאל) | צילום: אלכס קולומויסקי
דאגתה היא שהחוק מאפשר למעשה לשר לתת הוראות אופרטיביות למפקדי המשטרה מעל לראשו של המפכ"ל שהוא (אמור להיות) מינוי א-פוליטי. "זהו שורש הפגיעה החוקתית-משטרית הגלומה בו". כך למשל, בשיאה של המחאה הנחה בן גביר את המשטרה שלא לאפשר חסימת צירים וכבישים ספציפיים, אירועים שהובילו לפרישת מפקד מחוז תל-אביב ניצב עמי אשד.
היועצת מודאגת מצבר ההקלות לשר: מתן סמכות לשר של קביעת "מדיניות, עקרונות כלליים, הנחיות" שהיא סמכות עמומה ורחבה, פותחת פתח לכך "שבמסווה של מדיניות תתאפשר התערבות של השר בעבודת המשטרה". בנוסף, לא נקבעו תחומים בהם על השר והדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט מהתערבות בעבודת המשטרה.
לדברי היועצת, אמנם המשטרה נמנית על הרשות המבצעת, אך היא אינה "המשטרה של הממשלה". "לפיכך, נדרש להבטיח כי הפיקוח והתוויית המדיניות הכללית לפעילותה, לא ייעשו באופן שעלול לערער את הערובות החוקתיות לשמירת זכויות האדם בפעולת המשטרה, תוך פגיעה בעצמאותה וחציית קו הגבול לעבר התערבות בשיקול הדעת המבצעי-מקצועי של הדרג הפיקודי". מיארה גם חוששת שסמכות הדרג המדיני ביחס למשטרה, תשמש לרתימתה לקידום אינטרסים פוליטיים או מפלגתיים.
חששות מיארה מתכתבות עם הסמכות הרחבה שיש לשרי המשטרה, מימים ימימה, למנות את כל הקצינים מדרגת סנ"צ ומעלה. "סמכות זו כשלעצמה יכולה להוות כלי להשפעה משמעותית על עבודת המשטרה. כך למשל, קידומו או מניעת קידומו של קצין, שלא על רקע שיקולים מקצועיים, אלא מטעמים זרים, כדוגמת שיקולים פוליטיים והאפקט המצנן שעשוי להיות לדבר בשמירה על זכויות אדם".
חשש כבד נוסף, היה סירובו העיקש בן גביר לקבוע בחוק שהמשטרה תעבוד מתוך שיקולי "ממלכתיות" – כלומר בהתאם לדין ולשיקול דעת מקצועי עצמאי, באופן שוויוני ונטול שיקולים זרים ופוליטיים. באחד מהדיונים הקודמים בבג"ץ, משהופנתה תשומת לב השופטים שהשר עקר מבין מטרות החוק את הצורך שהמשטרה תנהג ב"ממלכתיות", הפטיר השופט העליון יצחק עמית: "וכשחסרה המילה 'ממלכתיות', אז אני מדבר בשם עצמי, אני הופך לאזרח מודאג, אולי אפילו לאזרח מפוחד".
קריאה למתווה פרשני
לגבי סמכויות קביעת המדיניות של השר, היועצת המשפטית קוראת לבג"ץ להורות על מתווה פרשני שיציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, שיאפשר לא לבטל את הסעיף הפגום: "פרשנות מקיימת להוראות סעיף זה תקבע כי מפכ"ל המשטרה מוסמך לקבוע את המדיניות הארגונית והמבצעית של המשטרה, כמו גם אופן יישום המדיניות בשטח ופרטי הביצוע בהיבטים אופרטיביים. זאת, בשים לב למדיניות העקרונית שהתווה השר, אך מבלי שיש בכך כדי לפגוע בעצמאותו של המפכ"ל".
אגב, במהלך דיוני הכנסת בחוק דחה בן גביר הצעה לקבוע בחוק במפורש, כי סמכותו של השר לקבוע מדיניות נוגעת למדיניות כללית בלבד, וכי במסגרת זו, עליו לשקול את עמדת המפכ"ל.
לעומת זאת, לגבי הסעיף הנוגע לסמכויות השר ב"התוויית מדיניות בחקירות", מיארה קוראת לבג"ץ לבטלו באופן מוחלט: "אינו עומד באמות מידה חוקתיות, באופן שאינו ניתן לריפוי בכלים פרשניים, ולפיכך יש להורות על בטלותו נוכח הפגיעה הקשה הגלומה בו בזכויות אדם, בעצמאות מערכת האכיפה ובאמון הציבור בה, ונוכח פגיעתו הקשה בעקרון שלטון החוק".
גם במקרה זה, במהלך הדיונים בכנסת, דחה בן גביר את הצעת המשנים ליועצת לקבוע מדיניות כללית בתחום החקירות רק לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שישקול בנוסף לעמדת המפכ"ל, גם את עמדת הגורמים המופקדים במשטרת ישראל על תחום החקירות.
הדיון הנפיץ בבג"ץ בנושא הזה – שיעמיד (שוב) את מיארה מול בן גביר ראש בראש – צפוי בקרוב מאוד. את הטלטלה הצפויה למערכת הפוליטית ולחברה הישראלית ניתן רק לנחש.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.04.24
