על ההזמנה לכנס על המתודולוגיה של הערכת המודיעין, שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב, צירף המארגן, פרופ' יצחק בן-ישראל, ציטוט מריאיון עם אביגדור קהלני. קהלני, עצוב, אך נבון ובהיר מתמיד, אמר שם שיש שלושה דברים שנשגבים מבינתו: איך פועל גוף האדם, איך נוצר היקום ואיך קרה 7 באוקטובר. "את שני הראשונים אפשר להבין", העיר בן-ישראל בסוף ההזמנה.
גם את השלישי - רק שההסבר איננו קשור במתודולוגיה של הערכת המודיעין. הכשלים בהערכת אמ"ן אינם כשלים של מתודולוגיה. הם סימפטום למשהו עמוק יותר. למה שעולל נגיף העליונות למוחות המצוינים באמ"ן, בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה. העליונות כאופי לאומי. פירמידה ממאירה המתחילה בראש ממשלה שיודע טוב יותר מראשי זרועות הביטחון, ונגמרת בקמ"ן האוגדה שיודע טוב יותר מהתצפיתניות.
הדוברים בכנס, שישה ראשי אמ"ן, ראש מוסד וראשי אמ"ן מחקר, כולם לשעברים, לא התקשו להצביע על הסטיות מתורת המודיעין, שאותה הרביצו הם עצמם בפקודיהם כשהיו בתפקיד. במבט לאחור די ברור ממה התעלמו, במה דבקו ועל מה כן התריעו. גם על השראת מדיניות הדרג הפוליטי שחילחלה אל תוך שיקול הדעת דיברו כמה מהם, ועל היעדר עצמאות מחשבתית. דובר הרבה על ההתרעה שלא ניתנה, אבל הרבה פחות על ההפתעה ממה שמצאנו שם.
אפשר שזה התחיל כבר לאחר חתימת הסכמי השלום עם מצרים וירדן, כשההלם של 1973 הלך ונתכהה בדורות החדשים של הלוחמים. כשבאמ"ן ובצמרת מערכת הביטחון החלו נשמעות הערכות - גם בימים אלה, בעצם - שישראל איננה ניצבת יותר בפני איום קיומי. לצה"ל, הצבא החזק במזרח התיכון, יש עליונות מוחלטת, וישראל, משום כך, היא "מעצמה אזורית". ספק אם אוסלו היה אפשרי לולא זאת. "ניצחנו כבר", טוענים עד היום חלק מהדוחפים להסדר מדיני.
ישראל "מאותגרת" על ידי "ארגונים", לא צבאות מדינה
התהליך הואץ. כשהחלה התפוררות סוריה בתחילת 2011. היעדר ההכרעה במלחמת לבנון השנייה תורץ אצלנו כניהול לא נכון של הלחימה, לא כתמרור אזהרה. ישראל "מאותגרת" על ידי "ארגונים", לא צבאות מדינה, הייתה ההנמקה. שיעור הדאחיה נלמד שם, ולנו יש עכשיו כיפת ברזל. כך נולדה תפיסת המב"ם - המלחמה בין המלחמות - הכלי האולטימטיבי "לניהול הקונפליקט". ומכאן גם "תיאורית הגננות" של הסבבים בעזה, כפי שכינה זאת מישהו - כיסוח דשא פעם בכמה זמן.
רק ראש אמ"ן לשעבר, תמיר היימן, רמז בדבריו לעובדה שמצאנו צבא מולנו בעזה, לא ארגון טרור, ושבלבנון עומד מולנו צבא חזק אף יותר. שהציר האיראני, בתחכומו, הביא למעשה את שלוחיו לאיזון אסטרטגי עם ישראל. הם קטנים אמנם בהרבה מצבאות ערב שמולם ניסח בן-גוריון את תפיסת הביטחון הקיימת - אבל מותאמים הרבה יותר למשימתם ומסוכנים על כן לא פחות. החליפו כמות באיכות.
אין זה מקרה שתוכנית הקרב של חיזבאללה, זו שחמאס העתיק, נתפסה כתוכנית אופרטיבית שמולה יש להיערך. מתום מלחמת לבנון השנייה, חיזבאללה נתפס בישראל כצבא לכל דבר. אבל חמאס היה עדיין "ארגון"
הכנס לא גלש לדיון על הכשלים האופרטיביים ב-7 באוקטובר (לאלה מיועד כנס מיוחד בהמשך), אבל אמ"ן של 6 באוקטובר היה חלק מצה"ל של המב"ם העסוק כולו בלחימה ב"ארגונים" - בעזה וביהודה ושומרון. וארגונים מבצעים פעולות טרור, לא מתקפה צבאית רב-ממדית. אין זה מקרה שתוכנית הקרב של חיזבאללה, זו שחמאס העתיק, נתפסה כתוכנית אופרטיבית שמולה יש להיערך. מתום מלחמת לבנון השנייה, חיזבאללה נתפס בישראל כצבא לכל דבר. אבל חמאס היה עדיין "ארגון" ב-6 באוקטובר, ותוכנית "חומת יריחו" לא מסתדרת עם זה.
אי-אפשר לנתק את מה שקרה לאמ"ן ממה שקרה לצה"ל כולו בשנות המב"ם. הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי, נהג לארח מפגשי אלופים עתיים לעדכון מפקדי העבר בתמונת המצב. רבים נעו באי-נחת מול מצגות הצבע המתוחכמות והחידושים הטכנולוגיים על המסכים. "מנסים לשווק או לשכנע?" שאל בפקפוק מישהו בהפסקה. "אני לא מבין, זה צבא למבצעים מיוחדים? מה קורה במלחמה?" תהה אחר.
אמ"ן היה חלק מזה. אבל לכשלים שלו לא אמורה הייתה להיות השפעה מכרעת - דווקא בגלל מתודולוגיה. צה"ל אמור לתת מענה להתקפה גם ללא התרעה. "לא יכול להיות שכשאתה הולך לישון בלילה, לא תנעל את הדלת, נכון? ואין לך מודיעין שמישהו הולך להיכנס לך באמצע הלילה הביתה", קלע קהלני לנקודה, וסיכם, חד-עין ותמציתי: "ברגע שההנאה של מפקד היא לשחרר יותר חיילים הביתה ביום שבת ממה שהוא צריך, והוא לוקח את הסיכון, אז הוא לקח סיכון על עם ישראל".
ידידיה יערי כיהן כמפקד חיל-הים וכמנכ"ל רפאל
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.24