השבוע היה נדמה שנחצה הרוביקון. אולי זה היה באירוע הדריסה בתל-אביב, שבו הנהג, חיים סירוטקין, מאמן כדורגל בהווה ושחקן בעבר, האיץ בנסיעתו ודרס חמישה מפגינים ללא שום חשש מנוכחותם של השוטרים, כשמאחור במכונית יושבת אשתו ומקללת את המפגינים. שניהם, אגב, מוכרים כתומכי ליכוד.
למחרת התקבל זר הלוויה בבית משפחתה של לירי אלבג, שנחטפה לעזה מבסיס נחל עוז. בינתיים התפרסם כי מבדיקה ראשונית עולה חשד שמדובר בגורמים איראניים. אבל בואו, כמה מאיתנו היו בטוחים שהזר נשלח מישראל, ושמי שעומד מאחורי מעשה הזוועה הם גורמים ימניים שמתנגדים לעסקת חטופים ועסוקים בחודשים האחרונים בהכפשת בני משפחותיהם? עד כדי כך, שהפרסום על גורמים איראניים התקבל בחשדנות. בהרמת גבות. יותר קל היה להאמין שמדובר בגורם ישראלי מאשר באיראנים.
התרגלנו לחיות ברמה של שנאה שאינה יודעת גבולות ושום דבר אכזרי, לא אנושי, לא מוסרי ואפילו פלילי, לא נראה לנו כבלתי אפשרי כשמדובר במחנה השני
וזה אולי הדבר שצריך להדאיג אותנו יותר מהכל: שהתרגלנו לחיות ברמה של שנאה שאינה יודעת גבולות ושום דבר אכזרי, לא אנושי, לא מוסרי ואפילו פלילי, לא נראה לנו כבלתי אפשרי כשמדובר במחנה השני. בגלל זה אפשר להגיד בלי שום בושה באחד מערוצי הרדיו שלמחנה השמאל לא אכפת מכך שנשים ביישובי העוטף נאנסו, הרי הם כל כך שונאים את המדינה. ואילו הזר שנשלח למשפחת אלבג נתפס על ידי רבים לא רק כשנאה של המחנה השני, אלא גרוע מכך: כשמחה לאיד. אנשים ששמחים מהייסורים של משפחות החטופים.
וזהו הפשע הגדול מכולם של נתניהו. הוא הצליח לעורר שנאה בין חלקי העם. חיינו כאן עשרות שנים עם הבדלים תרבותיים ועם קיטוב - אבל בלי שנאה. נתניהו הפך את שנאת האחים ללגיטימית.
במוצאי שבת האשימה השרה מירי רגב את המפגינים בקפלן, שיש שם מי שמגיעים עם לפידים "כדי לרצוח את ראש הממשלה". האם יש תקדים לשרה שמאשימה מפגינים בכך שהכוונה שלהם היא רצח? האם ניתן לעבור על התבטאות כזאת לסדר היום? אחרי התבטאות כזו מי שעלול להירצח הוא לא ראש הממשלה. מי שעלול להירצח הוא מישהו ממתנגדיו. בעידודו, בעידוד רגב, בעידוד אמסלם ובעידודם של כל מנזר השתקנים שנתניהו בנה סביבו.
שנאה זה הרגש הקל ביותר למניפולציה
אם יש משהו שצריך להטריד אותנו זה רגש השנאה הזה. שנאה זה הרגש הקל ביותר למניפולציה, ונתניהו יודע להשתמש בה. מספיק להיזכר מה אמר פעם נתן אשל, מקורבו של נתניהו ובעיקר של שרה אשתו, בשיחה שהוקלטה והודלפה: "הציבור הלא-אשכנזי שונא הכל. השנאה זה מה שמאחד את המחנה שלנו".
אלא שנתניהו לא לקח בחשבון ששנאה יכולה להיות בומרנג. כשאתה מעורר שנאה, האובייקט של השנאה יכול להשתנות בקלות. ונתניהו הוא כנראה אחד האנשים השנואים היום בעולם, וגם בישראל הוא במקום גבוה מאוד. זה נשמע נורא, וזה אכן נורא, אבל זאת האמת שאי-אפשר להתעלם ממנה: אנשים כבר לא מתביישים להגיד בקול רם שהם מאחלים לנתניהו את הרע מכל.
אחד היתרונות הגדולים של נתניהו מול מתחריו זה שלא אכפת לו. זה נותן לו יתרון גדול מול אנשים כמו גנץ, איזנקוט, לפיד וכל מתנגד אחר שקם לו. לא אכפת לו מכלום. לא אכפת לו מהאמת, לא אכפת לו מהחטופים, לא אכפת לו מהמחירים שכולנו נשלם, לא אכפת לו מה הוא ישאיר אחריו. אכפת לו מעצמו. מצידו, שתישאר אחריו אדמה חרוכה. אלא שעכשיו הוא מוצא עצמו מול אויב שעוד פחות אכפת לו. יחיא סינוואר. לסינוואר לא אכפת שיהיו עשרות אלפי הרוגים, שעזה תיהרס, לא אכפת לו מה יאמרו בוושינגטון או במצרים, או מה יאמר העם העזתי. והנה, הוא מנצח את נתניהו במגרש שבו נתניהו היה רגיל לנצח.
אחד היתרונות הגדולים של נתניהו מול מתחריו זה שלא אכפת לו. זה נותן לו יתרון גדול מול אנשים כמו גנץ, איזנקוט, לפיד וכל מתנגד אחר שקם לו. לא אכפת לו מכלום
כמה שזה מקברי: הקרב שבו נתניהו מפסיד לסינוואר, הוא בדיוק הקרב שהוא תמיד ניצח בו.
אז מה הפלא שכל כך עצוב פה. אפילו התקווה שאחרי 7 באוקטובר משהו ישתנה פה, ושגילויי הסולידריות והאחווה ההדדית של החברה האזרחית מסמלים שינוי, הולכת ומתמסמסת. כמה מהר אנחנו שוכחים. הקיטוב והשנאה מתגלים מיום ליום ביתר שאת. לא רק ששום דבר לא השתנה, נדמה שמעולם לא היינו קרובים כל כך למלחמת אחים. אפילו לא בזמן המהפכה המשטרית.
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזי עם החששות האלה אנחנו מתקרבים לחגים הכי ישראליים, הכי ממלכתיים שלנו. יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. אפילו רגב מבינה שבאווירה של היום לא ניתן לקיים טקס הדלקת משואות כפי שהיה עד עכשיו. הטקס יצולם מראש, חלקו כבר צולם. ולא, זה לא בגלל שרגב מתחשבת במשפחות השכולות ובמשפחות החטופים, שקשה להם להכיל אירוע כזה כשיקיריהם ממלאים את בתי הקברות או את מנהרות חמאס. רגב יודעת במי להתחשב, וזה בעיקר במשפחת נתניהו. והם כנראה מבינים היטב מה יכול לקרות אם הטקס יתקיים בשידור חי.
הדבר האחרון שנתניהו צריך עכשיו, זה מחאת ענק בשידור חי בערב יום העצמאות.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.24
