קשה להאמין איך הזמן רץ ומתעתע: רק לפני שנה (וחודשיים) "קפץ" שר החוץ באותם ימים, אלי כהן, לחרטום בירת סודן עם משלחת של בכירי משרדו. בפגישה עם השליט הצבאי, עבד אל-פתאח בורהאן, הוצגו הסכמות למגוון שיתופי פעולה: בתחום הצבאי והביטחוני, בתחום הכלכלי עם דגש לשיתופי פעולה חקלאיים, וביחסי המסחר.
אבל על אף שסודן הצטרפה ל"הסכמי אברהם", לא דובר על הסכם שלום של ממש בין המדינות. השר כהן דאג לאזכר את "ועידת חרטום" בסודן, מיד אחרי מלחמת ששת הימים, שבה נקבעו שלושת הלאווים הערבים המהדהדים עד היום: לא להכרה במדינת ישראל, לא למשא ומתן עם ישראל, ולא לשלום עם ישראל. ועכשיו, הודיע השר כהן לפני כשנה, סודן סוף-סוף אומרת לנו "כן".
הביקור, כל עוד נמשך, נשמר תחת מעטה חשאיות. סודן היא שחשפה, לפי ההסכמות שנקבעו, את עצם קיומו, והמשלחת הישראלית פיזרה פרטים רק למחרת. צריך לשים לב שרק אחרי ששר החוץ הודה לחברי המשלחת הישראלית, הוא הבהיר שרק אחרי שיוקם שלטון אזרחי בסודן (לא הוקם עד היום) ניתן יהיה להתקדם. טהרן לא הוזכרה אפילו פעם אחת בהודעות משני הצדדים.
ההסכמות בין סודן לאיראן כוללות הסכם העברת נשק מטהרן: טילים, אמל"ח וציוד צבאי, רחפנים וכטב"מים
ועכשיו איראן נכנסת לסודן, מהדלת הקדמית. ההסכמות בין סודן לאיראן כוללות הסכם העברת נשק מטהרן: טילים, אמל"ח וציוד צבאי, רחפנים וכטב"מים. בבת אחת, סודן סוגרת עבור איראן את מעגל שותפותיה למאבק נגד ישראל: עיראק והמיליציות הפרו-איראניות, חיזבאללה בלבנון, הח'ותים בתימן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, וסוריה, בעלת הברית הוותיקה.
לכאורה, איראן מעבירה את הציוד הצבאי לשליט הצבאי עבד אל-פתאח בורהאן, לצורך המאבק הפנימי נגד מוחמד חמדאן דקאלו, סגנו לשעבר, הידוע יותר בכינוי "חמידתי". למעשה, אחרי נתק של כשמונה שנים, היחסים הדיפלומטיים בין טהרן לחרטום התחדשו במלואם. סודן היא שניתקה את היחסים כאות סולידריות עם סעודיה. אלא שכבר שנה שהיחסים בין איראן לסעודיה חודשו, וסודן הולכת בעקבותיה. אסור לשכוח שבסודן פעלו במשך שנים ארוכות גם מפקדות של חמאס, שהורחקו לקראת החתימה על הסכמי אברהם. המאמץ לשדרג את יחסי סודן-ישראל היה אמור לעלות שלב, אבל אז פרצה מלחמת האזרחים בסודן, ואיראן העבירה, מהדלת האחורית, נשק וציוד צבאי לשליט הצבאי בורהאן.
איפה אנחנו עומדים היום? סודן הענייה הפכה למחסן נשק איראני, שחלקו מיועד למאבקים הפנימיים, וחלקו האחר, כמעט מחצית מהציוד, מאוחסן במחסני הנשק.
איראן, שמקבלת עכשיו פניות נחרצות מארצות-הברית, צרפת, בריטניה וערב הסעודית שלא לתקוף את ישראל חזיתית, כבר הסכימה "להוריד פרופיל". נראה שבמגעים עם שליחים אמריקאים בכירים מאוד, הקולגות האיראנים תופסים שתקיפה של ישראל, כשארה"ב מתייצבת לצידה בכל הכוח, צפויה לפתוח חזית הרבה יותר רחבה, עם ממדים בינלאומיים, נגד איראן.
בדרגי המודיעין אצלנו בהחלט לוקחים בחשבון את תסריט הבלהות של תקיפה בו-זמנית מחמש סייעניותיה של איראן, כשחרטום היא האחרונה (אחרי ביירות, דמשק, בגדד והח'ותים של תימן). כך, מבחינתה, בעיקר מול האמריקאים, ידיה של איראן יהיו נקיות. ידי שותפותיה, הרבה פחות. והנשק? בורהאן מקבל מאיראן ציוד צבאי וטילי מוהאג'ר 6, שבהחלט צריכים להדאיג את ישראל. יריבו, חמידתי, מקבל אספת נשק מרוסיה, איחוד האמירויות וסעודיה.
סודן מתעקשת לטעון שהבהירה למשמרות המהפכה שלא תסכים לפתיחת נמל ימי איראני בשטחה. עוד הבהירה שאין מקום לנציגי משמרות המהפכה או כוח קודס, להתערב במאבקים הפנימיים.
לאיראנים לא אכפת. הם רוצים התנחלות בתוך סודן, באזור הים האדום, לשמור על אופציה פתוחה מול ישראל. ועם האופציה הזאת, אסור לקחת סיכונים. איראן בהחלט עלולה להפתיע, ובגדול. איך יודעים? בסוף השבוע מפקדי צבא אמריקאים הזהירו את בורהאן, השליט הצבאי של סודן, בדיוק בעניין הזה.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.04.24
