זה כבר לא רק הדשדוש של הלחימה בעזה, או הטרור הפלסטיני בגדה והטרור היהודי שם. אפילו לא החשש מפני מתקפת התגובה האיראנית. וגם לא העובדה שתושבי הצפון אינם יכולים לחזור לבתיהם הסמוכים לגבול. גולת הכותרת של הכישלון של "מר ביטחון", בנימין נתניהו, קשורה דווקא למה שהוא שוב ושוב שיווק כפרויקט חייו ונעלם כמעט מהרדאר התקשורתי: למנוע מאיראן להגיע לפצצה גרעינית.
אמנם לטהרן אין עדיין פצצה גרעינית, אך בכל הקשור לאורניום מועשר, החדשות שפורסמו בשבוע שעבר מבהירות עד כמה ישראל כשלה גם באשר למדיניות מניעת הגרעין האיראני
אמנם לטהרן אין עדיין פצצה גרעינית, אך בכל הקשור לאורניום מועשר, החדשות שפורסמו בשבוע שעבר מבהירות עד כמה ישראל כשלה גם באשר למדיניות מניעת הגרעין האיראני. כולנו זוכרים את הנאום המפורסם של נתניהו באו"ם לפני כ-12 שנה, שבו הציג ציור עם פצצה ועם הקו האדום סביב העשרת אורניום לרמה צבאית (90%). והנה, לפני ארבעה ימים דיווח "הוושינגטון פוסט" מפי הכתב שלו בווינה כי בביקור של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) במתקן הגרעיני בפורדו בחודש פברואר, נראו ממצאים מדאיגים במיוחד. "ציוד חדש שהותקן, המייצר אורניום מועשר אפילו במהירות גבוהה יותר והרחבה מתוכננת שתגדיל את הייצור של המפעל. מדאיג עוד יותר, פורדו העלה את הרמה של ההפקה של סוג מסוכן יותר של דלק גרעיני - סוג של אורניום מועשר במיוחד, כמעט ברמה של נשק גרעיני".
למעשה, למרות שאיראן טוענת שאין לה כוונה לייצר נשק גרעיני, הפקחים הבינלאומיים סבורים שכבר כעת יש ברשותה מספיק אורניום מועשר ברמה גבוהה שיכול להספיק לייצור של שלוש פצצות גרעין לפחות, בפרק זמן שנע "בין כמה ימים לכמה שבועות". ההתפתחות המדאיגה הזו אמנם משאירה לכאורה מרווח זמן של כשנתיים עד לייצור ראש נפץ גרעיני שניתן להרכיב על טיל, ועדיין. ישראל תחת נתניהו, שהפכה את סיכול האיום הגרעיני האיראני למטרה ראשונה במעלה, מוצאת עצמה מתמודדת עם שלל איומים אחרים - כמו חמאס, חיזבאללה ואיום איראני טקטי - בעוד איראן ממשיכה במלוא המרץ בהעשרת האורניום שיספק לה בעתיד את הפצצה הגרעינית.
ומכאן גם בעצם הדילמה האיראנית: האם אכן איראן מוכנה לסכן את הפרויקט הגרעיני שלה במקרה של הסלמה כוללת מול ישראל, אם התגובה שלה על החיסול של הגנרל מהדוי תהיה חריפה מדי. לפי ההערכות, טהרן קיוותה להגיב באופן שייצר הרתעה בצד הישראלי, אך לא כזו שתשבור את הכלים.
בינתיים, איראן לא צריכה לעשות מאמץ גדול במיוחד. ראשית, הטרור בגדה המערבית שוב מרים את ראשו, ולאיראן יש חלק נכבד בכך. אמנם ייתכן שהרצח של הנער בנימין אחימאיר לא קשור כלל לאיראן או שלוחותיה, אך ערעור המצב הביטחוני בגדה משרת ללא ספק את האיראנים. כך גם התגובה של אותם פורעים ופעילי טרור יהודים, שהרגו אתמול פלסטיני בכפר אל-מוע'ייר, הציתו כלי רכב ובתים ופגעו גם ביהודים, כמו צלם "ידיעות אחרונות" ו-ynet שאול גולן - שחטאו הגדול היה שתיעד את מעשיהם. הפעולות הללו מהצד היהודי ישרתו היטב את אויביה של ישראל בזירה הבינלאומית, כמו איראן, חמאס וחיזבאללה, וכמובן יערערו עוד יותר את המצב הביטחוני הרעוע בגדה - ממש החלום הוורוד של האיראנים.
ובמקביל, אי-אפשר שלא להתייחס שוב למצעד האיוולת ברצועת עזה. ממשלת ישראל, שמסרבת משיקולים פוליטיים לדון בתוכנית ל"יום שאחרי" ובאפשרות שהפתח או הרשות הפלסטינית יחד עם גורמים ערביים ובינלאומיים ינהלו את העניינים האזרחיים ברצועה, למעשה מנציחה את שלטון חמאס שם. נתניהו, שאמר כי יוביל למיטוט שלטון חמאס, הוא זה שבמו ידיו מוודא את שרידותו.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.04.24
