ג'ף וייס לא ישן בשקט כבר עשר שנים. כעיתונאי תעופה ומדע מוערך שמעולם לא פגש תעלומה שלא ריתקה אותו, וייס עדיין מטפס על הקירות בניסיון להבין איך יכול מטוס עמוס נוסעים להיעלם לגמרי במאה ה-21. לא בסדרת טלוויזיה, ממש במציאות. אין פרט שהוא לא יודע לגבי טיסה מספר 370 של מלזיה איירליינס, שב-8 במרץ 2014 אחרי חצות המריאה מקואלה-לומפור לבייג'ינג, ומעולם לא הגיעה ליעדה. הטייס, זהארי אחמד שאה (53), היה אחד הטייסים הבכירים והמכובדים של מלזיה איירליינס. טייס המשנה, פאריק חמיד (27), היה רחוק טיסה אחת מהסמכה לטייס ראשי. הם הובילו צוות של עשרה דיילות ודיילים ו-227 נוסעים, בהם חמישה ילדים. רוב הנוסעים היו מסין, יחד עם 38 מלזים ואזרחים מעוד 13 מדינות. בין הנוסעים היו שני צעירים איראנים שברחו מהמדינה עם דרכונים מזויפים; אמני קליגרפיה סינית שחזרו מתערוכה; כפיל הפעלולים של שחקן הקולנוע הסיני המפורסם ג'ט לי, וזוג מלזי שיצא לירח דבש.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
40 הדקות הראשונות של הטיסה היו שגרתיות. זה היה לילה בהיר עם מזג אוויר רגוע, והמטוס נסק בלי תקלות לגובה שיוט. ב-1:19 אחרי חצות, התקרב המטוס לקצה המרחב האווירי של מלזיה. "אחרי אחת בלילה דברים התחילו להיראות מוזר", מספר וייס. "הם עמדו לעזוב את המרחב המלזי ולעבור לאחריות פקחי האוויר של וייטנאם. הפקח המלזי אמר להם ׳לילה טוב׳, והקפטן, זאהרי אחמד שאה, ענה ׳לילה טוב MH370', וזו הייתה הפעם האחרונה שמישהו שמע מהטיסה. 90 שניות אחר כך המטוס נעלם מהרדאר, דממה אלקטרונית מוחלטת".
מנהל המשברים של מלזיה איירליינס קיבל טלפון ב-2:20 לפנות בוקר, ועוד לא ידע שהוא עומד בפני תקופה שכמעט תשבור אותו. מגדלי פיקוח בסביבה, בתאילנד, בוייטנאם ובהונג-קונג, ניסו שוב ושוב לתקשר עם המטוס, אך ללא הצלחה. בני משפחות הנוסעים התעוררו בבוקר, פתחו את הטלפונים ולא הייתה בהם שום הודעה מיקיריהם שהיו אמורים כבר לנחות. במקום זאת, ראו ברייקינג ניוז.
מה שקרה אחר כך הוא כאוס מוחלט, שהתחיל באותו יום ונמשך למעשה עד היום. בהתחלה הבלגן היה רק בשדות התעופה בקואלה-לומפור ובייג'ינג, שם המתינו משפחות לאהובים שלא הגיעו. אחר כך העולם כולו נשאב לסיפור. מומחי תעופה, מהנדסים, עיתונאים ושפע של חובבי קונספירציות ניסו במשך שנים לחבר ערימה של רמזים וראיות להסבר קוהרנטי להיעלמותו של מטוס בואינג 777 מבלי להשאיר אחריו כלום. עשר שנים מאוחר יותר – אף אחד עדיין לא הצליח לפתור את השאלה מה קרה לטיסה MH370. "זו תעלומת התעופה הגדולה ביותר בכל הזמנים", אומר וייס, "מעולם לא היינו כל כך מתקדמים טכנולוגית - ועדיין אין לנו שום מושג מה קרה שם. מטוסים עולים, מטוסים נוחתים, מטוסים לפעמים נופלים. מה שמטוסים לא עושים זה להיעלם".
מה אנחנו כן יודעים בוודאות?
"אנחנו יודעים שהמטוס נעלם, אנחנו יודעים שהוא שלח איתותים, אנחנו יודעים שחתיכה מהכנף שלו נמצאה במערב האוקיינוס ההודי, אבל שהמטוס עצמו כנראה לא באזור, וזהו בערך. חוץ מזה, הכל ספקולציות וקריאה בין השורות. יש תיאוריה שהוא נמצא בתוך הר געש בעומק הים, אבל זה לא סביר. האזור שבו התרכזו החיפושים לא העלה כלום. יש הרבה יותר אי-ודאות מאשר ודאות, ואני לא חושב שיש מוטיבציה אמיתית לפתוח את הראש לכיווני חקירה אחרים".
בחודש שעבר, במלאת עשור להיעלמות טיסת MH370, הודיעה ממשלת מלזיה כי היא שוקלת לפתוח שוב את החקירה והחיפושים שהסתיימו רשמית ב-2017. זאת לאחר שחברה אמריקאית שניסתה למצוא מיוזמתה את המטוס ב-2018 הציעה אזור חיפוש חדש בדרום האוקיינוס ההודי. שר התחבורה המלזי, אנתוני לוקה, אמר כי יזמין את חברת הרובוטיקה הימית "אושן אינפיניטי" מטקסס לתדרך אותו לגבי ההצעה החדשה. אם יהיו ראיות חדשות אמינות, אמר לוקה, הוא יבקש את אישור הקבינט המלזי לחידוש החיפוש. "אנחנו נחושים לאתר את MH370", אמר לוקה באירוע הזיכרון לציון יום השנה העשירי, "אנחנו באמת מקווים למצוא את האמת עבור המשפחות".
וייס, שכתב שני רבי-מכר על היעלמות טיסת MH370, הוא בחור חביב, אבל אפשר לראות איך מתנפח לו וריד במצח כשהוא שומע עוד ספין על המאמצים "למצוא את האמת עבור המשפחות". "נעשו הרבה מאוד טעויות בימים ובשבועות הראשונים אחרי ההיעלמות", הוא אומר, "וככל שחלף הזמן והתברר כי אין תשובות פשוטות, או כאלה שקל לקבל, אנשים ננעלו על התיאוריות שלהם ופשוט סירבו לחשוב מחוץ לקופסה. אנחנו עשר שנים אחרי, ואני לא יודע כמה אפשר בשלב הזה למצוא תשובות. אבל אני אישית לא מפסיק לחפש".
בוא ננסה לעשות סדר בברדק הזה.
"זה באמת ברדק, לפרק את הנושא הזה זה כמו לפרק קרבורטור".
למה עקרון התער של אוקאם (עקרון על פיו כשיש הסברים שונים, יש להעדיף את הפשוט מהם) לא עובד כאן? התשובה הכי הגיונית, הכי פשוטה, היא גם הנכונה: זו תאונה איומה.
"כי במקרה הזה, זו לא התשובה הכי הגיונית. למטוס מודרני יש כמה וכמה אמצעי תקשורת עם העולם, וכולם נאלמו באותה שנייה. אז כן, התשובה האינסטינקטיבית היא קטסטרופה, המטוס התפוצץ, הוא עלה לגמרי באש וכל הציוד נהרס. רק שבמקרה כזה היה צריך למצוא די מהר שאריות בים מתחת למקום הפיצוץ, אבל לא היה כלום. הדהים אותי ששבוע אחרי עוד לא נמצא שום שריד. המטוס לא היה במקום שבו הדאטה אמרה שהוא אמור להיות. אם הדאטה נכונה, המטוס צריך להיות שם, אבל הוא לא. יש קהילה קטנה של מומחי תעופה שעוקבת עשור אחרי כל התפתחות, ובין האנשים האלה אין הרבה ספק שזה נעשה בכוונה, זה לא היה עניין מכני. האפשרות השנייה היא שמישהו על המטוס כיבה את כל אמצעי התקשורת. וכאן כבר אנחנו הולכים למחוזות אחרים לגמרי: מי יעשה דבר כזה, ולמה".
העיתונאי ג'ף וייס: "המידע שיש לנו מאוד מוזר, וצריך לקחת בחשבון אפשרויות אחרות. איך אפשר להסתכל על העולם היום ולפסול אוטומטית אפשרות של מעשה חבלה מכוון ומתוחכם במיוחד?"
כל התחקירים העלו כי מיד עם הכניסה למרחב האווירי של וייטנאם, הבואינג 777 שבו בוצעה טיסה MH370 פנה משום מה בחדות שמאלה, לכאורה חזרה לכיוון מלזיה, והמשיך לים אנדמן שבאוקיינוס ההודי. "המטוס מבצע למעשה פניית פרסה אגרסיבית", אומר וייס. "זה משהו שרק בן אנוש ששולט במטוס יכול לעשות, הטייס האוטומטי לא מסוגל לבצע כזו פנייה. המטוס היה מאות קילומטרים מחוץ למסלול שלו. שלושה ימים אחרי ההיעלמות, דיווח הצבא המלזי כי הרדארים שלו - שיכולים לראות עצמים שרדארים אזרחיים לא יכולים – קלטו את המטוס באוויר לפחות עוד שעה אחרי ניתוק הקשר. אבל כשהמטוס יצא גם מטווח הרדאר הצבאי, לא נותר שום זכר. אף אחד לא ראה אותו יותר".
אף אחד לא ראה אותו יותר, אבל המטוס המשיך להתחבר מעת לעת, לאורך שש שעות, עם לוויין המופעל בידי החברה הבריטית Inmarsat. "כשמטוס נמצא מעל האוקיינוס, הדרך היחידה שלו לתקשר היא באמצעות לוויינים", מסביר וייס, "ולמטוס הזה היה ציוד שתיקשר עם לוויין של Inmarsat במשך שש שעות אחרי הפעם האחרונה שבה נראה על ידי הרדאר הצבאי".
נתוני התקשרויות הלוויין האלה, שנותחו בידי החברה וגם בידי מומחים עצמאיים, העלו כי ברגע שהגיע לים אנדמן, המטוס פנה דרומה, טס ישר במשך שעות עד שנגמר לו הדלק, ואז צלל לדרום האוקיינוס ההודי, איפשהו בין דרום-מערב אוסטרליה לאנטרקטיקה. "מבחינתי, הכל חוזר כל הזמן לקופסה שמרוכזים בה כל דרכי ההתקשרות של המטוס והלוויין, ונקראת SDU", אומר וייס, "היא כבתה כשהמטוס נעלם בין מלזיה לווייטנאם, וחזרה לעבוד אחרי שעה. השאלה היא מי כיבה, ומי הדליק אותה שוב".
ההערכה הייתה כי מי שהטיס את המטוס כנראה הוריד את הלחץ בתא הנוסעים בשלב מוקדם, והרג את כל מי שהיה על הסיפון שעות לפני נפילתו לים. הנרטיב "הרשמי" הזה הביא בהתחלה להפניית אצבע מאשימה לעבר הטייס, זהארי, שהייתה לו המומחיות לבצע תמרון כזה. כמעט כולם תמכו בטיעון הזה. עיתונאי התעופה האמריקאי וויליאם לנגוויש, כתב ב-2019 ב"האטלנטיק" כי ממשלת מלזיה, מושחתת ולא שקופה, ידעה דברים על חייו האישיים של זהארי ושמרה את המידע בסוד.
"בהתחלה האמנתי לתיאוריית הטייס", אומר וייס. "היא נראתה לי סבירה כמו לכולם, זה ההסבר הכי פשוט, וכזה שאנחנו מעדיפים להאמין לו. הייתה לו שליטה על המטוס, אולי הוא פשוט החליט לבצע הרג המוני ולהתאבד. כדי שזה יקרה, זהארי היה צריך פשוט לכבות את כל החשמל במטוס, והוא מיד היה נעלם מהרדארים האזרחיים. הנוסעים לא מרגישים כלום, זהארי שולט לבד במטוס, עושה פנייה חדה שמאלה, מוריד את לחץ האוויר בתא הנוסעים. בלי חשמל, הגנרטור של מסכות החמצן במטוס עובד רק 15 דקות. לטייסים יש מסכות שמחזיקות יותר זמן. הוא פונה דרומה וטס ישר לתוך החושך, מחכה שהדלק ייגמר - ואז צולל".
אז למה אתה לא קונה את זה?
"זה נשמע תרחיש די הגיוני. אבל לא היו שום רמזים מוקדמים, ולא נמצאו הוכחות שהוא כעס על מישהו או היה אומלל או אובדני. זה בן אדם שהעלה סרטוני יוטיוב עם עצות לתיקון מזגנים. היו בעבר מקרים של טייסים שניסו להתאבד דרך רצח המוני, אבל פה הוא טס שש שעות סתם ככה במקום פשוט לצלול ישר לאוקיינוס? גם זה לא הגיוני".
החיפושים היו מבצע גלובלי עתיר היקף, שאפילו אי-אפשר להגדיר אותם כחיפוש מחט בערימת שחת, כי אף אחד לא ידע איפה השחת. אחרי 16 ימים הכריזה ממשלת מלזיה רשמית כי הטיסה התרסקה באזור מרוחק של האוקיינוס ההודי. זאת למרות שכל הממצאים רק הפכו מוזרים יותר ויותר, והקונצנזוס שהלך ותפס אחיזה היה שזו לא תאונה. "יום אחד הודיעו למשפחות, 'האהובים שלכם מתים. איו לנו הוכחות ואנחנו לא יודעים מה קרה, אבל זהו'", אומר וייס, "זה היה בלתי ייאמן".
וייס, שהוא טייס בעצמו, החליט לצלול לתוך הנושא ונשאב אליו לגמרי. "לא אכחיש, מדובר באובססיה", הוא מחייך. יש לו תיאוריות שמשתעשעות על גבול הקונספירציה, אבל ב-2024 כבר מרגישות קצת פחות מופרכות. אפשרות אחת שהוא מעלה היא פשוט פריצה למחשבים. "המטוס היה פגיע מאוד מבחינת סייבר", אומר וייס, "הבואינג הספציפי הזה נבנה בשנות ה-90, ולא הייתה אז מודעות לסייבר כמו היום. בפריצה למחשב אפשר היה לגרום לו להיראות כאילו הוא טס דרומה, כשהוא למעשה טס צפונה. על רצפת המטוס, בין המחלקה הראשונה לתא הטייס, יש דלת שמובילה למפלס תחתון, שבו למעשה נמצאת כל האלקטרוניקה של המטוס, והדלת הזו פתוחה".
פתוחה? כל אחד יכול לרדת?
״כן. הדאגה של רשויות תעופה בכל העולם הייתה תמיד מוכוונת על בטיחות, וזה לפעמים מתנגש עם אבטחה. מבחינת בטיחות, את רוצה שהדלת תהיה פתוחה, למקרה חירום, כדי שאפשר יהיה לרדת לשם מהר; אבל מבחינת אבטחה, את ממש לא רוצה שאנשים יירדו לשם. הדהים אותי לגלות שכל אחד יכול להרים את השטיח מעל הדלת הזו ולרדת למרכז העצבים האלקטרוני, אבל זה כבר הופך את כולם לחשודים כמו באיזה סיפור של אגתה כריסטי".
יש עוד דוגמה לתקנה מקדמת בטיחות שעומדת בניגוד לאבטחה?
"כן, מטוסים משדרים את המיקום שלהם זה לזה, כדי למנוע כמובן תאונות, וכל המטוסים הם חלק ממערכת שאינה חסומה. היום האקר ממוצע אפילו לא מזיע לפרוץ את זה. אפשר לגרום לכך שמטוס ייראה כאילו הוא טס לכיוון הבית הלבן".
זה ממש מצריך שינוי דחוף במנטליות של הרגולטורים.
"בדיוק. בשנים האחרונות יש הרבה כשלים של ג'י-פי-אס, אני יודע שזה משהו שמרגישים עכשיו גם בישראל - את נוסעת לתל-אביב והג'י-פי-אס מראה שאת בדמשק. אותו דבר קורה גם במטוסים. התעופה של ימינו צריכה להיות מודאגת לא רק לגבי תקלות מכניות ואסונות טבע, אלא גם מעולם שבו אפשר לפרוץ לכל מערכת מחשב. אנחנו לא יכולים סתם להניח שזה לא יכול לקרות למטוסים. האיראנים השתמשו בטקטיקה הזו לפני כמה שנים כדי להשתלט על מל"ט אמריקאי. יש פרופסור באוניברסיטת אוסטין שהצליח להוכיח את זה, דרך השתלטות מהבית על ספינה".
ביולי 2015 נשטף חלק מהכנף הימנית של המטוס, המכונה פלפרון (Flaperon), לחוף באי הצרפתי ראוניון. סוף-סוף עדות פיזית לכך שהמטוס התרסק ולא סתם התנדף באוויר, אלא שגם חלק הכנף הזה לא קידם בשום צורה את החקירה בשאלות מה קרה ואיפה שאר המטוס. אבל עוד לפני כן, התרחשה עוד קטסטרופה.
ארבעה חודשים אחרי היעלמות MH370, המריאה טיסה אחרת של מלזיה איירליינס, MH17, מאמסטרדם, והופלה מעל אוקראינה. בדיעבד התברר כי המטוס הופל על ידי כוחות פרו-רוסיים שפעלו באזור. מלזיה איירליינס היא חברה שלא הייתה לה תאונה מאז שנות ה-90, ועכשיו איבדה שני מטוסי בואינג 777 בתוך ארבעה חודשים. וייס התעורר לילה אחד עם זיעה קרה: מה אם שני המקרים האלה קשורים זה בזה? "אנשים מתרגזים כשאת מציעה שאולי יש אלטרנטיבה והסבר קצת פחות קל", הוא אומר, לפני שצולל לתיאוריית “החטיפה הרוסית” שעשתה לו הרבה צרות, אבל גם היא נראית היום, לכל הפחות, לא לגמרי מטורפת.
"על סיפון המטוס היו שלושה רוסים, שאחד מהם ישב במחלקה הראשונה, קרוב לכניסה למפלס האלקטרוניקה התחתון", הוא אומר. "מה אם הוא הצליח להתחמק למטה, הרי הדלת פתוחה כמו שאמרנו, והתחבר למחשב המרכזי של המטוס? כשהמטוס נכנס לשטח ההפקר בין מלזיה לווייטנאם, הוא כיבה את כל האורות והמטוס נעלם מהרדאר. מכשירי הקשר לא עובדים, והמטוס פונה שמאלה בלי שהטייסים יוכלו לעשות כלום. הרוסי מנתק את החמצן ומשנה את הדאטה של הלוויין, גורם לכולם להאמין שהמטוס טס דרומה, כשהוא באמת ממשיך צפונה".
ג׳ף.
"אני יודע, אני יודע", הוא מחייך, "ידעתי גם שזה עלול לעשות נזק למוניטין שלי, אבל אני לא מתחרט שדיברתי על זה אפילו ב-CNN. עד היום אני מקבל מיילים נזעמים. אנשים ממש שונאים את התיאוריה שלי, קוראים לי מטורף וקונספירטור, אבל אני רק אומר שכל התיאוריות הקונבנציונליות לא מחזיקות מים, והטירוף האמיתי הוא להתעלם מהעולם שאנחנו חיים בו ממש עכשיו. כש-MH17 הופלה, הקונצנזוס היה שזו תאונה טרגית של טעות בזיהוי, או פעולה של מיליציות שלצבא הרוסי אין שליטה עליהן. ואז אנשים מכל העולם נכנסו לחקור את זה, הצליחו לזהות את היחידה הצבאית שלה היה שייך הטיל ומי היה המפקד. אז אנחנו באמת בטוחים שהרוסים לא הורידו את MH17? ואם כן, מה המרחק מכאן ועד להעלים מטוס?"
פוטין חטף את טיסה MH370?
"אני כמובן לא אומר שפוטין חטף את המטוס. אני אומר שהמידע שיש לנו מאוד מוזר, וצריך לקחת בחשבון אפשרויות אחרות. מה שמאכזב אותי זה לא שאנשים לא מאמינים, אלא שאף אחד מהאחראים אפילו לא רוצה לחשוב על אפשרויות לא נוחות. איך אפשר להסתכל על העולם היום ולפסול אוטומטית אפשרות של מעשה חבלה מכוון ומתוחכם במיוחד? הרי הרוסים הצליחו להכריע את הבחירות בארה״ב עם כמה האקרים מחוברים לפייסבוק, ורשימת האנשים והמדינות שיש להם את הכלים לעשות פעולות בקנה מידה כזה רק גדלה כל הזמן. רוסיה בוודאי לא לבד. ארה"ב יכולה, ישראל יכולה, וגם סתם אנשים יכולים להשיג את כל המידע באינטרנט. אני רוצה שאנשים יבינו שאנחנו בסכנה ואנחנו עיוורים לה, והדמוקרטיות קורסות כי אנחנו לא מקבלים את זה".
אוקיי, מה הקונספירציה הכי מטורפת ששמעת על הטיסה הזו?
"יש בחור שפירסם צילומי וידיאו של כאילו-חייזרים חוטפים את המטוס ולוקחים אותו דרך פורטל. כל כך הרבה אנשים מאמינים לזה. מיליוני צפיות ביוטיוב, ואנשים שואלים אותי אם זה נכון. זה רק מראה איפה אנחנו חיים, כי כשאתה מנסה לייצר מקרה סביר, הוא מתערבב עם דברים מטורפים. מצד שני, מה זה בכלל מקרה סביר היום?"
אני מכריחה אותך להגיד לי עכשיו מה קרה ל-MH370.
"בעיניי יש שתי אפשרויות: האחת היא תאונה של אחת למיליון, ואין מה לעשות נגד זה, אבל אני סקפטי. השנייה היא שאנחנו עומדים מול עולם חדש, שבו יש נבלים ברמה של ספרי קומיקס, ואין שום דבר שהם לא יעשו".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.04.24
