מפוסטים של תמיכה בעם הפלסטיני, דרך הזדהות עם כאב האזרחים העזתים ועד קריאות הלל לפעילות חמאס: הפרסומים הללו מופיעים ברשתות החברתיות בהיקף גבוה מתמיד, מאז שהחלה המלחמה. כעת, לראשונה, פרקליטות המדינה חושפת עקרונות מנחים - שקובעים מתי אדם יואשם בהסתה בעקבות התבטאות ברשתות.
הפרקליטות סירבה עד כה להבהיר מהי מדיניותה בנושא. יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן טען בדיונים הסגורים של הוועדה שהפרקליטות מגלה רפיון בהעמדה לדין של מסיתים, ובהם כאלה המשתמשים בפסוקי קוראן. הפרקליטות, לעומת זאת, טענה כי הכל תלוי בנסיבות האמירה ובהערכת ההסתברות שאכן תביא למעשה אלימות, לכן העדיפה לשמור על עמימות מדיניות האכיפה.
לאחר מספר דיונים חשאיים שנערכו בוועדת החוקה, ואחרי איומיו של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן כי הוועדה תקבע בעצמה את ההנחיות, חשף המשנה לפרקליט המדינה, אלון אלטמן, את המדיניות. הוא הדגיש שקיימת תמימות דעים בין משטרת ישראל לפרקליטות המדינה באשר לעקרונות הללו.
שימוש במונח "שהיד": בהתאם להבחנות שסוכמו, כאשר מכנים אדם שנהרג במהלך ביצוע פעולת טרור או אחריה "שהיד" - ניתן לראות באמירה כתמיכה, שבח ואהדה למעשה טרור, תוך בחינה של הנסיבות.
אדם המכונה שהיד, כאשר לא ברורות נסיבות מותו או שהוא נהרג מירי כוחות הביטחון ולא קיימת אינדיקציה ברורה למעורבותו במעשה טרור - לא תיפתח נגדו חקירה בעברת הסתה.
אדם אשר המידע כי ביצע מעשה טרור הוא מודיעיני בלבד, או שלא עולה מהפרסום המתייחס אליו מה המעשה שביצע - ייבחנו התגובות לפרסום וכן תוכן חוות דעת ראייתית על ידי המשטרה, ועל בסיסה ישקלו הדברים.
קריאה או פנייה לאל: סביב נושא זה, נידונה ההתנגשות הקיימת בין הקושי להפליל התבטאויות של פנייה לאלוהים בנסיבות דתיות, לבין הקושי באי-אכיפה של התבטאויות אשר בנסיבות מסוימות, אף על פי שנאמרות בנסיבות דתיות, מתגבשות לכדי עבירה פלילית. סוכם כי כל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לנסיבות, עיתוי הפרסום, תוכן הדברים, הקשרם וכו'.
"פנייה לאלוהים" שעולה מתוכנה כי היא מופנית לאדם כלשהו, ביחס לאירועים מסוימים ועם הקשר ברור לטרור, תצדיק פתיחה בחקירה ואף העמדה לדין במקרים המתאימים. במקרים גבוליים המעוררים שבהם ניתן לבסס חשד סביר לפתיחה בחקירה, תאושר חקירה והנטל יועבר לחשוד שישמיע את גרסתו. בהתאם לחומרים שיתגבשו במעלה הדרך, תיבחן שאלת ההעמדה לדין.
המשנה לפרקליט המדינה מדגיש: "אין באמור כדי להפליל קטעי תפילה וטקסטים דתיים אשר עומדים בפני עצמם, בהיעדר הקשר, תמונה או דבר מה נוסף שמבסס את החשד".
פתיחה בחקירה לגבי פרסום הסתה בודד: פתיחה בחקירה בגין פרסום בודד היא תלוית נסיבות. כפי שהובהר בדיונים, נפתחו חקירות גם בעבר בגין פרסומים בודדים. "מדיניות זאת עדיין בעינה", צוין.
לדבריו המשנה לפרקליט, בדיון הפנימי עם המשטרה הוסכם כי דרך המלך היא לבסס את התיק ככל הניתן בטרם פתיחה בחקירה, זאת בשל החשש, המבוסס על ניסיון העבר, משיבוש ראיות באמצעות מחיקה או הסרה של סרטונים בטרם או במקביל לחקירה, ולעיתים אף קושי בגיבוש יסוד המוכיח כי הפרסום הביא למעשה טרור.
ככל שעולה חשד כי ישנם פרסומים נוספים שאינם חשופים באותו השלב בפני המשטרה, למשל במקרה של חשבון שבו רק חבריו של המפרסם יכולים לראות את הפרסומים או מידע מודיעיני, תאושר חקירה מלכתחילה.
פרסום הסתה ישן: בדומה לכל תיק, גם במקרה זה הדברים נבחנים לגופם ובהתאם לנסיבות העניין. לא קיימים כללים קשיחים
ביחס לסוגיה זו, והדברים נבחנים בהתאם לחומרת הפרסום, היקף התפוצה, פרסומים נוספים חשודים בזמן שחלף, עברו הפלילי של החשוד, גילו ועוד.
העמדה לדין בשל שימוש בסמלי חמאס ודאעש: לפי החוק, מי שמניף או מפרסם דגל חמאס או דעאש בפומבי ובמטרה להזדהות עם ארגון הטרור, צפוי להיחקר. "נציין כי ביחס להנפת דגלים של ארגוני טרור בהר הבית וסביבתו בתקופת רמדאן, בשל הצורך המבצעי לתגובה בטווחי זמן קצרים ביותר, ניתן, בדומה לשנה שעברה, אישור עקרוני למשטרת ישראל לפתוח בחקירה ללא קבלת אישור פרקליטות, כמו גם אישורים נוספים המיוחדים לתקופה זאת ונסיבותיה", צוין.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.04.24
