כעת כשאפשר להעריך שישראל תגיב נגד איראן, צריך רק לקוות ולדרוש מקבינט המלחמה או מהממשלה שלמכת הגמול הזאת יהיו הישג או הישגים אסטרטגיים שיצדיקו את המחירים שנצטרך לשלם במישור הבינלאומי אל מול ארה"ב והקואליציה המערבית והאזורית שזה עתה עברה את טבילת האש הראשונה שלה ובמשאבים ביטחוניים ופסיכולוגיים שיידרשו מאיתנו.
מהלומת האש האיראנית שהתכוונה להסב נזק אסטרטגי ליכולת האווירית והמודיעינית של צה"ל מעידה שמשטר האייתוללות משוכנע שישראל נחלשה צבאית ואזרחית, ואיראן התחזקה צבאית במידה כזו שהיא יכולה להיכנס לעימות ישיר משטחה עם ישראל. זו המשמעות של הפרת מאזן ההרתעה בין איראן לישראל בעת הנוכחית, וראוי לזכור בעניין זה שמשטר האייתוללות הוא אמנם פנאטי-איסלאמיסטי במהותו, אבל מאוד רציונאלי ומחושב בשיקוליו. לכן, ישראל חייבת לשקם את ההרתעה שאבדה לה ולהוכיח לחמינאי ואנשיו שהם טעו.
הכישלון המהדהד של ההתקפה האיראנית בליל שבת-ראשון תרם תרומה חשובה בכיוון הזה, אבל זה לא מספיק. ישראל חייבת לחזור ולבסס בתודעה של ראשי המשטר באיראן שפגיעה בה מצד איראן או שלוחיה תגבה מחיר כבד מאוד מטהרן. לכן כדאי לא למהר. ראשית, כדי שאפשר יהיה להפתיע את האייתוללות; גם לא יזיק שהם יזיעו ויהיו בחרדות והאזרחים יעמדו בתורים ארוכים לפני תחנות הדלק וישאלו את עצמם פעם אחר פעם אם הסיוע לפלסטינים מצדיק את סבלם.
הקואליציה שקמה ונהייתה היא נכס שיש לישראל אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה לשמר ולכן עלינו להתחשב לא רק במה שהנשיא ביידן ואנשיו אומרים, אלא גם במה שדרוש כדי לתחזק את הקואליציה שהתייצבה לצידנו
סיבה נוספת שלא למהר היא בחירת המטרה. ישראל לא רוצה שמכת התגמול שלה תגרום למלחמה אזורית. ממשל ביידן, מנהיגי מדינות אירופה החשובות וגם המדינות שיש לנו איתן קשרים באזור דורשים מאיתנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלא נגיב, ואם נגיב זה יהיה בצורה שלא תגרור גם אותם למלחמה עם איראן ושלוחיה. הקואליציה שקמה ונהייתה בגלל המכה האיראנית היא נכס שיש לישראל אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה לשמר ולכן עלינו להתחשב לא רק במה שהנשיא ביידן ואנשיו אומרים, אלא גם במה שדרוש כדי לתחזק את הקואליציה שהתייצבה לצידנו בלילה שבין שבת לראשון.
מכאן שהמטרה שישראל תבחר לתגובה כמו גם דרך הפעולה צריכות להיות כאלה שישמרו גם את תמיכת הקואליציה האזורית והמערבית בהנהגת ארה"ב, וגם יאפשרו לישראל להמשיך ולנהל את המערכות בעזה ובצפון, ובעיקר להחזרת החטופים, בלי עיכובים מיותרים.
ישנן פחות או יותר ארבע אפשרויות. האחת – "מכה קינטית", כלומר הפצצה של מתקנים איראנים אסטרטגיים. באיראן יש עשרות מפעלים ומכוני מחקר כאלה בתוך הערים הגדולות, שמכה עצימה עליהם עשוי להיות לה האפקט הרצוי, אבל מצד שני זה עלול לגרום לנזק אגבי ולהרג אזרחי, שעלול להפוך את האהדה והתמיכה המדינית שישראל נהנית ממנה כעת מוושינגטון ומבעלות בריתה לעוינות מפני שהיא עלולה להצית מלחמה אזורית.
ערוץ פעולה נוסף הוא באמצעות סייבר, שיתוק נרחב של תשתיות תחבורה, תעופה, חשמל ופגיעה חלקית באפשרויות לייצור אנרגיה, כל אלה הם בהישג ידו של הסייבר הישראלי ההתקפי. הערוצים השלישי והרביעי הם חשאיים ומטבע הדברים אם תתבצע פעולה באמצעותם, המוסד יהיה אחראי להם, עם או בלי נטילת אחריות, בעיקר חיסול משמעותי של בכירים באיראן, שהיו מעורבים במתן ההוראה ובביצוע המתקפה על ישראל.
בכל מקרה קהיליית המודיעין ובעיקר המוסד מכירים היטב את נקודות התורפה באיראן והן רבות, אבל צריך להיזהר שלא לפגוע באותן נקודות תורפה שעלולות להביא את איראן להצית מלחמה אזורית. כלומר הפגיעה חייבת להכאיב ולגרוע יכולות מאיראן, אבל לא להצית מלחמה רבתי. הישג נוסף שצריך להיות הוא איום שמכת הגמול הישראלית תהווה איום על שרידות המשטר ועל יוקרתו.
רון בן ישיצילום: יאיר שגיאכשסיימתי לכתוב את המאמר הזה, קיבלתי טלפון ממספר חסום. כשעניתי, נשמע קול צרוד מסיגריות שניכר כי עוות, במבטא ערבי קל: "אתה לשמוע אותי טוב, אם תעשו מעשה טיפשות אנחנו להשמיד אותכם. אתה שומע אותי טוב? אנחנו להשמיד אותכם". לאחר מכן הוסיף: "תגיד לחברים שלך – אל תעשו טיפשות". וזו עדות לסיבה נוספת מדוע לא חייבים להזדרז בתקיפה: לגרום לאיראנים להזיע.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.04.24
