כמה ימים לפני ההתקפה על ישראל, התחילו עוד פעם להופיע פה כמויות מאוד גדולות של אנשים ממשמרות הצניעות. הם מסתובבים בקטנועים, במכוניות, מוסווים בתוך מוניות. פעם ידענו איפה מותר להיות עם חיג'אב ואיפה אסור. היו לנו בתי קפה ומסעדות שיכולנו ללכת אליהם. אף אחד לא היה מגיע. עכשיו הם מגיעים, עוצרים את הנשים ולוקחים אותן לכלא. נותנים קנסות, שוברים, ואז סוגרים את המסעדה או את בית הקפה.
תיעוד: שיגורי הטילים מאיראן לישראל
פעם ידענו שצריך לשים חיג'אב במקומות מרכזיים כמו תחנת רכבת או אוטובוס, במקומות המוניים. יכולת גם ללכת ברחוב בלי חיג'אב, אבל עכשיו קופצים עלייך אנשי משמרות הצניעות מתוך חנויות ועוצרים אותך. הם עוצרים גם מכוניות במפתיע.
יש אצלנו אזרחים שלוקחים בטקסי פיראטי נשים בלי כיסוי ראש. אבל עכשיו עוצרים כל מכונית שנייה לביקורת. יש אלימות נוראית, בלתי מבוקרת. הם יכולים ללכת ליד מכונית או חנות ולשבור עם אלות את החלונות. או לתפוס בן אדם ופשוט להרוג אותו במכות, ולהמשיך לקורבן האקראי הבא.
אנחנו מדברים בינינו הרבה על מה שאיראן עשתה ומה שישראל יכולה לעשות כאן. הדעות חלוקות. חלק חושבים שאיראן הייתה צריכה להגיב, ועכשיו כשסיימה לא צריך פה מלחמה. אבל רובנו, בטח היותר ליברלים, חושבים שמכה ישראלית אולי תגרום כאן לכאוס שיוציא אנשים לרחובות. ייתכן שהפעם למשטר לא יהיו מספיק כוחות לעצור את ההתקוממות. בדבר אחד יש הסכמה: הסיכוי שלנו למות מידי משמרות הצניעות, בעיקר אחרי התקיפה ולקראת אישור חוק החיג'אב, הוא הרבה יותר גבוה מאשר הסיכוי למות ממתקפה ישראלית.
היו לנו הרבה חודשים, אחרי ההפגנות, שבהם הייתה יד חופשית יחסית להתאסף, לשרוף את החיג'אב, ללכת כמעט איך שרצינו, בלי שאף אחד יתערב. זו הייתה הסכמה שקטה: אם תלכו ככה וככה בשכונה הזו והזו, אנחנו לא שם. היה ברור לנו שמרגע שהתחילו לדבר על ההתקפה על ישראל זה יהיה הרבה יותר חמור. כי בשבילם ההתקפה על ישראל והשמירה על הצניעות הן שני צדדים של כוח פוליטי. אז ידענו ונזהרנו אחרי ההתקפה, אבל כמות הכוחות של משמרות הצניעות, ובעיקר האלימות שלהם, זה משהו שלא חווינו פה גם בהפגנות הכי סוערות. ברור לנו שאסור שיהיה ברחובות אפילו רמז להתקוממות.
נשים רבות שיצאו להפגנות הקודמות, כבר לא יוצאות. המחיר לא היה שווה. הן ראו את החברות שלהן, ילדות, אימהות, שכנות, מקבלות עונש – לשטוף שנה משרדי ממשלה. היו כאלה שקיבלו עונש לשטוף גופות; היו כאלה שנשלחו ל"קליניקות חינוך מחדש". שם גם כפו עליהן כדורים וגם דאגו שיקבלו סטיגמה של חולות נפש. מי כעת ירצה להיראות עם מישהי שהמשטר סימן אותה?
המחיר יקר, והיום לרובנו אין כסף מזומן נפשי כדי לשלם אותו. הם ניצחו עם האלימות שלהם, דיכאו אותנו, ובגלל זה, כמו שאמרתי, יש לא מעט אזרחים, בעיקר ליברלים, שמקווים למתקפה ישראלית שתעורר את הרחוב מחדש. יש פה אפילו כתובות שמרססים לטובת ישראל. גרפיטי ענקיים של מגן דוד או דגל ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.04.24
