ביום שישי, בדיוק לפני שבוע, כינס אלוף משנה ע' (44) – מפקד מחלקת הגנה אווירית ואיסוף בחיל האוויר – את אנשיו לשיחת מחלקה. "אנחנו ערב מלחמה עם איראן וחיזבאללה", אמר להם. "מחר, אם מתווה המתקפה של איראן יצליח, ראש הממשלה יחליט איך להגיב. אם נצליח לעצור את המתווה הזה, כנראה שנצליח למנוע מלחמה. מלחמה, זה יהיה מחיר הפספוס אם ניכשל בהגנה מחר. זה בידיים שלנו".
עוד כתבות למנויים:
העיניים שלו אדומות. מאוד. שעות שינה כמעט שלא היו לו בשבועיים האחרונים. מרגע קבלת המודיעין שלפיו בעקבות סיכולו בדמשק של חסן מהדווי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון, איראן מתכננת תגובה נגד ישראל, הוא נכנס ל"נוהל קרב". "שבועיים לא ראיתי את הילדים שלי", הוא אומר. "אני כאן מהרגע שהמודיעין הגיע".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ויש לו סיבה טובה לכך. אל"ם ע' הוא למעשה האיש שאחראי על הגנת שמי מדינת ישראל. החל מרחפן נפץ קטן וכלה בטיל קרקע-קרקע בליסטי שיכול לשאת עליו כ-400 ק"ג של חומר נפץ.
אחרי ההצלחה יוצאת הדופן בסיכול המתקפה האיראנית, חושף אל"ם ע' את ההכנות למבצע ההגנה המורכב כל כך, מגלה מה הדאיג אותו יותר מכל, מסביר איך מנהלים כל כך הרבה כוחות בו-זמנית מתוך תא השליטה של חיל האוויר ומודה: "גם אני הופתעתי שהתוכנית שבנינו פעלה אחד לאחד כמעט כמו שתיכננו. בתדריך האחרון אמרתי לכל השותפים שזה בדיוק כמו טיסה מבצעית. לפני כל טיסה כזו יש תדריך, אבל הרבה פעמים יש שינויים תוך כדי, והטייס צריך לשנות ולהגיב בהתאם למצב. לא הפעם. הכל היה בדיוק כמו בתרגולים ובתדרוכים".
הוא נשוי, אב לשלושה. גדל בקיבוץ עין גדי ומתגורר כיום בקיבוץ במרכז הארץ. טייס קרב שטס על מטוסי "סופה" (F-16I), היה מפקד טייסת מל"טים, שימש כראש ענף סיוע באש של חיל האוויר, ובשנה וחצי האחרונות הוא האיש שאמון על ביטחון שמי ישראל. בין לבין - כולל כמובן במלחמה הנוכחית - כדי לשמור על כשירות הטיסה המבצעית, הוא מתייצב בטייסת שלו ויוצא למשימות הפצצה שונות ברצועה או בלבנון.
מתי התחלתם להתכונן למתקפה איראנית אפשרית?
"תיכננו את המבצע הזה שבוע וחצי, מרגע קבלת המודיעין. היו לנו שלושה-ארבעה 'דרוך' בדרך, שבהם כבר חשבנו שהנה זה קורה.
"המודיעין העריך שהמתווה יהיה מאוד עצים, ולאור הצהרות האיראנים הוא כל הזמן רק הלך וגדל בהיקפו. אנחנו מבינים שזה הולך לדפ"א (דרך פעולה אפשרית) המחמירה – וכנראה מאות כטב"מים, 100 טילי קרקע-קרקע ובין 30 ל-40 טילי שיוט. כדי להיערך למתקפה כזו, נדרשת הפעלה מאוד רחבה, אפילו מלאה, של חיל האוויר. כל מערכות ההגנה האפשריות".
איך מתכוננים לדבר כזה?
"הלכנו ודייקנו את התוכנית כל הזמן. יש המון מרכיבים. יותר ממאה מטוסי קרב, מתדלקים, מסוקים, מודיעין, שיבושי ג'י-פי-אס. ערכנו אימונים לכל היחידות האלה. בכל לילה קיימנו מודלים באוויר – הוצאנו מיני מל"טים שלנו שיטוסו בנחילים וידמו את הכטב"מים האיראניים, והעלינו את מטוסי הקרב כדי שיתאמנו להפיל אותם ולפעול בתנאי לילה חשוך מאוד, גובה נמוך וכמות מטרות גדולה. קיימנו כל הזמן מודלים כאלה גם באוויר וגם בסימולטורים".
במאמץ לפגוע בישראל השתמשה איראן בשלושה כלים: כטב"מים מתאבדים מסוג "שאהד 136", שמסוגלים להגיע מאיראן לישראל בתוך שש-שמונה שעות; טילי שיוט, שלהם נדרשות כשעתיים וחצי משיגור כדי להגיע ארצה; וטילים בליסטיים (קרקע-קרקע), המהירים הרבה יותר.
2 צפייה בגלריה
הלילה הדרמטי בחדר השליטה. "כולם עבדו בקור רוח, שום צעקות, שום היסטריה"
(צילום: דובר צה"ל)
"השיגורים מאיראן היו מדורגים", מסביר אל"ם ע'. "הם סינכרנו את זה כדי שהכל יגיע אלינו יחד, ואז כמובן הרבה יותר קשה לנטרל את זה. אני מראש תידרכתי את האנשים שעבדו בתא השליטה, שגם אם לא הצלחנו ליירט איזושהי מטרה, אסור להיכנס לדיכאון. צריך להמשיך לפעול, להיות נחושים ומרוכזים, לקבל עוד מטרות שמגיעות וליירט אותן. הסברתי להם שלא יהיה 'על האפס'. קו הגנה נועד לעולם להיפרץ. אבל יש לפנינו לילה שלם, ואסור להישבר. ממשיכים להילחם, גם אחרי דיווח על פגיעה".
"הנבחרת", כך מכנה אל"ם ע' את אותם עשרות אנשים – רובם אנשי מילואים ותיקים ומנוסים – שנבחרו לאייש את תא השליטה בבור חיל האוויר בלילה שבו המתקפה האיראנית יצאה לדרך. "כמו ליחידות השדה שפעלו בשטח, גם לנבחרת הזו עשינו שלוש-ארבע סימולציות של הלילה הזה", מספר אל"ם ע'.
"רצינו גם שתהיה ביניהם היכרות אישית כי זה תמיד מקל על העבודה, וגם שישלטו בכל המרחב האווירי שהם עתידים לפעול בו – איפה יש אזורי התאוששות, איפה יש איסור טיסה. בית הספר ללוחמה מבצעית הזניק לנו מטרות דמה, ואנחנו תירגלנו את ההתמודדות עם עומס של מטרות, קבלת החלטות, חלוקת מטרות בין המערכים השונים. היינו ממש מוכנים לזה".
קיבלתם גם סיוע בינלאומי משורה של שותפות.
"קורילה (גנרל מייקל אריק קורילה, מפקד פיקוד המרכז של ארצות-הברית) הגיע ארצה ובנינו איתם תוכנית הגנה משותפת. כשהוא הגיע רצינו להציג לו את התוכנית שלנו, אבל הוא אמר: 'תסלחו לי רגע', פתח מחשב והתחבר בו-זמנית לארבעה מהפקודים שלו באזורים שונים במרחב, כל אחד מהם הציג את התוכנית שהוא בנה, וזה לגמרי הוכיח את עצמו. האמריקאים אמרו לנו שהם מביאים גם את הצרפתים והבריטים שישתתפו, וגם מגדילים את הסד"כ שלהם. זה מכפיל כוח משמעותי".
לכמה מההפלות אחראית הקואליציה הבינלאומית?
"הם דיללו לנו כמות יפה של מטרות, אבל את המסה העיקרית אנחנו יירטנו. הגדרנו יחד באילו נקודות יפטרלו מטוסי הקרב של הכוחות הבינלאומיים, למשל על המשפך מכיוון עיראק, שמשם חשבנו שיגיעו. זה גם נתן לנו אינדיקציה על המסלול של אותם כטב"מים שלא יורטו בדרך, וידענו כבר איפה לחכות להם. היה לנו מידע על סדר גודל של מאות כלים שצפויים להגיע לתקוף מאיראן, אבל לא ידענו באילו נתיבים. הכוחות האחרים שפיטרלו במרחב, איתרו, השמידו ודיווחו, עזרו לנו להבין את המסלול שלהם, לבנות נתיב משוער ולגלות אותם".
ב-23:00 בלילה בשבת האחרונה, כשדובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי עלה לשידור בערוצי הטלוויזיה והודיע שעשרות כטב"מים שוגרו מאיראן ועושים את דרכם לישראל, אל"ם ע' ו"הנבחרת" שלו כבר היו ספונים עמוק בתוככי תא השליטה. גם מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר היה שם ולצידו ראש מטה חיל האוויר תת-אלוף ע'.
"בשערוך שלנו קבענו מראש שבשעה 1:30 לפנות בוקר יהיה לנו גילוי ראשון של המכ"מים", מתאר אל"ם ע'. "זה דיוק מדהים. ב-1:28 הייתה לנו הפלה ראשונה של טיל שיוט. ואז, אחד אחרי השני, שוגרו עוד 30 טילי שיוט תוך רבע שעה. במקביל, ב-1:36 כבר שוגרו יותר ממאה טילי קרקע-קרקע".
"אירוע מטורף", כך מגדיר אל"ם ע' את אותן שעות. "כל המרחב האווירי של ישראל נסגר. המלצנו גם לשותפים לעשות כך וגם הם סגרו. גם האיראנים, שכנראה חששו שנקדים אותם ונתקוף כמכת מנע, הסיטו את המטוסים שלהם".
תאר לנו מה מתרחש באותן שעות בתוך תא השליטה.
"כשיש מטרה אחת שצריך ליירט זה קל יחסית, אבל ליירט כמות כזו של מטרות, במרחב כל כך צפוף, זה אירוע מאוד-מאוד מורכב. באותו מרחב שבו אנחנו מפילים מטרות בעזרת מערכות ההגנה – כיפת ברזל, קלע דוד, יהלום (פטריוט) וחץ – גם מטוסי הקרב שלנו טסים ומפילים מטרות בעזרת הטילים שלהם, ויש גם מטוסי גילוי באוויר. המון-המון כוחות שפועלים בו-זמנית.
"החשש הכי גדול שלנו היה מ'הפלת עמית'. זה היה הסיוט שלנו. יש במרחב הצפוף הזה הרבה מאוד אש שלנו, ודאגנו שחלילה טילים שלנו לא יפגעו במטוסים שלנו, או שמטוסים שלנו לא ישגרו זה על זה או יתנגשו. הטילים שנורים ממערכות ההגנה בעצם עוברים למטרות דרך מטוסי הקרב שלנו, שטסים בגובה נמוך מאוד, ובחושך מצרים ששורר באזור הזה.
"הביצוע הוא גם לא בידינו. יחידות השדה, הסוללות, הן אלה שמבצעות. יחידות הבקרה האוויריות (יב"א) שלטו על מטוסי הקרב. וככל שיש יותר יחידות שותפות, יש יותר פוטנציאל לטעויות. לכן גם בכל התדרוכים המקדימים, דימיתי להם את זה למשחק כדורגל: כשאתה רואה ילדים משחקים בשכונה אתה רואה את כולם רצים על הכדור. גם כאן, במצב כזה, כשהמדינה מותקפת, כולם מאוד רוצים לעזור. אבל כשאתה רואה משחק של קבוצות צמרת, אתה רואה איך כל שחקן שומר על המקום שלו. זה מאוד מאתגר לשמור על הסדר. לשמור על המשמעת הטקטית. ביקשתי מראש מכל הכוחות שהשתתפו: 'תהיה איפה שאמרו לך, חכה בסבלנות, יגיעו לך מטרות ליירוט'.
"חשוב לזכור שתוכנית ההגנה שלנו היא 360 מעלות. באותו לילה לא רק איראן ירתה. היו שלושה שיגורים מלבנון, כל מטח בין 25 ל-35 רקטות לאזור רמת הגולן. רקטה אחת נפלה בקצרין. גם המיליציות ירו. 30 כטב"מים מעיראק, עוד שלושה טילים מתימן, שיורטו בבוקר באילת על ידי הכיפה הימית".
סרטונים מאותו לילה בתא התקיפה מגלים גם שהעבודה נעשתה בשקט מופתי. "כולם עבדו בקור רוח", מסביר אל"ם ע'. "כולם עם אוזניות, עובדים לפי המדיניות, כמו שתירגלנו. הכל בצורה תרבותית. אין שום צעקות, שום היסטריה. מחלקים מי לוקח כל מטרה שמגיעה. אם מטוס קרב למשל נעל על מטרה כלשהי אבל תוך כדי כך הוא נכנס לשטח הריגה של מערכת יהלום (פטריוט), אז אנחנו מבקשים מהיב"א, והיא מודיעה למטוס 'תתרחק, מוציאים מיירט'. היו לא מעט מקרים כאלה".
אנחנו זוכים לביקור נדיר בתא השליטה של חיל האוויר, מכאן יירטו את המתקפה. מדובר באולם, כמה עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע בבסיס הקריה בתל-אביב, שבו שורות מדורגות של שולחנות ארוכים ועליהם כמה עשרות מסכי מחשב. על הקירות מסכים רבים שמציגים נתונים של פריסת כל אמצעי ההגנה. בכל זיהוי של מטרה ליירוט, נשמע בתא מעין קול שריקה קצרה, מעין "סווישש", בסאונד שמזכיר משחקי מחשב. בסרטון מאותו לילה השריקות נשמעות במהירות, ללא הפסקה, בזו אחר זו. כ-350 שיגורים יצאו מאיראן ונשאו עליהם כמות עצומה של כ-60 טונות חומר נפץ.
הכטב"מים ששוגרו מאיראן הם בדיוק אותם כלים שהאיראנים העבירו לרוסים, לצורך התקיפות באוקראינה. אבל בניגוד לאוקראינה, שאליה שוגרו הכטב"מים במספרים בודדים, לישראל שיגרה אותם איראן בנחילים של עשרות רבות. "הכמות והאופן שבו הם הוציאו אותם", אומר אל"ם ע', "רק מראים את התפיסה שלהם לגבי יכולות ההגנה שלנו".
ההצלחה במבצע ההגנה באותו לילה הייתה חסרת תקדים. "זה הישג בינלאומי", מאשר אל"ם ע', "תוכנית ההגנה הכי עצימה שהייתה. אף כטמ"ם או טיל שיוט לא חדרו לארץ. לא חצו את הקו. אפס פגיעות אפקטיביות בשטחנו. היו פגיעות בודדות, שאפשר לספור על כף יד אחת, בבסיס נבטים של חיל האוויר, ולצערנו ילדה תושבת הפזורה שנפצעה קשה מרסיס מיירט".
הפגיעות שכן היו בנבטים גרמו אצלכם לתחושת פספוס כלשהי?
"לא חשנו פספוס. בואו נגיד שלא סתם אף אחד ושום תשתית חיונית לא נפגעו בנבטים. הבסיס באותו יום כבר היה בכשירות מלאה. צריך לזכור מה היה כאן באותו ערב-לילה. היו אנשים שחיו בתחושה שהם לא יודעים אם קמים בבוקר. שיגמרו אותנו. והנה, בסופו של דבר, מטח כזה מאיראן, שמבחינתם גם יכול היה להיות מטח פתיחה למלחמה, ובסוף אפס אפקטיביות".
הייתם מודעים לחשש העצום שקיים בציבור?
"אני הבנתי עד כמה אנשים היו בפחד ובחרדה רק בסוף, בבוקר, כשיצאתי מהבור", אומר סרן ד' (26), נווט F-16, שמשרת כיום כקצין מדור הגנ"ש (הגנת שמי המדינה), שפועל תחת אל"ם ע'.
"אני הבנתי היטב", מחייך אל"ם ע'. "קיבלתי סמסים בערך מ-8,000 דודים ודודות שבכלל לא זכרתי שקיימים".
האמנתם שהמבצע יסתיים ברמת הצלחה כזו?
"היו לי סימני שאלה גדולים", מודה סרן ד'. "מה באמת יגיע? מה ידולל? עד כמה המודיעין מדויק? המדיניות הייתה 'אפס חדירות', אבל בכל זאת, זו כמות סד"כ שלא הופעלה יחד מעולם. לא חשבתי שתהיה הצלחה כזו".
אל"ם ע' מלא שבחים לכלל הכוחות שנטלו חלק במבצע ההגנה באותו לילה. "כל מערך ההגנה האווירית ירה ופגע באחוזים טובים מאוד בלילה הזה; אגף התקשוב, שפרס אנשים וגדודים בשטח; שיבושי הג'י-פי-אס; אמ"ן, שהביא מודיעין מאוד מדויק; אגף המבצעים ולמעשה כלל הזרועות, כמו חיל הים למשל, שהיו כל הלילה בים מוכנים ולמחרת בבוקר הם גם יירטו".
ביום ראשון, סמוך לשעה 5:30 בבוקר, יורטה המטרה האחרונה. "חיכינו עד 6:30 כדי לראות שאין מטרות שאולי פיספסנו ואז הגדרנו שנגמר המטח", משחזר אל"ם ע'. "השארנו ליתר ביטחון פטרולים באוויר. אחרי 45 דקות של תחקיר קצר ושיחת ציונות, גודל השעה וסיפוק, ב-8:00 כבר היינו אצל מח"א, לתחקיר ראשוני של הלילה הזה".
על אף ההצלחה הכבירה שבה הוכתר המבצע, לאל"ם ע', וגם בחיל האוויר בכלל, יש מסר מרכזי שחשוב מאוד להעביר: "חיל האוויר לא באופוריה", הוא מדגיש. "יש שמחה מההצלחה, שהייתה חשובה כדי להגן על האזרחים, על נכסים אסטרטגיים, להחזיר את תחושת הביטחון לציבור ולאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה ברוגע ולנהל את המשך האירוע איך שהם רוצים, כי למעשה, באפס פגיעות אפקטיביות, האירוע 'הוכל'.
"אבל בהחלט אין אופוריה, כי אנחנו במלחמה כבר חצי שנה, כי יש לנו הרוגים, פצועים, חטופים ויעדים שעוד לא השגנו. זה היה יום טוב וחשוב, אבל כמו שלא נכנסים לדיכאון מיום מוצלח פחות, לא מסתנוורים מההצלחה בלילה כזה. כמו בכדורגל, התפקיד הכי כפוי טובה הוא של השוער. הוא יכול להצטיין משחק שלם, ובסוף טעות אחת תיזכר לו תמיד. בניגוד לתא התקיפה, שבו נכנסים, מבצעים את החיסול, ואחרי שעה כבר מנקים את התא, ההגנה נמשכת כל הזמן".
צניעות, זה המסר שמבקשים בחיל האוויר להעביר. צריך לזכור שגם אחרי מבצע הגנתי יוצא דופן שכזה, מחר יכול לקרות משהו אחר. "זה יוצא מהכלל", אומרים על המבצע, "שלא מעיד על הכלל". המתיחות מול איראן גבוהה מאוד, והרמה שבה פעלו כל מערכי החיל באותו לילה נגזרת גם מהעובדה שהם למעשה בכוננות ובפעילות יותר מ-190 יום, במלחמה אמיתית, רב-זירתית.
בחיל גם מעודדים מחיזוק השותפות עם ארצות-הברית ומדינות הקואליציה שנטלו חלק במבצע, וראו במציאות איך מתנהלת מדינה אחראית שמגינה על עצמה מפני אויבים.
בחיל האוויר לא הופתעו מעוצמת ומנפח המתקפה האיראנית וטוענים שתקיפה כזו הייתה קיימת בתרחיש הייחוס, מתוך מודעות ליכולות האיראניות. חיל האוויר וצה"ל נבנו מול תרחיש כזה. טייסי הקרב זכו אף הם למחמאות. בחיל אומרים שלצד משימות התקיפה המאוד משמעותיות ולצד העבודה יוצאת הדופן עם הלוחמים בזרוע היבשה, טייסי הקרב משמעותיים מאוד גם בהגנה על שמי המדינה. למעשה לא קיים תחליף לסד"כ גמיש שכזה, שיודע להיות באוויר הרבה מאוד זמן, לתדלק ולחזור ליירט בגבהים שונים בעזרת כמה פלטפורמות.
מה יקרה במלחמה מול חיזבאללה, עם ארסנל הטילים שלו?
אל"ם ע': "נעשה את הכי טוב שאפשר. יש לנו הגנה חזקה. הלילה הזה הראה את זה גם למקבלי ההחלטות אצלנו וגם לאויבים שלנו".
