הציפייה לתגובה של ישראל על התגובה של איראן, שתביא כנראה לתגובה של איראן על התגובה של ישראל, מזכירה את הבדיחה על שני אחים שרבים ביניהם עד שההורים נאלצים להתערב. "זה התחיל מזה שהוא החזיר לי סטירה", טוען אחד האחים.
זה בדיוק המצב שלנו מול האיראנים. כבר לא משנה מי היה הראשון. וכפי שנכתב בטור זה לפני שבוע, עוד לפני המתקפה האיראנית על ישראל: האם נלקחו בחשבון ההשלכות של חיסול בכיר משמרות המהפכה, מוחמד רזא זהדי בהתקפה על מתחם דיפלומטי איראני בדמשק, והאם אחרי חודשים שבהם מסבירים לנו שנעשה מאמץ לבדל זירות, החיסול לא עלול לסבך אותנו עם זירה נוספת, ואולי עם יותר מאחת?
השבוע פירסם נדב איל שקהילת המודיעין כשלה בהערכה המרכזית שסיפקה לדרג המדיני לקראת ההתנקשות בדמשק, ושההערכה המוטעית הזאת קירבה אותנו למלחמה אזורית יותר מאי פעם. סירייסלי? אמ"ן טעה? לא יכול להיות. תוך חצי שנה המודיעין הישראלי טועה פעמיים: פעם ב-7 באוקטובר ופעם ב-1 באפריל, שתי טעויות קולוסליות שעשויות לגרום נזק, אולי בלתי ניתן לתיקון, להרתעה של ישראל. מה תהיה הטעות השלישית, שנותקף במפתיע מכל הזירות? כי זה לא ממש דמיוני, התרחיש הזה. אנחנו כבר כמעט שם.
אחרי ההצלחה המרשימה של חיל האוויר, בעזרת האמריקאים, הבריטים ואפילו הירדנים, אולי כדאי להרגיע, פשוט כדי שלא נופתע שוב. כי מה שקרה בשבת לפני שבוע, מלבד ההישג, יכול להשפיע על המשך המלחמה.
מאז 7 באוקטובר, האיראנים נמנעו מהתערבות כי חששו להתנגשות מול האמריקאים. והנה, השבוע הם קיבלו מוושינגטון חירות אסטרטגית: לא משנה מה יקרה, האמריקאים אמנם יעזרו לישראל, אבל הם לא מתכוונים לתקוף את איראן
מאז 7 באוקטובר, האיראנים נמנעו מהתערבות כי חששו להתנגשות מול האמריקאים. והנה, השבוע הם קיבלו מוושינגטון חירות אסטרטגית: לא משנה מה יקרה, האמריקאים אמנם יעזרו לישראל, אבל הם לא מתכוונים לתקוף את איראן. ביידן אפילו אמר את זה בקולו.
זוכרים את ה-DON'T של ביידן מתחילת המלחמה? הנשיא היה אז מאוד ברור באיום על איראן וחיזבאללה. השבוע, ה-DON'T הזה כבר עשה הרבה פחות רושם. אז ביידן אמר, איראן תקפה והבינה שאין לה מה לחשוש מהאמריקאים. הם לא מעוניינים בהרחבת המלחמה ויעשו הכל כדי לבלום את ישראל. והאיראנים - הם כבר הודיעו שאם ישראל תגיב תהיה תגובה איראנית מיידית ובהיקף גדול. לכן, יש כל הסיבות להתפעל מההישג של חיל האוויר, ממערכת ההגנה הישראלית ומהטכנולוגיה המדהימה שלנו. אבל מה המשמעות של ההישג אם אין אסטרטגיה, ואין לנו מושג לאן אנחנו הולכים.
תמונה בדיר אל-בלח שווה הרבה יותר מ-1,000 מילים
אם נכון המשפט שתמונה שווה 1,000 מילים, אז התמונה של חוף הים בדיר אל-בלח שווה הרבה יותר. אפילו בחוף הצוק, בזמן חופשה ובשיא החום, לא רואים כל כך הרבה אנשים, שמשיות, מזרנים ומתרחצים שנראים, איך לומר, לא ממש מורתעים. ואם הם לא מורתעים, גם חמאס לא בלחץ. וכל זה קורה לא רחוק ממחנה הפליטים נוסיראת, שבו צה"ל פועל ממש בימים אלה.
האם כך נראה "פסע" מניצחון מוחלט? כי אם ככה זה נראה, אולי כדאי להסתפק בפחות. וזה, כשמול התמונות מעזה מתפרסמות תמונות מפגיעת הטילים והכטב"מים בערב אל-עראמשה, תמונות הרס, חיילים ואזרחים פצועים.
"אדוני ראש הממשלה, שר הביטחון והשר גנץ", צייץ אלקין, "אם ככה אתם מנהלים את המלחמה בעזה, זה לא מפתיע שחמאס לא בלחץ ולא מוכן להסכם שחרור חטופים ואיראן תוקפת ישירות את ישראל במאות טילים".
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזי אז מה יש לנו בפסח הזה, יותר מחצי שנה מתחילת המלחמה? לא מיטוט ולא חיסול, אלא יציאת רוב הצבא מעזה; "תאריך" כניסה לרפיח, אבל בתמורה לתגובה מוגבלת באיראן; חטופים שלא נותרו מילים שיכולות לבטא את גודל ההפקרות וההפקרה למצבם ולגורלם, ללא עסקה באופק; פליטים מהצפון והדרום שיחגגו את החג בגעגוע וכאב אין קץ הביתה; חזיתות פתוחות מכל כיוון; קואליציה בינלאומית - אבל נתניהו אחד, זחוח ויהיר, שמבהיר שאת ההחלטות "נקבל בעצמנו". אז שיהיה חג שמח ובהצלחה לכולנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.04.24
