זו לא הייתה התגובה לאיראן, ככל שזו הייתה התגובה הישראלית. ואם הדיווחים על המכ"ם שנפגע שם נכונים - זה לא מה שירתיע את האיראנים. הם לא זקוקים לעוד שיגור המוני של חימושים אל עבר ישראל כדי להמשיך ולעשות בדיוק את מה שהם עושים - להקיף את ישראל באיומים מכל כיוון אפשרי, ולשגר אליה בדיוק, או כמעט בדיוק, את אותם חימושים, מלבנון, מתימן, מעיראק. ואם רק תצליח המזימה הגדולה, וחובה לשים לב, אז בעקבות החתרנות האיראנית, גם ירדן עלולה ליפול לידיהם.
פיצוצים בשמי איראן
כך שאין צורך שנשלה את עצמנו. אנחנו רחוקים מהרתעה. הבעיה נותרה בעינה. ככל שמדובר בהצגת יכולת, זה כבר קרה ב-2022, כאשר מאות מל"טים הושמדו בבסיס הייצור של איראן בכרמאנשאה. איראן הגיבה אז בהפצצת העיר ארביל בחבל כורדיסטן בעיראק, בטענה שישראל החזיקה שם בסיס צבאי. וישראל, מצידה, יוצאת ידי חובה כבר יותר מדי שנים, כאשר לפי פרסומים זרים היא נוקטת פעולות שפוגעות, שמא נאמר מדגדגות, אבל לא ממש עוצרות את האיום האיראני.
אנחנו כבר אמורים לדעת שאיום שלא מטפלים בו במערכה ראשונה, עלול להפוך לסכנה הרבה יותר גדולה במערכה שלישית. ואיום שלא מטפלים בו במערכה השלישית עלול להפוך לאיום קיומי במערכה החמישית. גם לאחר ההתקפה האיראנית מהשבוע שעבר, רוב הישראלים לא התלהבו מתגובה ממשית. משום שעברנו, ואנחנו עדיין עוברים, את החודשים הקשים ביותר מאז הקמתה של ישראל. אין לנו כוח לעוד חזית. הבילוי במקלטים לא חביב עלינו. אנחנו גם קצת מפונקים. אנחנו רוצים שמיים פתוחים, שקצת נסגרים עם הפסקת הטיסות של רבות מחברות התעופה. אנחנו רוצים חיי לילה ותרבות ואמנות ומסעדות והופעות.
אבל הצורך בהסרת האיום נותר. ועייפות החומר היא הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו. וכן, אנחנו זקוקים לגיבוי אמריקני ובינלאומי. וישראל לא רצתה לוותר על אותו רגע של הזדהות בינלאומית, לאחר חודשים שבהם שקענו לתוך בידוד הולך וגדל, כולל קריאות שעברו מהקמפוסים האנטישמיים לקונגרס, לעצירת החימושים לישראל. אבל אין מה לנוח על זרי הדפנה, כי הללו ינבלו לפני שנספיק ליהנות מהם. והם לא יסירו את האיום האיראני.
המתקפה הרצחנית של חמאס רצתה למנוע את השינוי האסטרטגי הזה, הנורמליזיציה בין ישראל לסעודיה. ואם השינוי הזה יושג - זו תהיה התבוסה האמיתית של חמאס
אז מה עושים? בהנחה שפעולה רצינית להסרת האיום האיראני חייבת להיעשות רק עם סיוע אמריקני, ישראל יכולה וצריכה לשלם על הסיוע הזה, ברמה האסטרטגית. ארצות-הברית זקוקה למסדרון הגדול שהנשיא ג'ו ביידן הכריז עליו בחודש ספטמבר. מדובר במסדרון אסטרטגי שכולל שיתוף פעולה אזורי, גם לעצירת החדירה האיראנית והסינית. מדובר בפרויקט כלכלי אדיר שישפיע על שוק האנרגיה העולמי. במרכז השינוי האסטרטגי עומד המגה-דיל בין ארצות-הברית לסעודיה, שכולל גם נורמליזציה עם ישראל. המתקפה הרצחנית של חמאס רצתה למנוע את השינוי האסטרטגי הזה. ואם השינוי הזה יושג - זו תהיה התבוסה האמיתית של חמאס. זה לא מבטיח שלא יהיו כיסי חמאס ברצועת עזה. אין צורך באשליות. הם יישארו בכל מקרה. הרי הם קיימים גם בג'נין, בטולכרם ובשכם.
אביגדור ליברמן פירסם שלשום את "התוכנית הגדולה" של נתניהו, שכוללת הסכמה ישראלית למדינה פלסטינית מפורזת ולפרויקט גרעין סעודי אזרחי, תמורת המגה-דיל שיכלול נורמליזציה עם סעודיה. נתניהו, מסביר ליברמן, יעדיף לפרק את הממשלה וללכת לבחירות על נורמליזציה עם סעודיה כנושא מרכזי, ולא על המחדל מול חמאס. זה לא ברור אם הפרטים מדויקים. זה ברור שליברמן, לשעבר שר ביטחון, שר אוצר ושר חוץ, יודע משהו.
ליברמן מתנגד לתוכנית הגדולה של נתניהו. חוששני שהוא טועה. משום שזה המפתח להתמודדות עם איראן. אם כבר יוצרים שינוי אסטרטגי, הוא לא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב ללא פגיעה באיראן. משום שאיראן תעשה כל מאמץ כדי לטרפד את השינוי. היא תבעט באמצעות השלוחות שלה. וללא מכה קשה לאיראן, היא תהיה מספיק חזקה כדי לסכל גם את המגה-דיל וגם כל סיכוי לשלום. אז בבקשה, צריכה ישראל לומר, חייבת לומר: אנחנו בפנים, אבל כדי שזה יתאפשר, חובה להשלים את הפאזל עם נִטרול האיום האיראני. משום שללא שינוי, אלה החות'ים בתימן שמשנים בינתיים סדרי עולם על ידי שיבוש נתיבי השיט. וזה חיזבאללה שמשבית את צפון ישראל כבר יותר מדי חודשים. כך שהכיוון צריך להיות: מגה-התקפה על איראן לצורך המגה-דיל האסטרטגי, שפותח אופציה למגה-שלום. ומהשפל שבו אנחנו נמצאים אפשר לראות ניצנים של יציאה מהמשבר.
מי צריך עוד עימות ועוד מלחמה? אנחנו לא רוצים ולא זקוקים. אנחנו רוצים שקט, שלום ושלווה. הלוואי שהרוב באיראן, שמתנגד למשטר האימים, היה מצליח להתקומם. אבל זה לא קורה. והעימות עם איראן נמשך. כבר ברחנו מעימותים, עם חמאס וחיזבאללה. הם התעצמו והתעצמו, או בגלל עצימת עין של ישראל או בגלל שיתוף ועידוד של ישראל. אנחנו משלמים על האיוולת הזאת. מול איראן התשלום עלול להיות גבוה אלף מונים. ואת התשלום הזה חובה למנוע. אין צורך בעוד איוולת.