הפרופסור עמד בכניסה לקמפוס האוניברסיטה, שרעש וגעש מהפגנות אנטישמיות. כרטיס הכניסה המגנטי שלו, כעובד אוניברסיטה, לא עבד. הוא היה בהלם. הוא ידע שהאוניברסיטה מתנכלת לו. הוא ידע שהאווירה עוינת. הוא ידע שהסטודנטים היהודים מפוחדים. הוא שמע את הצווחות האנטישמיות, "יהודים, חזרו לפולין". הוא שמע את הקריאות לבצע עוד ועוד מעשי טבח. והוא היה משוכנע שראשי האוניברסיטה יטפלו בחוליגנים ובגזענים, ולא באלה שנאבקים בהם. אבל הוא טעה.
זה לא קרה במינכן בשנות ה-30 ולא בברלין. זה קרה בסוף השבוע האחרון באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. הפרופסור הוא שי דוידאי, ישראלי ואמריקאי, מרצה למנהל עסקים באוניברסיטה היוקרתית, ששייכת לליגת הקיסוס.
לפני שבועות אחדים ישבנו במנהטן, אחרי הרצאה שאני עצמי העברתי באותה אוניברסיטה. ההפגנה הקטנה שחיכתה לי, עם שמירה בכניסה לבניין ובפתח אולם ההרצאה, הפכה בשבוע האחרון להפגנת ענק. סטודנטים הקימו מחנה אוהלים בלב הקמפוס. אפילו אימאם הגיע כדי לשאת הטפה כלשהי במרכז הקמפוס. מעניין שהכניסה שלו התאפשרה, אבל של דוידאי נמנעה. זה לא נגמר שם. הפגנות הזדהות דומות, עם מחנות אוהלים, הוקמו בקמפוסים נוספים. בעיקר יוקרתיים.
מה, לעזאזל, קורה שם? מדוע רב הקמפוס בקולומביה, אלי ביוקלר, נאלץ לשלוח מכתב לסטודנטים היהודים: עדיף לא להגיע בימים הקרובים. האווירה עוינת. גם המשטרה לא יכולה לעזור. אף פעם לא הבנתי מה הרגישו היהודים בגרמניה בשנות ה-30, אמר לי דוידאי כשנפגשנו. עכשיו אני מבין. עד כדי כך? חשבתי שהוא מגזים. השבועות עוברים. מה שקרה בקמפוס קולומביה בימים האחרונים מבהיר שהוא צדק. אני טעיתי.
xxx
מנהל התפעול של האוניברסיטה (COO), קאס האלאווי, עמד בכניסה לקמפוס כאשר דוידאי ניסה להיכנס. קומץ של סטודנטים, אמיצים וציונים לשם שינוי, היו שם. בושה, בושה, הם קראו. האלאווי נותר עם פנים חתומות. הוא התבקש להסביר ולהגיב. הוא לא הוציא מילה. אתה אדם נפלא, כתב לו דוידאי לאחר האירוע. בסך הכל מילאת הוראות. יש עוד רבים כמוך. הם מפחדים. הם מאוימים מתומכי הטרור שהשתלטו על הקמפוסים. אבל, הוסיף דוידאי, היו מיליונים כמוך בגרמניה של שנות ה-30. הם רק מילאו פקודות. הם פחדו. זו ההזדמנות שלך לעשות צעד אמיץ. להתנגד לתומכי הטרור.
המאבק של דוידאי חשוב. זה מאבק של מעטים וחלשים מול רבים וחוליגנים. אבל יש הבדל בין אוניברסיטת מינכן לאוניברסיטת קולומביה. פרופ' דניאל גולדהגן כתב את הספר "תליינים מרצון", שמתאר את הגרמנים כמי ששיתפו פעולה מרצון עם הנאצים. הספר עורר ויכוח נוקב. ספק אם רוב המרצים באוניברסיטת מינכן השתתפו בשטיפת המוח האנטישמית של הנאצים בשנים שלפני עלייתם לשלטון. היום זה שונה. חלק גדול מהפרופסורים באוניברסיטת קולומביה משתתפים בשטיפת המוח הפרו-חמאסית. כך שבספר הבא, על "תומכי חמאס מרצון", כבר לא יהיה ויכוח נוקב.
רגע, רגע, "זה בגלל הג'נוסייד" שישראל מבצעת בפלסטינים. לא נכון. ה"ג'נוסייד" לא היה ולא נברא. הוא עלילה
רגע, רגע, "זה בגלל הג'נוסייד" שישראל מבצעת בפלסטינים. לא נכון. ה"ג'נוסייד" לא היה ולא נברא. הוא עלילה. ובכל מקרה, גם לפני 7 באוקטובר היו פרסומים אקדמיים בשירות תעמולת השקרים. נשיאת אוניברסיטת קולומביה, מינוש שאפיק, אמרה לאחר פיגועי התופת בארה"ב, ש"טרור הוא סוג של מחאה".
השנים עוברות וזה הולך ומחמיר. רוב אנשי האקדמיה בתחומי מדעי הרוח והחברה נמצאים בצד של חמאס. במשך שנים הם הכינו את הרקע. במשך שנים הם פירסמו דברי בלע נגד ישראל. במשך שנים הם הסתירו מהסטודנטים שלהם את עובדות היסוד. ובאותו יום שבו התחולל הטבח הנורא מאז השואה, הם לחצו על הגז. ככה זה כשלוחמי חופש פורצים את שערי הכלא הגדול בעולם, טענו תועמלני חמאס. לא נכון. זה חמאס שהעדיף את הסגר, כאשר דחה את כל ההצעות לסיוע ולהסרת הסגר, תמורת פירוז הרצועה כמובן.
ואין שקר גדול מהתואר "לוחמי חופש". משום שהאידיאולוגיה של חמאס הייתה ונותרה – השמדת יהודים. ומשום שחמאס הוא חלק מהג'יהאד הגלובלי שמצהיר שהמטרה היא השתלטות על העולם לצורך הקמת אימפריאליזם איסלאמיסטי חשוך.
הסטודנטים בקמפוסים לא תומכים בחלשים, במסכנים, בנכבשים וגם לא בפלסטינים. זה אולי מה שנדמה לחלק מהם. לתמימים ביניהם. משום שהם עברו שטיפת מוח. אלה שמובילים את המחאה תומכים בג'נוסייד. "לשרוף את תל-אביב עד היסוד", הם צווחו בימים האחרונים, והוסיפו: "חמאס, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו תומכים גם בטילים שלך". בהפגנות הללו כבר שורפים את דגלי ישראל וארה"ב ומניפים את דגלי חמאס וחיזבאללה, וגם תומכים בחות'ים ובאיראן. לציר הרשע בראשות גרמניה לא הייתה תמיכה גדולה כל כך במערב. לציר הרשע בראשות איראן והג'יהאד יש תמיכה.
אוניברסיטת קולומביה הזמינה את המשטרה, בצעד חסר תקדים, כדי לפנות את יושבי מאהל המחאה. סטודנטים נעצרו. רבים אחרים קיבלו הודעה על השעיה מהלימודים, שאפשר להעריך שתהיה בעיקר סמלית. אחת מהמושעות היא איסרא הירסי, בתה של חברת הקונגרס אילהאן עומאר. נכון שהאמא שלה הגיעה מסומליה, מדינה שנחרבה בעיקר בגלל טרור ג'יהאדיסטי. בין 350 אלף למיליון בני אדם נהרגו ונטבחו. בין שניים לשלושה מיליון הפכו לפליטים. אבל זה לא מעניין את האמא והבת. הן רוצות, כמו מובילי ההפגנות, לגזור גורל דומה על ארה"ב, ישראל והעולם כולו. זו מהות האיסלאם הרדיקלי. נכון ש-95% מהקורבנות שלו הם מוסלמים. אבל אל נא נבלבל את הסטודנטים הפרוגרסיבים בקולומביה עם זוטות.
xxx
בקולומביה לא הצליחו להשתלט על ההפגנות. בצעד חסר תקדים הוחלט על העברת הלימודים לזום. וזה מתרחב. המחאה הופכת למשבר לאומי. הכותרת הראשית אתמול ב"וושינגטון פוסט" בישרה על "מעצרים באוניברסיטת ניו-יורק. סטודנטים בקליפורניה בנו בריקדה". והכותרת הראשית ב"ניו יורק פוסט" מספרת על "מפגינים צועדים עם אבוקות למטה המשטרה בעקבות מעצר של 150 מפגינים". זה הסיפור המרכזי ברוב העיתונים בארה"ב. זה מצליח למפגינים. הם בכותרות. נדמה להם שהם רוצים לעצור את המלחמה. הם רק מתדלקים אותה.
אף פעם בהיסטוריה לא היו רבים כל כך שהפכו את עצמם לאידיוטים השימושיים של ציר הרשע והטרור. נדמה להם שהם נאורים. הם לא. הם גורמים לעוד ועוד ועוד הרוגים
ייתכן, רק ייתכן, שהיה אפשר להגיע לעסקת חטופים. אבל הארכי-טרוריסט יחיא סינוואר מביט בסטודנטים הללו ונהנה מכל רגע. חמאס אולי מובס ברצועה. אבל בארה"ב ובמערב הוא מנצח בקרב חוגי הקדמה. אף פעם בהיסטוריה לא היו רבים כל כך שהפכו את עצמם לאידיוטים השימושיים של ציר הרשע והטרור. נדמה להם שהם נאורים. הם לא. הם גורמים לעוד ועוד ועוד הרוגים. המפגינים, מן הסתם, רוצים לחזור לימי ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם, שזיעזעו את ארה"ב.
xxx
אנחנו בעיצומו של משבר, וספק אם ראשי השלטון בישראל מבינים עד כמה הוא מסוכן. כדאי שכל נוריות ופנסי האזהרה ידלקו שעות נוספות בארה"ב ובישראל ואצל כל מי שרוצה שלום ופיוס ולא מלחמה, ג'יהאד וטרור. משום שפעם אחת העולם החופשי היה עיוור לאיום שהתפתח על ידי ציר הרשע הנאצי. חוגי הקדמה בעולם החופשי עלולים לגרום לעוד עיוורון. עשרות מיליונים שילמו בחייהם בפעם הקודמת. אסור שזה יקרה פעם נוספת.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.04.24
