להחלטה המקוממת של הקבינט להיענות ללחץ הבריטי ולאפשר ביקורים אצל מחבלי נוח'בה יש משמעות רחבה בהרבה משנדמה. בני אדם מטבעם מעוניינים ב"משחק הוגן" ובקיום הדדיות. הקיסר הרומאי קומודוס הפגין לכאורה אומץ לב כאשר התנדב להילחם עם גלידיאטורים בקוליסאום, אך במהרה הוא הפך לסמל של פחדנות ורמייה כאשר הסתבר שדאג לצייד את הנאבקים עימו בחרבות עם להב קהה בעוד שלו הייתה חרב חדה.
הדרישה להדדיות חוצה תקופות ותרבויות. דיני חוזים בכל המדינות מדגישים זאת, כמו גם כל חוקי המשחקים, משחמט ועד כדורגל - לשני הצדדים ניתנים תנאי פתיחה שווים והחוקים חלים על שני הצדדים באופן שוויוני. הדדיות מלאה התקיימה גם בהיסטוריה של המלחמות: גם כאשר לא היו חוקים בינלאומיים מגבילים, וגם כשצבאות נהגו לרצוח אזרחים ושבויים, לאנוס נשים ולבזוז רכוש הרי שהתנאים היו שווים לשני הצדדים. אחרי שהנאצים הפציצו את ערי אנגליה ללא רחם, החזירו להם האנגלים בדיוק באותו מטבע - תכלית הפצצת העיר דרזדן בפברואר 1945 הייתה נקמה בלבד, שכן בפועל המלחמה הוכרעה.
מתוך רצון לצמצם בסבל ובעוול שנגרמים במלחמה נחתמה אמנת ז'נבה ב-1949. האמנה המגדירה את המעשים המותרים והאסורים במלחמה מתבססת על שתי הנחות סמויות. ההנחה הראשונה היא שהצבאות הלוחמים יהיו בעיקר צבאות של מדינות לאום, להן יש אחריות מדינתית ומחויבות להסכמים בינלאומיים. ההנחה השנייה הייתה קיומה של הדדיות מלאה.
הרצאות ומאמרים רבים נכתבו על דיני העימות המזוין ובהם מודגש כי יש לשמור על דינים אלה לא רק כי כך ראוי, אלא גם כי יש בכך תועלת. כך למשל מסבירים לחייל כי רצוי לו שלא יהרוג שבויים שכן גם הוא עלול ליפול בשבי, ואם ישמור על החוק גם האויב ישמור על אותו חוק, וכך חייו יינצלו.
אלא שמאז 1949 דברים השתנו. צצו ארגונים שנלחמים במדינות ומבלי שיש להם כל מחויבות לדיני העימות המזוין. כל עוד לארגוני טרור היו כמה אלפי מחבלים עם קלצ'ניקוב ניתן היה להכיל את חוסר ההדדיות בין הדרישות מצבאות של מדינות להיעדר דרישות מאותם ארגונים, אלא שגם תקופה זו כבר חלפה. חמאס, חיזבאללה והחות'ים בתימן אינם (רק) ארגוני טרור, אלא צבאות של ממש, עם יכולות של מדינות מתקדמות. לכמה מדינות בעולם יש ארסנל של 200 אלף רקטות וטילים כמו חיזבאללה? לכמה מדינות יש יכולת לשגר טילים ל-2000 ק"מ כמו לחות'ים?
נוצר אפוא מצב בלתי הגיוני, לפיו צבאות עם אידיאולוגיה רצחנית אינם כפופים לשום חוק ואילו צבאות של מדינות דמוקרטיות נאלצים לפעול במגבלות. כפי שישנו פער הולך וגדל בין הכוונות הטובות שהיוו בסיס להקמת האו"ם לבין אופן פעולתו היום, כן ישנו פער מסוכן בין הנורמות התיאורטיות היפות של חוקי העימות המזוין לבין ההשלכות של קיומן. מה שנדרש כיום הוא לבצע רוויזיה באותם חוקים תוך הדגשת עקרון ההדדיות.
לא, אין כוונה שיותר מעתה לרצוח תינוקות ולאנוס נשים בתגובה למעשה דומה של האויב - אך לדוגמה כאשר הנהגת האויב מסתירה כל מידע על החטופים, מונעת ביקורים של הצלב האדום ובפועל גורמת למותם בייסורים של אותם אומללים, אין שום סיבה להיענות לדרישה הבריטית החצופה לאפשר את בדיקת התנאים של רוצחי הנוח'בה.
חיזבאללה יירה מן הסתם על מטרות אזרחיות בישראל, מתשתיות חשמל ומים ועד מרכזי ערים, שכן הוא אינו כפוף לשום חוק. אם ישראל תשמיד תשתיות חשמל ותחבורה בלבנון יקים העולם זעקה על כך שאנחנו פועלים בניגוד לחוקי המלחמה
דוגמה מטרידה לא פחות נוגעת לאפשרות של מלחמה מלאה בלבנון. חיזבאללה יירה מן הסתם על מטרות אזרחיות בישראל, מתשתיות חשמל ומים ועד מרכזי ערים, שכן הוא אינו כפוף לשום חוק. אם ישראל תשמיד תשתיות חשמל ותחבורה בלבנון יקים העולם זעקה על כך שאנחנו פועלים בניגוד לחוקי המלחמה.
אימוץ חד-צדדי של מגבלות אלה יגרום בוודאות לתבוסה ישראלית. יותר מכך, הגבלות אלו ייתנו לגיטימציה ועידוד למדינות להילחם בעזרת מיליציות נוסח חיזבאללה, אשר להן יכולת של מדינה - אבל אין עליהן שום אחריות או מגבלה. הדבקות באמנת ז'נבה מלפני 75 שנה, תוך התעלמות מהשינויים שקרו מאז יוצרים מציאות שהיא גם לא מוסרית וגם מסוכנת לעתיד הציוויליזציה המערבית.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.04.24
