החודשים האחרונים היו אמורים להיות המרגשים בחייה של שיר שגיב. באוקטובר האחרון, מעט אחרי פרוץ המלחמה, היא קיבלה הצעת נישואין מדור זימל, בן זוגה בחמש השנים האחרונות.
ההתרגשות הפכה לתוגה כשדור, רב-סרן וסגן מפקד פלוגה בגדוד 8103 של חטיבת הנח"ל, נפצע אנושות כשכטב"ם של החיזבאללה התפוצץ על המתנ"ס ביישוב ערב אל-עראמשה. חמישה ימים הוא נלחם על חייו, ולבסוף נפטר בבית החולים בנהריה. איבריו הצילו חמישה אנשים.
הלווייתו הייתה קורעת לב. כששאלו כל אחד מבני המשפחה מה ירצה שיהיה בה, ענתה הארוסה: "את החמניות שהזמנו לחתונה". השיר "מודה אני" של מאיר אריאל, בביצוע של אלון עדר ודניאל רובין, שהיה אמור להכניס אותם אל החופה, נוגן אף הוא ליד הקבר.
אתמול הסתיימה השבעה. שיר, שחזרה מבית העלמין, לא חוזרת בינתיים לדירתם המשותפת. "הכול שם זה הוא", אמרה, "הבגדים שלו, הריח. זה קשה מדי". היא יושבת בחצר בית הוריו של דור ביישוב קדימה-צורן, עדיין בחולצה קרועה, על צווארה שרשרת עם טבעת האירוסין, וברקע דגל ישראל שעליו כתבו החברים חלק מפוסט שפרסם דור לפני מותו, שעיקרו: "תודה על הזכות להגן על המדינה".
"דור היה איש של אהבת האדם ואהבת הארץ", אמרה שיר, "אחד הדברים שהוא תמיד אמר היה 'טוב לחיות בעד ארצנו ולא למות בעד ארצנו'. זה בער בו, להילחם בשביל המדינה ולחיות בתוכה, לא לחפש מפלט".
מה צריך לקרות במדינה כדי שתגידי שמותו לא היה לשווא?
"קודם כל, שנגור במדינה הזאת. אחת השאלות שהכי נשאלתי בשבעה הייתה 'האם אחרי המקרה הזה בא לי להמשיך לגור בארץ'. והתשובה שלי היא חד-משמעית כן, כי האיש שאני הכי אוהבת בעולם מת על קדושת הארץ הזאת".
לשידוך בין דור לשיר אחראית ליאור, התאומה של דור. חברה משותפת הזמינה אותן לבילוי משותף, "ובמהלכו היא אמרה שיש לה אח להכיר לי ושלדעתה אנחנו מאוד מתאימים. ראיתי תמונות ואמרתי שהוא ממש חמוד אבל אני בדיוק טסה לטיול הגדול. אחרי חודשיים, בעודי בטיול, היא שולחת לי הודעה: 'האם זה רלוונטי?'. עניתי שאני עדיין בטיול. דור היה בצבא ודיברנו במשך חודש בטלפון. יום אחרי שנחתי בארץ, נפגשנו. הוא לקח אותי למצפה בחוף דור, וזהו. שנינו ידענו שזה זה. ומשם חמש שנים מופלאות, היפות בחיי".
השישה באוקטובר היה רגע שיא בחייהם. דור היה סטודנט למשפטים וממשל באוניברסיטת רייכמן ועוזרו האישי של מתן כצמן, שהתמודד על ראשות מועצת אבן יהודה – ובינתיים זכה. שיר בדיוק מסיימת את התואר בעבודה סוציאלית. באותו יום הם הגשימו חלום ישן ואימצו כלבה. הם קראו לה ראוזי וישנו איתה כל הלילה מחובקים. הדבר היחיד שהטריד אותם היה יללותיה. "בבוקר היו מלא הודעות על חדירת מחבלים", שחזרה, "בשש וחצי בכיתי ודור התעורר ושאל מה קרה. 'הולכת להיות מלחמה ואתה תוקפץ', עניתי. הוא התלבש, הושיב אותי לשיחה, אמר 'אני תמיד איתך ותדעי שאני שומר על עצמי', ובשמונה וחצי הוא יצא".
שלוש פעמים במהלך הלחימה חזר דור הביתה. את הפעם הראשונה ניצל למשימה חשובה. "דור תכנן להציע לי נישואין ושלח את אמא שלו לקנות טבעת", היא מספרת, "דקה לפני שהיא קונה, חברה התקשרה אליו וסיפרה שאבא של בחור שנרצח בנובה יעניק טבעת יהלום בעיצוב אישי לזוג הראשון שיגיע אליו להתארס'. זה היה אלון מסיקה, אבא של אדיר ז"ל. הם מאבן יהודה. דור מיד הגיע מהצפון למרכז. במקביל, אחותו וחברה נוספת סיפרו לי שיש הפרשת חלה למישהי ששכלה את הבן, אף אחד לא מגיע, 'ואת חייבת לבוא'. כשהגענו למקום, דור קפץ מהשיחים. הייתי בהלם. ואז הוא כרע ושאל: 'את רוצה להתחתן?' נישקתי אותו ואמרתי: 'עשר פעמים כן'. משם הלכנו לאלון, אבא של אדיר. הזמנו אותו ואת אשתו, שירי, לחתונה".
חמישה ימים שכב דור בבית החולים בנהריה. "הזמן הרגיש כמו נצח", סיפרה שיר, "דיברתי אליו כל הזמן. כשקיבלתי את הטלפון שלו ראיתי שהוא היה באמצע שיר של טונה, 'רוק 30', ולא סיים לשמוע אותו. ביקשתי מחברים קרובים שטונה יגיע לשיר לו, והוא בא. בבית החולים ראיתי לפעמים נשים שבכו על הפציעה של בני הזוג, ואמרתי לעצמי: הלוואי שעל זה הייתי בוכה. היינו מסתדרים בקלות אם הוא היה מאבד יד או רגל. אבל זה לא היה המצב. היו לו רפלקסים אבל לא מהמוח. כשאמרו לנו בוועדה לאן זה הולך, שם כבר הבנתי. כשנפרדתי ממנו אמרתי לו שהוא אהבת חיי ויישאר אהבת חיי לנצח".
דור ייזכר בתודעה הציבורית גם בזכות תרומת האיברים הנדיבה שלו. "הוא חתם על כרטיס תרומת איברים כך שההחלטה לתרום הייתה שלו. אנחנו בקשר עם כפיר, שקיבל את הריאות, עם מרסלו, שקיבל את הלב, ונשמח כמובן להיות בקשר עם כולם. לדור נלקח גם זרע", הפתיעה.
זה יהיה יום הזיכרון הראשון שלה כבת זוג שכולה. "אני מכירה את הסיפורים האלה מהתקשורת אבל תמיד אמרתי שאין סיכוי בעולם שמשהו כזה יקרה לנו", הודתה, "לפני יומיים קראתי על עידו אביב שנהרג בצפון. הסיפור מאוד נגע בי אז השגתי את המספר של בת זוגו וכתבתי לה. ברגעים כאלה, מניסיון אישי, צריך חיבוק מאנשים שיבינו, שקרובים לסיטואציה, באותו סטטוס, אותו גיל, אותה קרבה. גם אליי הגיעה מישהי לעודד – ליאור, בת זוגו של רס"ר עמרי בן שחר ז"ל. כמוני, גם הם היו בזוגיות חמש שנים, וגם הוא חצי מתאומים. היא הייתה לי כתף תומכת".
מה את רוצה להגיד לבנות שייקלעו למצבך?
"שאני אשמח להכיר אותן. שחשוב ללכת לטיפולים וחשוב לא להיות עם זה לבד. אני אדם שמאוד קשה לו לבקש עזרה, אבל למדתי שבמצבי משבר וטראומה, כשרועדת לך האדמה, תבקש עזרה. גיליתי בעצמי עוצמות ואופטימיות. דור תמיד אמר שהעולם יותר טוב מרע".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.05.24
