לא עובר שבוע שבו נתניהו איננו במרכז העניינים - אבל השבוע זה היה מהסיבות הנכונות. לא המחאות נגד הממשלה באצטלה של תמיכה בחטופים הן ששמו אותו שם, ולא ביקורת מכיוונו של נשיא ארה"ב ביידן - נתניהו היה השבוע במרכז העניינים כי המחנה שלו שם אותו שם.
בצומת שאליו הגענו, בבחירה לכאורה בין עסקת חטופים בתיווך מצרים או מבצע ברפיח - למחנה הלאומי לא הייתה דילמה. ולא מפני שלא אכפת לו מהחטופים ההפך הוא הנכון: המחנה הלאומי מרגיש שישראל נתנה יותר מדי זמן והזדמנויות לגישה הדיפלומטית שנוטה לוויתורים במאבק להשבת החטופים הביתה. התזה שלפיה עוד ויתורים והרחבת המנדט למשלחת יקרבו את העסקה הבאה נחלה כישלון חרוץ, ואילו הגישה של המחנה הלאומי הוכחה בעסקה הראשונה כנכונה: לחץ צבאי וכוח הם היחידים שיעבדו מול הארגון הנאצי שעל גבולותינו.
ההצעה לעסקת החטופים הנוכחית נהגתה על ידי המצרים, שעל פי חלק מהדיווחים חוששים מכמות ואיכות המנהרות שיתגלו במבצע ברפיח - יש מי שמתארים אותן כאוטוסטרדות, שהמצרים העלימו מהן עין כדי לשמור על שקט מול האחים המוסלמים. על חשבוננו, כמובן. זו עסקה שאם תצא לפועל נקבל בה מספר נמוך של חטופים - לפי הדיווחים, בין 20 ל-35 - ורוב החטופים יישארו בשבי בשעה שישראל תאבד נכסים שהשיגה, כמו למשל השליטה בציר נצרים. לאנשי המחנה הלאומי אין פה דילמה: יותר מדי זמן מרחנו כשאנחנו פועלים תחת הלחצים של האמריקאים ושל גורמים בישראל שחושבים שלהבעיר מדורות באיילון ולצעוק "עכשיו" יעזרו בהשבת החטופים. המחנה הלאומי היה סבלן: הימין הוא זה שאמר שנכון לחכות עם התמרון כדי להיכנס מוכנים, הימין הוא זה שאומר שיש מגבלות דיפלומטיות שאי-אפשר להתעלם מהן, והימין כבר חמישה חודשים מקבל בהכנעה את הגישה הפייסנית של ניהול משא ומתן. אבל הסבלנות פוקעת, והרעיון שלפיו נתניהו יקפל או יעכב את המבצע ברפיח הוא בלתי נתפס. לכן טוב עשה ראש הממשלה כשהבהיר שאין בכוונתו לוותר על רפיח - כך רוצה המחנה שלו, ולפי הסקרים כך רוצה רוב העם.
במאבק על הרפורמה המשפטית, הימין התקפל התקפלות מפוארת - השמאל הכריז על מלחמת אחים במעמד צד אחד, ולימין לא היה רצון במלחמה כזאת. האחריות הימנית היא לבלוע את הרוק, את הכבוד, ולשים את המדינה והעם מעל הכל. אבל מול חמאס, חיזבאללה ואיראן זה משהו אחר - אלו אויבים, בכל קנה מידה והגדרה. וכאן, אם היועמ"שית לא עוזרת בניצחון - אין בה תועלת; אם שר הביטחון לא שולט במינויים של הרמטכ"ל - אז נתניהו צריך למצוא דרך לסכל אותם; אם אנשים במשלחת המשא ומתן הולכים לתקשורת כדי לבקש מנדט, ואז נכשלים - אז צריך להחליף אותם. המחנה הלאומי ומתפכחי 7 באוקטובר יעניקו גב למנהיג שעומד על הפודיום ואומר: "לצערי המינויים האחרונים של הרמטכ"ל אינם ראויים ואינם מספקים עבור מדינה שוחרת חיים. אני ידוע כמנהיג זהיר, במחנה שלי מבקרים אותי לפעמים שאני זהיר מדי. ואני קשוב לזה, אני קשוב. ואני מתכוון להיכנס לאירוע".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.05.24