לאחר שבעה חודשים של המתנה, תושבי הצפון מאבדים את הסבלנות ונערכים למאבק: דרישה מהממשלה להכריע את חיזבאללה במערכה צבאית שתשיב את הביטחון, ובהמשך את התושבים לבתיהם.
קבוצת פעילים חברתיים, תושבים מהגליל המערבי והעליון, התאגדו לקבוצות מחאה באמצעות הרשתות החברתיות תחת השם "נלחמים על הצפון". הצטרפו אליהן אלפי תושבים שבכוונתם לצאת להפגנות ולהגביר את הלחץ על הממשלה.
"אנחנו לא יכולים להמשיך עוד להיות עקורים", אומר שלמה סאלם (44) משלומי, שהתפנה לדירה במרכז בירושלים. הוא אב לחמישה ילדים וחושש כי בממשלה מנסים להתחמק מהכרעה והבטחת ביטחונם של התושבים באמצעות הגעה להסכם מדיני, שעבורם הוא כניעה לחיזבאללה, בלחץ ארה"ב וצרפת. "אנחנו רוצים לחזור לשגרת החיים שלנו ולבתים, ולא באמצעות הסכם מדיני כלשהו".
אהרון מאיר דמרי (50) מקריית שמונה גר מאז אוקטובר עם ילדיו והוריו הקשישים במלון ירושלמי. הוא אומר כי המחאה לא מבקשת להציב פתרונות בפני הממשלה ומערכת הביטחון, אלא דרישה ברורה לחזרה הביתה ובהקדם. "אותי מעניין שהילדה שלי, בת 17, תלך לבית ספר בלי פחד, ושהילדים שלי לא יקומו בקפיצה לכל שריקה ופיצוץ כפי שאנחנו גדלנו", אומר דמרי.
הוא מסביר כי לאחר חודשים ארוכים כל כך במציאות של פליטים, ללא כל ודאות ותקווה באשר לעתיד, קצו התושבים במציאות ההרסנית הזאת. "החיים שלנו נשרטו", הוא זועק. דמרי מסביר כי ההחלטה לצאת לרחובות ולהיערך להחרפת המאבק "זו לא מחאה פוליטית, אלא מחאה של הורים ותושבים וילדים שרוצים לחזור לחיים שלהם, כמו שחיים פה בירושלים ובתל אביב".
מעיין בניזרי (35), אם לארבעה ילדים משלומי, נמצאת גם היא במלון בירושלים. כמו בעלה, היא מחוסרת עבודה ולא יודעת מה ילד יום. "המון אנשים מדברים על זה שהם חוששים לחזור, שאולי יעזבו, אבל אני, שנולדתי בשלומי, לא רוצה לוותר על הבית שלי", היא מבהירה. "אני רוצה להמשיך לגדל שם את ילדיי. אנחנו מרגישים שהפכנו לשקופים. הילדים כל הזמן שואלים אותי מתי הם חוזרים הביתה. כל החיים שלנו, כבר שבעה חודשים, הם בחדר אחד צפוף וקטן בבית מלון. החיים שלנו נעצרו והחלטתי עם תושבים נוספים לצאת למחאה. לוקחים אותנו כמובן מאליו וגוררים אותנו גם לשנה הבאה מחוץ לבית".
גם לימור עציון, אמא לשישה ילדים משלומי, שפונתה לחיפה, מציגה מציאות מורכבת ולא מצליחה כבר לגייס אופטימיות. "משפחות נהרסות, התושבים נמצאים במשבר ולא יודעים איך להמשיך, איפה לרשום את הילדים ללימודים לשנה הבאה", היא מספרת, "שנת הלימודים הזאת כבר הלכה כי הם לומדים ללא ספרים. התחושה היא שחמאס, חיזבאללה וארה"ב מנהלים את הלחימה. אף מדינה מתוקנת בעולם לא תאפשר לאזרחים שלה לחיות בפחד מרצח. אנחנו לא מוכנים להיות שכפ"ץ".
הבוקר מתכננים ראשי הרשויות בעשרות היישובים המפונים מקו העימות בצפון להיפגש לדיון ולהתחיל ללחוץ על הממשלה להביא לפתרון. מבחינתם, אסור להתייחס עוד לצפון כאזור לחימה משני וחובה להרחיק את חיזבאללה בכוח מהגבול. "ישבנו בשקט במשך שבעה חודשים ואנחנו לא רואים שום קצה של פתרון", אומר משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות וראש המועצה מטה אשר, "אנחנו לא יכולים להשלים עוד עם המציאות הזאת".
דוידוביץ זועם ואומר כי "לא יכול להיות שאנחנו עדיין לא יודעים מה קורה עם הצפון. ראש הממשלה אומר בדיוני קבינט 'אז מה אם הצפון יחזרו גם בעוד חודשים, אחרי 1 בספטמבר’. אלו אמירות שגורמות לתושבים שלנו לתהות אם בכלל הם רוצים לחזור לבתים שלהם. אסור לנו להרשות לדבר כזה לקרות".
לדבריו, "אמרו לנו לשבת בשקט כי צריך לגמור את המערכה בעזה. היינו ילדים טובים ולא רצינו להפריע, שלא יגידו כמו שאומרים למשפחות החטופים שיפסיקו לצעוק כי המשא ומתן נתקע. אנחנו דורשים אמירה ברורה לגבי הצפון: מה יקרה, מתי יחזרו התושבים, ומה עם תוכנית לשיקום הצפון. אנחנו לא מסכימים עוד לשמוע רק דיבורים".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.05.24
