המשחק נכנס לדקה ה-90. הרעש באצטדיון בלתי נסבל. הקהל משולהב. השופט הבינלאומי עושה מלאכתו כצפוי, ולא מפסיק לשרוק נגד נבחרת ישראל. היציעים גועשים בקקפוניה מטריפת דעת. אתה סחוט עד תום. אתה במגרש לאורך המשחק כולו. זה מתיש. אבל הצעקות והזיעה הניגרת לעיניים הטרוטות, מטשטשות אותך מלראות שהשער... ריק. בעט ביבי, בעט. אתה תכריע את המשחק.
חמאס כגוף צבאי המאיים להשמידנו, הוכרע. כעת נותר לערוף את הראש. כשזה יקרה, ישראל תזכה לתהילת מנצחים. העולם אוהב ללכת עם המנצחים. פרופ' יובל הררי בשפתו המרשימה היה קורא לזה אבולוציה של המין השורד. אנחנו נקרא לזה אבולוציה של הצד הצודק.
לכן, בחזית המדינית ימחאו כפיים. כעת, זה נראה הזוי אבל זה יקרה. כולל הרוב השפוי בארה"ב התומך בישראל כעולה בכל סקר ובהצבעה המוחצת בשני הבתים לאישור הסיוע הדחוף לישראל. אמנם שר החוץ בלינקן, הנציג החבוי של המיעוט הפרוגרסיבי ההזוי בבית הלבן, האיש שאחראי יותר מכולם להתעוררות האנטישמיות בארה"ב, שבלי בושה מסכם עם החמאס על סיום המלחמה, ללא הסכמת ישראל, מאיים בהפסקת הסיוע הצבאי ובזריקת ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס ובעצם רוצה לכפות עלינו כניעה לחמאס שתביא לאיום קיומי ישיר עלינו.
הבחור התבלבל. התרופה להיבריס של בלינקן כתוצאה מזה שאפשרו לו לשבת בדיוני המטכ"ל הסודיים נמצאת אך ורק בבית הנבחרים והסנאט. שם יש התארגנות ללחץ על הממשל שיסביר כיצד הוא מרשה לעצמו להתל בישראל שהיא בת הברית היסודית שלאורה הקימו האבות המייסדים את ארה"ב.
המשטרים הדמוקרטיים במערב רועדים כעלה נידף
המשטרים הדמוקרטיים במערב, רועדים כעלה נידף. סוכנויות הביון שלהן מבועתות מכך שבמו ידיהן הן קלטו לתוכן "פליטים" מוסלמים מטעמים של חמלה המבוססת על ערכי התרבות היודו- נצרות המפוארת. אלא שרוב המהגרים המוסלמים מקדשים היבדלות ומלחמת דת. החרבה של החברות שקלטו אותם. בשתי מילים: " ג'יהאד עולמי". שבינתיים מתחפש ל"מלחמה כנגד היהודים". לממשלות המערב ברור שכל תמיכה בחמאס היא בעצם תמיכה בג'יהאד העולמי- שיחריב גם אותן. אך הן אינן יוצאות נחרצות נגד הגל העכור, בצדק. הם רואים שישראל מהססת. הגויים לעולם לא יהיו ציוניים יותר מהיהודים.
תבעט ביבי ושוב, ישראל תשמש כאור לגויים. המחסום האחרון של האנושות בפני הרנסנס של ג'יהאד עולמי מוסלמי שכבר מדברים עליו ללא חשש אימאמים במסגדי בירות אירופה.
לממשלות המערב ברור שכל תמיכה בחמאס היא בעצם תמיכה בג'יהאד העולמי- שיחריב גם אותן. אך הן אינן יוצאות נחרצות נגד הגל העכור, בצדק. הם רואים שישראל מהססת. הגויים לעולם לא יהיו ציוניים יותר מהיהודים
החמאס חייב להפוך לעיי חרבות. מלחמה שבה מדינה הותקפה, היא אמנות של השמדת האויב שתקף. לשם צריך להגיע. תורות הלחימה למן ראשית ההיסטוריה הצבאית מלמדות על עקרון בסיסי: ניצחון הינו, השמדת האויב. לא הכלה. לא אי אפשר.
אם חפצי חיים אנו, זה חייב להיצרב בקרב כל עמי הסביבה. אין להסתפק בציטוט שירו של ביאליק על נקמת דמו של הילד היהודי הקטן כפי שעשה רה"מ לאחר טבח ה-7/10. באם ליד רה"מ היו הדמויות בעלות היכולות לבשל את הבעיטה המכריעה, היא הייתה מגיעה מזמן. טעות קשה עשה רוה"מ כשהסתפק באייזנקוט וגנץ הרפים, כשלא העלה מהתחלה את איווט ליברמן על המגרש. יותר מכולם ליברמן מבין בביאליק. גם המשורר התרבותי וגם כשצריך, ההוא שלא רואה בעיניים. ועכשיו צריך.
אנו מנצחים מפני שאנו הצד הצודק
ביננו לבין הפלשתינאים, שאינם עם, אלא קובץ של נוודים ושרידים של כובשים שעברו בארץ ישראל, מתנהלת מלחמת התשה. אנו מנצחים מפני שאנו הצד הצודק. הראשון שהבין את זה היה לא אחר מאשר ווינסטון צ'רצ'יל. המדינאי החכם והשנון ביותר של העת החדשה. בביקור בפלשתינה כשר המושבות הבריטי ב- 1921 הוא ענה למשלחת הפלשתינאית בראשותו של מוסא קאסם אל-חוסייני שתבעה לבטל את "הצהרת בלפור", שתהיה הבסיס המשפטי המדיני לכינונה של מדינת ישראל . צ'רצ'יל ענה לפלשתינאים, הצהרה שראוי ותיתלה על הקיר במטכ"ל צה"ל, בלי התנצלות ובלי הכלה: "הצהרה זו ... יש להתייחס אליה כאל אחת העובדות שכוננו עם הניצחון במלחמה הגדולה... יש צדק מוחלט בכך שליהודים, הפזורים בכל העולם, יהיה מרכז לאומי ובית לאומי שבו חלק מהם יכולים להתאחד. ואיפה זה יכול להיות אם לא באדמת פלשתינה, שאליה הם קשורים בכל נימי נפשם זה שלושת אלפים שנה?".
בעט ביבי. בעט. כשאת המאמץ לחזוק ממשלת ישראל לסיים המלאכה ברפיח חייבים לראות כאינטרס חוצה מפלגות. אסור שהביקורת, שבחלקה המוצדקת מאד, תפריע לניצחון המוחלט על הפלשתינאים. כעת שקט. אנחנו במלחמה. והחוק בג'ונגל שסביבנו פשוט: החמאס שתקף חייב להישמד. אם לא, אנחנו נופיע בתפריט של כל חיות הג'ונגל שמסביבנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.05.24