כבר 27 שנים שרחל מועלם, בת 73 מקריית חיים, פוקדת את החלקה הצבאית בבית העלמין בחיפה, מאז שבנה סא"ל משה מועלם נפל באסון המסוקים - אך כעת, מאז פרוץ המלחמה, הצטרפו קברים חדשים לחלקה. "תסתכל מסביב. תראה כמה קברים של פרחים צעירים הצטרפו לפה השנה, עוד לא הספיקו כלום בחייהם ונפלו כגיבורים על הגנת המדינה", אמרה מועלם אתמול (חמישי), כשהגיעה לנקות את הקברים של בנה ושל חבריו ולשתול פרחים לקראת יום הזיכרון.
רחל מועלם מבקרת את קברו של בנה
(צילום: נחום סגל)
"הכאב והגעגועים אליו, לחיוך הכובש ולדאגה שלו, מלווים אותי כל יום. הבן שלי יועד להגיע רחוק בצה"ל. אפילו הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, אמר את זה. כמו שהשמיים התהפכו באותו ערב, ככה גם החיים שלי התהפכו לעד", סיפרה.
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל נוספו שתי חלקות חדשות בשנה האחרונה, הכוללות את 117 הקברים שנוספו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אחינועם תיק, תלמידת אולפנה בת 18, ביקרה את קברו של בן דודה רס"ר מעוז פניגשטיין שנפל ברצועה לפני חמישה חודשים. "כשהוא נטמן כאן חצי מהקברים לא היו. שובר את הלב לראות איך זה מתמלא כל כך מהר", אמרה בדמעות.
גם אתי ואיקה, שדודם נפל במלחמת ששת הימים הגיעו אתמול לבית העלמין בהר. "משנה לשנה נהיה יותר עמוס, לא נוכל להגיע ביום הזיכרון בגלל הצפיפות" סיפרו. "יש איזושהי אכזבה מכך שההר מתמלא, אני לא רואה עתיד טוב, אני לא רואה איך זה ייגמר", הוסיפה אתי.
במקביל, בבית העלמין בקיבוץ רביבים החלו בהכנות לשני הטקסים שיתקיימו השנה. הראשון הוא הטקס בבית העלמין הצבאי, שם מציינים בכל שנה את יום הזיכרון, והשני הוא הטקס בבית העלמין הזמני לנופלים מקיבוץ בארי. אופק בנקאוט, בתה של יו"ר צוות החוסן ביישוב, הגיעה אתמול לבית העלמין לחלוק כבוד למשפחת אבן שנרצחה ב-7 באוקטובר. "אני לא יכולה להיות בכל בתי העלמין, אז התחלתי לבקר אותם כבר מעכשיו", סיפרה בנקאוט, שדודה אריק קראוניק, רבש"ץ הקיבוץ, נטמן בחלקה הצבאית ביהוד.
שרה אגרס, שהגיעה לבית העלמין ברביבים כדי לסייע בהכנות לטקסים, סיפרה כי "הייתה תחושה שסגרנו את הפרק של המלחמות. רוב הקבורים בחלקה הצבאית נפלו במלחמות עבר, ונותר רק לקוות שלא נתרחב. השנה התווספו אלינו החבר'ה מבארי, קברתי את כל הנופלים. אנחנו מקווים שיחזרו לבתיהם כמה שיותר מהר - גם המתים".
גם בקריית שאול החלו משפחות וחברים לפקוד את קברי יקיריהם טרם יום הזיכרון. נאדיה קורול מחולון ביקרה אתמול את קברו של סמ"ר בוריס דונבצקי, שנפל בקרב ברצועת עזה במהלך המלחמה, והיה ידידה הטוב של בתה. "היא עלתה לארץ לפניי, והוא היה הידיד שלה. היא שוחררה לפני המלחמה, אבל בוריס נותר בצבא", סיפרה קורול.
לדבריה, היא ביקשה להתייחד איתו לבד - רגע לפני שחבריו יגיעו. אתמול, תשעה במאי, חל יום הניצחון בלוח השנה הסובייטי. "הוא היה השמש של החבורה של בתי וזה עצוב שאנשים צעירים נהרגים, בטח אנשים כמו בוריס. הוא היה הבן אדם הכי טוב. אני לא מבינה למה לקחו דווקא אותו".
אילנית סינגל ממושב גנות ביקרה גם היא בבית העלמין בקריית שאול. "אני ממשיכה את דרכו של אבי, שבא לבקר את אחיו עד שנפטר", סיפרה. דודה חיים בן עזרא נפל בקרב בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. "הבן שלי שחר ובת זוגו הדר ניצלו ממסיבת הנובה. יום הזיכרון הזה חזק יותר כי הוא מזכיר את ההפתעה שהייתה ביום כיפור - וגם כאן, בדיוק כמו הדוד שלי, הבן שלי חזר לקרב ונלחם על המדינה", סיפרה.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.05.24
