קרוב ל-60 שנה דאגו בני משפחת קרליבך לאוכל ומשקה לעולים להתפלל בציון קבר הרשב"י במירון, במסגרת הארגון שלהם, "הכנסת אורחים". אבל הפנייה שקיבלו ביום ראשון בבוקר, למחרת שמחת תורה, הקפיצה את האחים אליעזר ויוסי קרליבך לפעולה מסוג אחר לגמרי.
קבוצת חיילים שהתאספה בשטח כינוס בסמוך לעין זיתים ביקשה מהם מים. כשהגיעו אל החיילים הבינו שהכוחות שם זקוקים גם לאוכל ומיד חזרו עם לחמניות עם נקניקים ורטבים. למחרת כבר התארגנו בסדר גודל אחר לגמרי. "קנינו מנגלים ויצאנו עם צוותים שהגיעו בשיא ל-400 מתנדבים בדרום ובצפון והכנו בשטח ארוחות המבורגר עשירות עם שתייה לכוחות הלוחמים", מתאר יוסי. בתוך ימים אחדים כבר העמידו מערך של שלוש משאיות פודטראק, עשרות מנגלים ועמדות הגשה ולכל נקודה ברחבי הצפון והדרום יצאו עם תזמורת לשמח את החיילים. מאז תחילת המלחמה הוציאו תחת ידיהם כחצי מיליון מנות המבורגר, וחילקו יותר ממיליון פחיות ובקבוקי שתייה. הפרויקט האדיר של עידוד והזנת החיילים מוערך בכ-15 מיליון שקל.
"ראינו בזה הזדמנות לקירוב לבבות וקידוש ה'. זו הייתה הדרך שלנו לתרום ולהשתתף במאמץ הלאומי הזה", מוסיף אליעזר קרליבך. הוא מתאר כי גם בימים קשים ומורכבים במיוחד, שבהם פורסמו בזו אחר זו הודעות "הותר לפרסום" והדכדוך בארץ היה בשיאו, בקצות הארץ הם פגשו בציפייה מהחיילים שהיו זקוקים לעידוד וחיזוק.
"ביום שבו נהרגו 21 לוחמים בקריסת מבנה בעזה חשבנו שלא מתאים להגיע אל החיילים על גבול הרצועה עם תזמורת ולהכין להם ארוחת ברביקיו, אבל הם התחננו שנגיע ונשמח אותם", הוסיף. "החיילים סיפרו שהם זקוקים לראות שהעם בישראל שמח איתם ועומד חזק גם מול המחירים הכבדים והקושי בקרבות. הם רצו שנוציא אותם מהעצבות".
השניים מתארים כי בחודשים הראשונים מפרוץ המלחמה הרגישו כיצד כולם רוצים לקחת חלק באחדות ובעשייה משותפת ואומרים כי היה פער עצום בין מה שהשתקף בהלך הרוח הציבורי למה שקורה בשטח. "היה כואב ומציק שהגענו לבסיסים ועשינו גם פעילויות במלונות למפונים וראית בין כולם, חרדים ולא חרדים, אחווה ואחדות, ואז אתה יוצא ושומע שמדברים שאין אחדות", אומר אליעזר. הוא טוען כי "עם ישראל לא רוצה להיאבק זה בזה. כל אחד עושה עם היכולת שלו מה שהוא יכול לעזור ולעשות ולקחת חלק".
משפחת קרליבך עוסקת כל השנים באירוח העולים לרגל אל ציון הרשב"י במירון, לאור הציווי של המקובל האר"י הקדוש לדאוג לצורכי המתפללים שמגיעים למירון לאחר מסע ודרך ארוכה. "אבא שלנו, הרב מאיר קרליבך, הקים את המטבח הגדול בסמוך לרשב"י, ומאז כל מי שמגיע מקבל ארוחות חמות וגם יכול לשתות שתייה קרה או חמה ולהתרענן", מספר אליעזר.
ההחלטה לצאת אל השטח ולגייס מערך של מאות מתנדבים מרחבי המדינה ולהביא אוכל חם לחיילים לא נועדה רק להאכיל אותם, אלא לעודד את רוחם. "הצבא יודע להאכיל גם מיליון חיילים אם יצטרך, אבל זה אירוע שלא התכוננו אליו ובוודאי שהיה בו צורך רב בשבועות הראשונים. אין אחד בעם ישראל שלא התגייס למען החיילים, אבל רצינו להביא את המטבח אל הבסיס ושטחי הכינוס ולתת להם חוויה שהיא הרבה יותר מאשר אוכל חם בחמגשית".
