צמרת צה"ל ניצבת מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ודורשת ממנו הכרעה בשתי סוגיות משמעותיות. הראשונה היא סוגיית "היום שאחרי" בעזה: להחליט את מי הוא רוצה כחלופה שלטונית לחמאס. השנייה היא סוגיית עסקאות הרכש מול ארצות-הברית של שתי טייסות קרב f35 ו-f15, שמתעכבת בגלל ויכוח בין שר הביטחון גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מדובר בנקודת רתיחה: במערכת הביטחונית ממש דורשים רגל מדינית מסיימת לפעילות הצבאית, והחלטות – גם אם הן קשות – שלא מתקבלות ממסמסות, כך לטענת הצבא, את ההישגים המבצעים שלו.
צה"ל חוזר לפעול נגד תשתיות חמאס במקומות שבהם הוא כבר תמרן, כמו בג'באליה ובזייתון, ואנחנו משלמים מחירים כבדים: חמישה הרוגים בסוף השבוע הזה. המבצע בג'באליה החל הבוקר אחרי תקיפות אינטנסיביות וממושכות אתמול, והפלסטינים מדווחים על חילופי אש בין מחבלי חמאס לכוחות צה"ל במזרח מחנה הפליטים.
מדובר בפשיטות שמבצעות ויבצעו גם בהמשך היחידות של צה"ל תחת האוגדות, כדי להמשיך ולפרק את יכולות חמאס. למען האמת המקצועית צריך להיאמר שצה"ל טען מראש שזה יהיה דפוס הפעולה בעזה גם כאשר האוגדות תצאנה מהרצועה – בדומה לאופי הפעולה ביהודה ושומרון שנמשך אחרי מבצע חומת מגן ומתבצע שנים – כדי "לכסח את דשא" הטרור, שלא ירים ראש ויסכן את תושבי העוטף.
אבל בצבא מבהירים שחייבים לבחור את האופציה השלטונית שתיקח את האחריות. את חמאס, אומרים במערכת הביטחון, אף אחד לא רוצה. לכן, האפשרויות הן הרשות הפלסטינית, או גורמים מתונים בתוך עזה בתמיכת מדינות ערביות. אופציה שלישית, של ממשל צבאי ישראלי, לא סבירה בגלל המשמעות הצבאית של היקף הכוחות שיצטרכו לשהות במרחב, והמשאבים הביטחוניים והכלכליים. לכן נוצרו באמת שתי האופציות הפלסטיניות. "הן רעות", אומרים בכנות במערכת הביטחון, "אבל צריך לבחור את הגרועה פחות, כי אין אחרות, וזו הקיימת – של חמאס – רעה מאוד לישראל".
"אין פתרונות קסם. הכי חשוב זה להחליט - ואי-החלטה גוררת למציאות הנוכחית", אומר גורם צבאי בכיר.
שוב, למען ההגינות, ייאמר שאופציה של גורמים פלסטינים מקומיים היא מורכבת ביותר למימוש. קשה לראות את הכוח שיעלה זוכה לתמיכה ציבורית פנימית, ואת חמאס לא נלחם בו. האופציה השנייה, של הרשות הפלסטינית, גרועה גם היא. סקרים ביהודה ושומרון לימדו עד כמה התמיכה בטבח 7 באוקטובר גדולה, ועדיין במערכת הביטחון אומרים ששתי האופציות הללו פחות גרועות מהמצב הקיים, שלא נכון שיימשך יותר כי הוא שוחק את ההישגים של צה"ל עד כה. "אנחנו חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב, כי לא מתקבלות החלטות", אומרים בצמרת הצבא.
"אין פתרונות קסם. הכי חשוב זה להחליט - ואי-החלטה גוררת למציאות הנוכחית", אומר גורם צבאי בכיר
גורם מדיני אמר לנו בתגובה שכל דיבור על "היום שאחרי", בזמן שחמאס עדיין כוח צבאי מסודר, שיכול לאיים על מחליף עתידי, הוא מנותק מהמציאות ואפילו פופוליסטי. אין דרך אחרת לסמן ניהול אזרחי שיחליף את חמאס, עד שתושלם המשימה וחמאס, ככוח צבאי, יחוסל.
והלחימה, כאמור, מתעצמת. צה"ל מחדש התקפות ברצועת עזה וחוזר לג'באליה בצפון ולזייתון במרכז הרצועה. באירוע בזייתון נפלו חמישה לוחמים מגדוד 931 של הנח"ל, ככל הנראה מזירת מטענים ומהיתקלות עם מחבלים. בחלקה הצפוני של רצועת עזה, בג'באליה, שבה חיים כעת בין 100–150 אלף תושבים, מפעיל צה"ל לחץ מהאוויר ומהקרקע. במקביל נמשכת הפשיטה בשכונת זייתון בדרום העיר עזה, גם אליה חזר צה"ל - כבר בפעם השלישית. הפשיטה שם מתמקדת באיתור אמל"ח רב, בעיקר בבתי ספר, ובמציאת מנהרות לחימה נוספות שטרם הושמדו.
צה"ל גם מרחיב מעט את הפעולה ברפיח וקורא לאזרחים בה להתפנות. עד כה כ-300 אלף פלסטינים כבר עזבו את רפיח מאז החל פינוי האוכלוסייה מהעיר לפני ימים בודדים, כך לפי נתוני צה"ל. בעקבות הלחץ על רפיח הגביר חמאס את הירי לעבר אזור באר-שבע, לשם לא שיגר כבר חמישה חודשים. ההערכה היא שככל שהפעולה תעמיק ברפיח, ינסה חמאס להרחיב את הירי אולי לטווח רחוק עוד יותר, וברפיח יש לחמאס רקטות ארוכות טווח שמגיעות למרכז הארץ.
ויכוח נוסף שבו נדרשת הכרעה של נתניהו הוא בעניין רכש מטוסי הקרב. ארה"ב אישרה את הרכש וממתינה לאישור ממשלת ישראל. שר האוצר סמוטריץ' ממשיך לעכב את כינוס ועדת השרים לענייני הצטיידות, שאמורה לדון ולאשר את העסקה, לטענתו עד שיתקיים דיון על תפיסת הביטחון הדרושה למדינת ישראל. גלנט מצידו טוען שאין זמן ושהעיכוב הזה עלול לגרום לעיכוב של שנים נוספות בקבלת המטוסים, שכן העסקה מתעכבת כבר שלוש שנים לפחות, ואם לא נחתום כעת – מדינות אחרות יקבלו קדימות. "עיכוב הרכש הוא פגיעה בביטחון ישראל, ובשעה בה אנו נלחמים במלחמה רב-זירתית - המשמעויות ברורות", אמר גלנט. בצה"ל מוסיפים שלא מדובר בעוד מטוסים אלא בכאלה שיחליפו מטוסים ישנים שיצאו משימוש בגלל גילם.
אבל גם דרישתו של סמוטריץ' לדיון רחב היא לגיטימית. "ישראל", הוא אומר, "צריכה להקצות הרבה יותר כסף לביטחון, אך לא לביטחון כושל כפי שנבנה בשנים האחרונות לפי התפיסה הישנה של מובילי הקונספציה. לשפוך ים כסף שייבלע באיזה חור שחור של מערכת הביטחון, כשממש לא בטוח שהכסף הזה יקנה לאזרחי ישראל ביטחון אמיתי". וגם כאן הכתובת להכרעה היא אחת: ראש הממשלה נתניהו. כי העיכוב הזה פוגע בביטחון המדינה. לא פחות.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.05.24