אפשר היה ממש להרגיש את השקט בקרון השליטה במרכז האש של אוגדה 91. עיני כל הקצינים מהשולחנות שמול המסכים היו נשואות במתח רב אל ששת הכפרים המצולמים מעבר לגבול. התרעות מערכת הכריזה בחוץ על חדירת כטב"מים וההנחיות לכל החיילים להיכנס למרחבים מוגנים לא גרמו להסטת מבטם מהקיר המואר במרחב המבוצר.
תיעוד מהתקיפות בדרום לבנון באותו יום, כפי שנראו במסכי השליטה
(צילום: דובר צה"ל )
מפקד "חופת האש", סרן מ', העביר את ההנחיות האחרונות לטייסים בשמי לבנון - ואלו אישרו בזה אחר זה כי שיגרו את הפצצות והטילים לעבר המטרות שהוגדרו להם. זה לקח כדקה וחצי עד שרשפי האש שניחתו משמיים על מטרות הטרור פגעו בהן בזו אחר זו. צעקת "יש" של התפעלות נשמעה אז. נכון, זה היה עוד רגע, לא נדיר במיוחד כאן, אבל טעם סגירת המעגל מעל עבודה קשה ומאומצת הוא תמיד מתוק והישגי.
בהודעת דובר צה"ל השגרתית בסוף היום עדכנו שוב בצבא על תקיפות חיל האוויר נגד תשתיות טרור בבליידא, מרון א-ראס, יארון, אלחיאם, כפר חמם ועייתא א-שעב שבדרום לבנון. אבל המטרות האלו קיבלו כעת בעיניי צורה ושם, ואולי גם משמעות. פירוט מהות היעדים שהותקפו בזמן שנקלעתי לפעילות המבצעית בקרון התקיפה האוגדתי חסוי, אבל סרן מ' מסביר כי מאחוריהן ומאחורי התקיפות הכמעט יומיומיות עומדות תשתיות, מפקדות חיזבאללה, מחסני אמל"ח, דירות מחסה ועוד. הוא אומר כי בסוף, בתקיפות הללו, "השאיפה הכי גבוהה היא להרוג כמה שיותר פעילים של חיזבאללה".
כל אירוע תקיפה מרוכזת שכזו יכול להימתח לאורך שעות ארוכות, וגם להסתיים בתוך חצי שעה מרגע האור הירוק להוציא את כוחות הירי מהאוויר והיבשה לפעולה. "יש תקיפות שרק הרמטכ"ל יכול לאשר, יש שאלוף הפיקוד ויש בסמכות מפקד אוגדה ויש שיכול גם לאשר מפקד מרכז האש. אנחנו צריכים מכאן לחכות לאישורים הנדרשים ולדאוג שהפגיעה במטרה תהיה בסטנדרט הכי גבוה ועם החימושים המתאימים", מסביר מ'.
אנחנו נפגשים במתחם הסודי שאליו עברה מפקדת האוגדה מבסיס "בירנית" שבגבול לבנון, ולא רחוק מאיתנו מתאמנים כוחות חי"ר. הם ממשיכים להיערך לקראת השלב הבא בהשלמת המשימה. בצבא לא מחכים לראות מה יעלה בדבר המאמצים העקרים לכינון הסכם דיפלומטי להשגת חיזבאללה, ומתאמנים להשגת הביטחון בכוח האש ורוח הלוחמים. כל מי שפגשתי כאן מצהיר כי מעל הכול הוא רוצה להביא להשבת עשרות אלפי תושבי הצפון לבתים וליישובים מהם נעקרו לפני יותר משבעה חודשים, ולהחזרת הביטחון למעל מאה אלף תושבים, מרביתם נותרו בבתיהם וחיים מאז בזירת מלחמה פגועה ועזובה.
שגרת היום פה היא קבועה ותובענית. את דיון הבוקר בהשתתפות כלל קציני מכלולי האוגדה מוביל מפקד האוגדה תא"ל שי קלפר, שמקבל לידיו את משימות התקיפה ממרכז האש, וכל הדיון אז סובב בבקרה ובדיוק לפגיעה האפקטיבית ביותר ביעדים עליהם ממליצים קציני המודיעין והאש. סרן י', ראש מדור מטרות במודיעין אוגדה 91, מתארת כי "אתה קם בבוקר והולך לישון כשכל מה שמעניין אותך זה איך אתה מביא עוד פעילים הרוגים, כי זה מוביל לפחות ירי נ"ט לעבר היישובים. לאורך זמן אתה רואה את השתנות הגזרה בעקבות הפגיעה במטרות אצלם. כשאתה יושב על כפר ופוגע בעוד ועוד פעילים ודירות מבצעיות ומפקדות קשה להם לתגבר את הכוחות ולהוציא מתווי תקיפה נגדנו - כי הם יודעים שכשהם יוצאים מהבית הם מסתכנים שייפול עליהם טיל".
בניגוד למתקפת החיזבאללה, בעיקרה נגד מוצבי צה"ל ובמקרים רבים גם נגד יעדים אזרחיים, בצה"ל מחויבים לקוד לחימה שתוקף ומשמיד יעדים רק לאחר שהופללו בבירור כתשתיות ומקורות שבשימוש ארגון הטרור הלבנוני. אחת הקצינות המשמעותיות במערך המאמצים לאיתור המטרות והשמדתן היא סגן ר׳, ראש חוליית מטרות. היא בת 22 וגרה בקיבוץ דן, ממנו פונתה כמו כל בני משפחתה בקיבוץ וקרוביה ביישובי האזור. מאז אוקטובר היא ישנה בבית סבא וסבתא שלה בראש פינה. עבורה, כל מחבל חיזבאללה שנגרע ממצבת האויב היא סגירת מעגל אישית.
3 צפייה בגלריה
מימין: סגן ר’, סרן מ’ וסרן י’. “אצלם הפגיעה גדולה יותר, וככה זה ימשיך”
(צילום: אפי שריר)
בכל בוקר שואל אותה מפקד האוגדה, תא"ל שי קלפר, כמה מחבלים דאגה שייהרגו ביממה שחלפה. היא מסבירה כי "המטרה שלי בכל יום היא לא לסכל את הבכירים שעליהם כולם מדברים - אלא את האנשים שמבצעים ירי על מטולה, על אביבים ועוד. אנחנו מחפשים את חוליות ירי הנ"ט והאויבים שמסתובבים לנו בכפרים". המקום המוגן בחייה של סגן ר' הפך לשטח אש חשוף לירי חיזבאללה באירוע מלחמה שעוד לא התחיל למעשה. היא מכירה את רחשי התושבים שמחכים להכרעה ומתייסרים נוכח ההרס הנרחב שגורם ירי חיזבאללה ליישובים ולערים הסמוכים לגבול.
"שואלים אותי הרבה פעמים על מה שקורה פה ומצפים שאדע הכול ואסביר את פעולות הצבא, אבל אני מזכירה שעדיין אנחנו פה לצערי הרב בזירה משנית, גם אם לפעמים זה לא נראה ככה, ולכן אנחנו ב"קרב הגנה" ו"הגנה הורגת" ומנסים לפגוע בצד האויב". היא יודעת כי כמה שלא תתאמץ ותביא הישגים שישפיעו על כל האזור, בני משפחתה והיא בעצמה רוצים הרבה יותר מזה. "זה מתסכל כי אנחנו מפונים פה כמו בדרום והצפי לחזרה מרגיש לי פה יותר בסימן שאלה", אמרה. "אני מרגישה את התסכול הזה גם מהמשפחה והחברים. זה לא מנחם אבל אני מבינה שאנחנו חלק ממערכת גדולה וכל עוד החזית פתוחה בעזה, בחזית בלבנון אנחנו מנסים להגן וליזום כמה שיותר, אבל עדיין יש בינינו גדר ואנחנו מנסים להילחם ולהשיג כמה שיותר מבלי לחצות אותה".
3 צפייה בגלריה
סגן ר': "המטרה שלי היא לא לסכל את הבכירים, אלא את אלו שיורים על מטולה ואביבים"
(צילום: דובר צה"ל )
סגן ר' טוענת כי למרות הדימוי הציבורי שצה"ל תוקף בעיקר בתגובה לירי חיזבאללה ומשחק במשוואות, "אנחנו לא מחכים כדי לפגוע בהם. יש ימים שהם לא ירו דבר לעברנו ואנחנו תקפנו אצלם גם 12 מטרות. יש לנו מטרות תגובה ומטרות אסטרטגיות ויעדים ואנחנו פועלים בהתאם למצב ולצורך".
התמונות של הבתים ההרוסים במטולה, קריית שמונה, אביבים ועוד הן תמונות שעבור ר' וחבריה באוגדה, הן כישלון מתסכל, גם אם הצליחו במידה רבה להביא לפגיעה לא קטנה באנשי חוליות הירי שכנראה חוששים מאוד לצאת ממחילותיהם ולפגוע בצד הישראלי. "אנחנו מייצרים את המטרות גם בזמן אמת" היא מספרת. "זה לא סוד שהייתה כמות גדולה של פעילי רדואן שישבו על הגדר. עכשיו הם מתחבאים 23 שעות ו-40 דקות ביממה. ואז יוצאים ל20 דקות ויורים. הפעילים שנשארו בחזית הם זרזיף ממה שהיו פה בשגרה. הם מפחדים מאוד ולכן יוצאים ומתחבאים ויורים ושוב מתחבאים".
לדבריה, "זה לא שמדינת ישראל נשארת 'חייבת' בשום צורה שהיא. אם פוגע נ"ט במטולה והבית מקבל פגיעה קלה או נשרף, בתים בצד השני מקבלים פצצות קרב, ואם תסתכלו על כפר כילא - הוא לא נראה כפי שראו אותו התושבים כשעזבו את בתיהם במטולה באוקטובר, אלא הרבה יותר גרוע מאיך שמטולה נראית היום. בצד שלהם נראה הרבה יותר בתים שנפגעו מפצצות קרב ומירי טנקים של הגדודים שנמצאים בקו האש. זה לא נראה אותו דבר וימשיך לא להראות אותו דבר".
את הימים שהתארכו לשבועות וחודשים מנצלים בצבא לאימונים וללמידה ודיוק מתווה התמרון הקרקעי שיבקש להביא להשמדת יכולות החיזבאללה בקו הגבול ובעומק. "אנחנו בתחרות למידה מולם", מסבירה סגן ר'. מפקד מרכז האש, סרן מ', מוסיף כי "אנחנו מנסים להפוך את זווית הכניסה שלנו ללחימה בבוא העת ליותר טובה ולשפר אותה כדי שהתועלת בתמרון תהיה גבוהה יותר. רוצים לוודא שכל פצצה שתיפול פה תיפול על מטרה ערכית. מאות אנשים עובדים מהבוקר ועד לילה כדי 'להפליל' כמה שיותר מטרות ולהביא בנק כמה שיותר גדול לקראת הפתיחה. אני אחראי על כל המטסים שיצאו מכאן ובכל שבוע מאשר מחדש את התוכניות, כי יש לנו שיפורים והתייעלות ומחפשים שוב ושוב איך הדברים יעבדו טוב יותר".
- אתה מוצא יתרון בזמן ההמתנה הארוך?
"לא. זה חמור מאוד שאנחנו במצב הזה. נכון שאנחנו לומדים המון על האויב והוא לומד עלינו. היתרון המשמעותי הוא שיש לנו זמן להיערך ולהכיר יותר טוב את האויב שלנו ולדייק את עצמנו".
סרן י׳, ראש מדור מטרות במודיעין של האוגדה, משתפת ש"אחת השאלות הראשונות ששאלו אותי החברים היא כיצד עבודה כל כך טקטית ונקודתית לכאורה משפיעה על המציאות כעת, אבל אנחנו רואים עד כמה השתנות הגזרה משפיעה על יכולות ההגנה וברור לנו שזה כואב מאוד לצד השני. תחושת המשמעות פה היא מטורפת וההכרה שאתה חלק ממשהו גדול שמשימתו היא להחזיר את תושבי הצפון הביתה".
וכשהמטרה הזאת עומדת כל הזמן לעיני קציני האוגדה החולשת על מרחב הגליל העליון, הם כואבים על כל פגיעה בשטחנו, אבל בעיניהם לכל זה יש תכלית מחויבת השגה. "מעבר למוכנות למלחמה ולניצחון בה, אנחנו דואגים שלא יקרה פה מה שקרה בדרום ב-7 באוקטובר", אומרת סגן ר'. "כואב לי מאוד על מה שקורה כאן. לא ישנתי במיטה שלי בבית מאז ספטמבר ואני אישית, לצד חבריי פה וכל הכוחות, מבינים שזה עוד שלב ב'קרב מנגד' כדי למנוע מתקפת חדירה וירי. אני לא יודעת על הסכמים ומהלכים שמנסים לעשות בדרגים האזרחיים אבל ברור לי שעלינו להיערך למלחמה ולהסיר את האיום. אלו שני מאמצים שאנחנו עושים פה בווקטורים מקבילים".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.05.24
