כבר לא בעיה רק של תל-אביב-יפו: כ-70% מכלל הנפגעים בתאונות במעורבות קורקינטים חשמליים בשנת 2023 היו מחוץ לעיר שבה החל טרנד הקורקינטים השיתופיים בארץ. תל אביב אומנם עדיין מובילה את הרשימה עם 362 נפגעים אשתקד, אך עליית מדרגה מדאיגה נרשמה בשנים האחרונות גם בערים חולון, רמת גן, אשדוד וירושלים - שסוגרת את חמישיית הערים עם הכי הרבה נפגעים מתאונות במעורבות הכלי.
תיעוד מ-2021: רוכב קורקינט על כביש מהיר
בסך הכל, 1,157 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים עם קורקינטים חשמליים בשנת 2023, לעומת 1,103 נפגעים בשנת 2022 - עלייה של כ-5%. כך עולה מעיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שביצעו בעמותת אור ירוק ומפורסמים כעת לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". מדובר בכשלושה נפגעים בממוצע בתאונות במעורבות קורקינטים חשמליים בכל יום.
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בחודשים ינואר-אפריל השנה נהרגו שלושה בני אדם בתאונות במעורבות קורקינטים חשמליים, לעומת אשתקד שבה נרשמו שלושה הרוגים במהלך השנה כולה ושנת 2022 שבה נהרגו ארבעה אנשים בסך הכל. מהנתונים עוד עולה כי בשנה שעברה נרשמה עלייה חדה של כ-20% במספר הפצועים קשה בתאונות במעורבות קורקינטים חשמליים, וכי אחד מכל עשרה נפגעים (בכל רמות הקושי) היו ילדים ונערים בגילי 15-0, על אף שכזכור עליהם אסור על פי חוק לרכוב על קורקינט חשמלי. לעומת שנת 2022, מדובר בזינוק חד אף יותר של כ-32% במספר הנפגעים מתחת לגיל 16.
דרור אסיה (34), תושב תל אביב, הוא אחד מאותם נפגעים שנשבע כי לא יעלה יותר על קורקינט חשמלי. "בשנת 2022 נסעתי מכיכר מסריק לשוק הכרמל על קורקינט חשמלי שיתופי", סיפר אסיה והדגיש כי רכב כחוק, במהירות של כ-15-10 קמ"ש, עם קסדה ועל הכביש - בהיעדר שביל אופניים ייעודי. לדבריו, "אוטובוס שנסע לצידי נכנס בפראות לנתיב הימני, נתן לי מכה והפיל אותי ואז דרס לי את רגל שמאל. הנהג אפילו לא שם לב, אבל צעקו לו והוא עצר וירד למטה. אושפזתי במשך 11 יום עם עשרה שברים ברגל ועברתי החלמה של כשנה. התאונה קרתה בדיוק כשנולדה לי ילדה קטנה, היא הייתה אז בת שלושה חודשים. הבנתי שהייתי יכול לסיים את החיים שלי באותו היום, בקלות, והיום אני מעדיף לחכות עוד עשר דקות לאוטובוס, ללכת ברגל או אפילו לקנות אוטו - אבל אין שום סיכוי שאני עולה על קורקינט או על אופניים חשמליים. בעיניי זה פשע שזה עדיין חוקי".
מנגד, לא כל רוכבי הקורקינטים הם שומרי חוק כמו דרור, ויש רבים שמודים כי נהגו ללא קסדה או אפילו בשכרות. כך למשל, אנה (שם בדוי), סיפרה בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" על התאונה שעברה: "לפני כחצי שנה יצאתי לבלות עם חברים ושתיתי כמה משקאות. בסביבות 4:00 לפנות בוקר לקחתי קורקינט ועשיתי את דרכי הביתה דרך פארק המסילה בתל אביב, ובדרך עצרתי לקנות כמה מצרכים הביתה. לא חוויתי את עצמי כשיכורה וזו נסיעה קצרה, על שביל אופניים רציף, שאני עושה כמעט כל יום בחמש השנים האחרונות על קורקינטים כאלה, אז לא דאגתי.
"הזיכרון הבא שלי הוא שהתעוררתי במיון של איכילוב, כמו בסרט, כשאני רואה תקרה ושלושה פראמדיקים מעליי שמסיעים אותי על המיטה. בדיעבד, ראיתי במצלמות האבטחה של אחד הברים באזור ששכבתי על השביל חמש דקות מחוסרת הכרה ואף אחד לא עבר בגלל השעה. אני לא יודעת מה הפיל אותי. או שהשקית של המצרכים שהייתה על ההגה גרמה לי לאבד יציבות, או שהחלקתי מהממטרות שפעלו והרטיבו את השביל. אם לא הייתי שיכורה ובלי קסדה, הייתי תובעת את העירייה, אבל זה לא המצב", היא הוסיפה וסיפרה כי לא הייתה קסדה על הקורקינט השיתופי שלקחה, אך סיפרה בכנות כי "גם אם הייתה קסדה, לא הייתי שמה אותה".
אנה שברה את עצם הלחי שלה, שעד היום לא החלימה לגמרי, נקעה את הכתף וחטפה מספר מכות יבשות שחלקן השאירו גם צלקות. "אני רק רואה אנשים עולים על קורקינט ורוכבים בלי קסדה ובא לי לקפוץ עליהם ולהציל אותם מעצמם. החוויה הטראומטית זה לא העניין הפיזי, זה שפשוט שכבתי שם מעולפת באמצע הלילה. זה יכול היה להיגמר ממש רע. יש לי חברים שהתאונה שלי הבהילה אותם והם לא רוכבים, אבל יש גם כאלה שכנראה צריכים לחוות את זה על בשרם. אני מקווה שיוציאו את זה אל מחוץ לחוק", אמרה.
בניסיון להתמודד עם העלייה במספר התאונות ובעיקר בהיעדר האכיפה המספקת, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה בסוף השנה שעברה תקנה שתחייב, החל מ-1 באוגוסט 2024, כל רוכב קורקינט ואופניים חשמליים להצמיד לוחית זיהוי על הכלי – בדומה לרכבים ולאופנועים.
אולם, מעבר לשלב היחסית מאוחר שבו אושרה התקנה - אשר עלתה לראשונה לפני כשש שנים, עוד בימי השר לשעבר ישראל כ"ץ - נראה כי מרבית הישראלים לא ממהרים לרשום את הכלים שלהם באתר הייעודי שפתחו במשרד התחבורה לשם כך.
מנתונים עדכניים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", עולה כי עד כה רק כ-4,000 נרשמו באתר, כאשר ההערכה היא כי מספר הקורקינטים החשמליים בישראל עומד על כמה מאות אלפים וכשנותרו עוד פחות משלושה חודשים עד שהחוק ייכנס לתוקף באופן רשמי. במשרד התחבורה מציינים כי בקרוב יעלו עם קמפיין ייעודי במטרה להעלות את מספר הנרשמים.
לפי טיוטת התקנות שפרסם לאחרונה המשרד, בשנה הראשונה לאחר שינוי התקנה – כלומר עד אוגוסט 2025 - גובה הקנס על רכיבה על קורקינט או אופניים חשמליים שלא נרשמו כראוי עם לוחית זיהוי יעמוד על 100 שקל בלבד. לאחר תקופה של שנה, יעלה גובה הקנס לסכום משמעותי בהרבה - 750 שקל.
במקביל, עיריית תל אביב-יפו – אשר בשטחה נמצאים הכי הרבה קורקינטים חשמליים ובהתאם נרשמות כאמור גם הכי הרבה תאונות – כבר החלה בתחילת 2020 לחייב את חברות הקורקינטים השיתופיות, אשר מהוות חלק משמעותי מכלל הכלים בעיר (כ-20%), להוסיף לוחית זיהוי לכל קורקינט. אולם האכיפה בשטח העיר כיום היא מאוד חלקית, לפחות עד כניסת התקנות החדשות לתוקף בקיץ הקרוב.
מיטל להבי, סגנית ראש העיר לתחבורה ובטיחות בדרכים, מסרה: "אנו מעודדים את הרכיבה בעיר כחולץ פקקים והגענו לכ-200 אלף רכיבות ביום, הרבה בזכות התשתיות המתרחבות של שבילי האופניים. לצד זאת, פיתחנו במהלך הזמן את המיומנות ואת היכולות הטכנולוגיות לאכיפה אלקטרונית על הקורקינטים והאופניים. אין לי ספק שלוחיות הרישוי שיותקנו על כלל הכלים הזעירים החשמליים יהוו אמצעי שובר שוויון, שיהפוך אותם לכלי רכב בר-אכיפה אלקטרונית, והרוכבים ידרשו לשמור על חוקי התנועה, בדיוק כמו הנהגים ברכב. ברור לי שבכל מקום שיש בו שביל – הרוכבים יעדיפו לרכב בביטחון, וכי תשתיות בטוחות הם המפתח להרחבת השימוש הבטיחותי בכלים החשמליים".
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסר כי "מספר הנפגעים בתאונות עם קורקינטים חשמליים נמצא בעלייה מתמדת. השימוש בכלים חשמליים הפך פופולרי יותר ויותר בשנים האחרונות אך לא התווספו שוטרי תנועה, וערים רבות כלל לא סללו שבילי רכיבה בטוחים לרוכבים. בנוסף, רבים רוכבים ללא קסדה, לא מצייתים לחוקי התנועה ופוגעים בתחושת הביטחון של הולכי הרגל. את הכאוס הזה חייבים לשנות באמצעות אכיפה ויצירת מרחב רכיבה בטוח יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.05.24
