את מה ששר הביטחון אמר אמש (רביעי) לציבור שמע כל מי שהשתתף בישיבות הקבינט, כמו גם עיתונאים ועיתונאיות שנכחו בתדרוכים הסגורים. אם לחזור על תמצית דבריו, השר יואב גלנט סבור ש"היום שאחרי" חמאס יושג רק באמצעות שליטה של גורמים פלסטיניים בליווי בינלאומי.
המתקפה של גלנט: "אנחנו בדרך לממשל צבאי ואזרחי בעזה"
(צילום: לע"מ)
גלנט אמר כי זאת החלופה השלטונית לשלטון הרשע שהתבסס והתעצם בעזה. לטענתו, זהו אינטרס לאומי ישראלי, ולא פחות חשוב: היעדר החלטה בנושא מוביל דה-פקטו להקמת ממשל צבאי ואזרחי ברצועה. מציאות כזאת, לפי גלנט, היא "מסוכנת לישראל אסטרטגית וביטחונית".
לכאורה קיים היגיון מסוים בדברי גלנט, ואין ספק שאותם קולות נשמעים בקהילה הבינלאומית ובראשה ארה"ב. אלא שדווקא גלנט, שמכיר את הנתונים וגם את הניואנסים של עזה, יודע שהדברים הרבה יותר מורכבים ואף בלתי אפשריים.
גם החלופה שבה הרשות הפלסטינית חוזרת לשלוט בעזה לא רלוונטית לפני שחמאס הוכרע. למעשה, כל כוח שייכנס כשחמאס עודנו בשטח בצורה כלשהי יגלה שיש לו מבחר אופציות כיצד לגמור את חייו: בתלייה, בזריקה מהגג או בירייה בראש.
נתניהו עונה לגלנט: "לא מוכן להחליף את חמסטאן בפתחסטאן"
גלנט סקר בדבריו גם את הפעילות הענפה ביהודה ושומרון. אולי הוא זקוק לתזכורת בדבר יכולתה המוגבלת, בלשון המעטה, של הרשות לפעול במחנות הפליטים של ג'נין וטול כרם? כי אם לגזור מהמצב באיו"ש, הרשות לא תחזיק אפילו 24 שעות מול החמושים של חמאס. ואם ישראל זקוקה לחימוש מהאמריקנים, דמיינו מהם הצרכים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. עכשיו צאו וחשבו, מה יעלה בגורל עשרות אלפי רובים שינחתו חגיגית בידיים של הציבור, שתומך באחוזים מזעזעים באירועי 7 באוקטובר.
מערכת הביטחון, ובתוכה צמרת צה"ל, לא חושבת בקול אחד בנושא. הטענות כבדות משקל וראויות לדיונים מעמיקים, אבל כך או אחרת כולנו עדיין נושאים את צלקת היהירות והזחיחות שהובילה לשגיאה הקטסטרופלית בקריאת הכוונות והיכולות של חמאס. הגורמים במטכ"ל וגם מחוצה לו שבשמם גלנט מדבר עושים זאת מתוך תפיסה מקצועית ומחויבות פטריוטית אמיתית. אבל גם קצת צניעות לא תזיק להם לאור מחדלי העבר, ותזכורת מיהו הדרג הממליץ ומיהו הדרג המחליט.
האמת לא השתנתה מאז הפכה עזה למעוז טרור חסר תקדים: אף אחד לא יילחם את המלחמה שלנו במקומנו ואיש לא יתנדב להקריב את עצמו או משפחתו למעננו. לשם כך קמה המדינה שאת עצמאותה ציינו רק שלשום: להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. איש לא ייכנס לרצועה ובטח שלא יצליח לנהל אותה לפני שישראל תמוטט את חמאס. אויב ששלח 3,000 מחבלים לשחוט, לאנוס ולחטוף אזרחיות ואזרחים הוא לא גורם שמשאירים ממנו אפילו גרגר אבק. לא עשינו את זה בעופרת יצוקה ובצוק איתן וכעת לא נותרה ברירה, והמחירים היו, הווים ויהיו קשים מאוד.
1 צפייה בגלריה
יחיא סינוואר. איש לא ייכנס לרצועה ובטח שלא יצליח לנהל אותה לפני שישראל תמוטט את חמאס
(צילומים: דובר צה"ל, AP)
אין ישראלי אחד שלא מייחל ליום שבו נפסיק לדמם בעזה, שהחזית הצפונית תירגע והחיים יחזרו למסלול סביר כלשהו. אבל אין מזרח תיכון אלטרנטיבי, והירי שחוזר "לטפטף" ביישובי הנגב המערבי מעיד שהמשימה לא נגמרה. נניח שנצא מחר והירי יגבר, מה נאמר לתושבי שדרות והעוטף, ואולי גם אשקלון?
לצערנו, בגלל התנהלות כושלת לפני המלחמה, ניהול בעייתי של המלחמה תוך כדי והתעצמות הלחץ האמריקני בעקבות הכשלים, נקלענו לבוץ טובעני במיוחד. אבל לשקוע בו זה לא פתרון: אויבים ובני ברית פוטנציאליים מסתכלים ומודדים כל תנועה, וכישלון עלול לגבות מאיתנו מחיר אפילו יותר גבוה מזה שאנחנו משלמים עד עכשיו.
ומה שלא פחות חמור הוא הפער בין ההקרבה האדירה של טובי בנינו, הדור שלא נופל מלוחמי תש"ח האגדיים, לבין הנהגה שעסוקה בתרגילים סביב מצוקת הגיוס ובהעברת איומים במסיבות עיתונאים. אם ככה נפתחת שנת ה-77 למדינה, מבהיל לחשוב איך היא תסתיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.05.24
