זמן קצר לאחר שהתקבלה ההחלטה על נסיגת ישראל מלבנון, בינואר 1985, אושרה נקודת תצפית בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון. צוות תצפיתנים יצא מדי לילה מבסיס האם בישראל, התמקם בשטח רגע לפני הזריחה, ביצע את המשימה במשך היום ובלילה שאחרי חזר לארץ. עיקר המשימה היה לזהות כוחות של חיזבאללה שנעים בשטח ולהעביר את הנתונים לאחור.
בשלב מסוים הוחלט לשפר את העמדה, וצמח במקום אוהל מוסווה היטב. רק שזמן לא רב אחר כך התברר שאנשי החיזבאללה זיהו את המקום. וכך, לפני שהתצפיתנים הגיעו נכנס כוח מיוחד שסרק את השטח וגם חשף כמה מטענים. בעקבות כך, בדיון אצל אלוף הפיקוד הוחלט שמכאן ואילך ייכנס הכוח בליווי שני טנקים. מאוחר יותר הוחלט שהתצפיתנים יישארו בשטח. עם הזמן, האוהל הפך לעמדה מבוטנת, העמדה הפכה למוצב קטן שצמח למוצב ענק. במקום 118 החיילים שסוכם שיישארו לסייע לצד"ל, ישבו שם קרוב ל-1,000 והמספרים הלכו וגדלו. באפריל 2000 יצא הצבא מלבנון, בשן ועין אם להתבטא בבוטות. הטענה שהישיבה ברצועה שומרת על תושבי הצפון התבררה כסיסמה ריקה, אבל היא הולידה כוח חדש, אלים, נחוש ומסוכן, שגם מלחמת לבנון השנייה, שעד 7 באוקטובר הובילה באולימפיאדת הכישלונות הצבאיים, לא הצליחה לחסל - חיזבאללה. אלו שמרסקים עכשיו את יישובי הצפון בזה אחר זה. 1,404 חיילים נהרגו שם במשך 18 שנים, 3,750 נפצעו.
למדנו את הלקח? נראה שלא. כי זה בדיוק מה שראש הממשלה נתניהו הולך להקים בעזה: רצועת ביטחון אחת ענקית, שתבטיח שלא תצמח שם חמאסטן, בניסוח שלו, ולא פתחסטן. על פי ר', קצין שריון, זה כבר קורה. בהתחלה התחפרנו במקום מסוים, הוא אומר, אחר כך הקמנו סוללת הגנה, אחר כך הביאו חי"רניקים לאבטח אותנו, ועוד מעט, הוא אומר, ייבנה שם מוצב. גם ד', קצין בחטיבת חי"ר מהוללת, מתאר איך הבית שבו התמקמו הופך אט-אט למבצר. מבצרון, בניסוח שלו.
ובצה"ל יודעים שמחיר הדמים ששילמה ישראל בלבנון יהיה משחק ילדים נוכח מחיר הדמים שישראל תשלם בעזה. לא ישראל הגדולה שחלק מבניה אינם נושאים בעול - ישראל הקטנה שבניה נהרגים שם יום אחר יום אחר יום, במלחמה שמי שמחליט שתימשך עד אין סוף זו ממשלה שרבים מחבריה, לא רק שלא שירתו בצבא, גם הילדים שלהם לא שם. זה שלא מבין מה רע במטולה, וזה שהילד שלו משתזף במיאמי. ח"כ יצחק קרויזר, מטעם עוצמה יהודית, אמר אתמול שאם גלנט לא יכול לספק את הסחורה אז שישים את המפתחות. הוא לא אמר, אבל ברור שיתמוך בשדרוג ראש מפלגתו, השר היעיל-פעיל להרע, בן גביר, לקומה ה-14 בקריה. שיהיה זה שיחליף את גלנט, שבאומץ גדול הבהיר מה יקרה אם הממשלה לא תקבל החלטות שנוגעות ליום שאחרי.
ועכשיו מגיעה השאלה הגדולה: מתי תקום כאן תנועת ארבע אימהות מודל 2024?
ועכשיו מגיעה השאלה הגדולה, שנוגעת לכל אחת מהאימהות שהילד שלה היה שם, נמצא שם או יחזור לשם. שנוגעת לכל אחד מהאבות, לכל אחת ממשפחות החטופים שגם במילון אבן שושן קשה למצוא מילים שיתארו את זוועת היומיום שלהן: מתי תקום כאן תנועת ארבע אימהות מודל 2024? תנועת 4,000 שתגיד: עד כאן. נסיגה מלאה תמורת כולם.
ועוד לא דיברנו על לבנון.
פורסם לראשונה: 00:00, 17.05.24
