טלי גוטליב. "תתעוררו! מה אתם עושים?" שאלה אתמול עינב צנגאוקר את חברי הכנסת שישבו בוועדת חוקה. כבר 228 ימים שהיא נאבקת לשחרור בנה מתן, ששבוי בעזה יחד עם 127 חטופות וחטופים נוספים. כבר 228 ימים שהיא נלחמת כדי שקולה יישמע, שהיא נוסעת ברחבי הארץ כדי להתחנן לנבחרי ציבור שיקשיבו לה, בזמן שהם נהנו מפגרה של חודש וחצי. "תחזירו לי את הילד הביתה. למה חזרתם מהפגרה? מה עשיתם בזמן הזה?" שאלה.
"איך היא יושבת כאן ולא מתנצלת בפניי?" היא פנתה לח"כ טלי גוטליב שנכחה גם היא בדיון. "איך היא מעיזה לשבת שני כיסאות לידי, לדעת שאני אמא של חטוף, שאני נלחמת על הבן שלי והיא מעיזה ולקרוא לי בטוויטר 'נוח'בה', 'קפלניסטית', 'אנרכיסטית'?" גוטליב, כצפוי, לא ניצלה את הבמה כדי להתנצל. היא גם לא פיספסה את ההזדמנות להוריד את השיח כלפי משפחות החטופים לשפל חדש, וענתה לצנגאוקר שהמחאה שלהם, של משפחות החטופים, של משפחות של ילדים, קשישים, נשים וגברים שהופקרו כשנלקחו בשבי, ומופקרות כבר שבעה וחצי חודשים - "משודרת באל-ג'זירה ומחרבת את המדינה". כן, המחאה היא זו שמחרבת את המדינה.
לימור סון הר-מלך. זמן קצר לאחר מכן, באותו הדיון של אותה הוועדה, מהומה פרצה לאחר שח"כ לימור סון הר-מלך קמה ויצאה בהפגנתיות מהחדר במהלך דבריהם של המשפחות. "את קמה ממילים של משפחות החטופים, את לא מתביישת?" צעק לעברה אחיו של החטוף טל שהם. דעותיה של סון הר-מלך על עסקה לשחרור החטופים ידועות. היא הצביעה נגד העסקה שבה שוחררו 112 חטופים – רבים מהם ילדים ובני נוער, ומפלגתה איימה לפרק את הממשלה אם תקודם עסקה נוספת. אבל בעבר לפחות הביעה איזושהי אמפתיה כשהקשיבה להם. הפעם, אפילו את זה היא לא טרחה לעשות.
שטרית לבת דוד של חטוף: "אוי, נו באמת. המטרה שלך לעשות סרטון עכשיו ולבזות אותי"
קטי שטרית. ובמקביל, באותו משכן שהתעורר אתמול מנמנום האביב שלו, פנתה יפעת קלדרון, בת דודו של החטוף עופר קלדרון לח"כ קטי שטרית במסדרון הכנסת. "איך את מצליחה לישון בלילה?" שאלה אותה, על פניו שאלה פשוטה כשמדינה שלמה לא עצמה עין מאז בוקר שמחת תורה. אבל שטרית, שכנראה לא סובלת מנדודי שינה, גם במציאות שבה יש תינוק וילד בן ארבע בשבי חמאס, חלפה על פניה באגרסיביות וענתה לה "אוי, נו באמת. המטרה שלך לעשות סרטון עכשיו ולבזות אותי".
למי אכפת בכנסת. לא סתם התייצבו בני משפחות החטופים אתמול במשכן, ביום שבו נפתח מושב הכנסת, ודרשו שקולם יישמע. לא סתם הם מגיעים לשם כמעט בכל יום מאז 7 באוקטובר, נכנסים לכל ועדה ולכל דיון. במציאות שבה שרים וחברי כנסת נמנעים כמעט בכל דרך מאינטראקציה איתם בעוד אהוביהם נמקים בשבי חמאס, אין להם ממש ברירה אחרת. את היחס המבזה וחוסר הסבלנות כלפיהם כבר התחלנו לראות בטפטופים בסוף מושב הכנסת הקודם. אבל התמונות שהגיעו במקביל אתמול מירושלים מספרות כבר סיפור אחר: ירדו המסכות, ומסתמן שבמושב הזה חברי הכנסת ויתרו אפילו על העמדת הפנים שאכפת להם מהחטופים ומבני משפחותיהם.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.05.24