הערב (רביעי) צפויה הממשלה להתכנס לישיבה מיוחדת כדי לדון ולאשר את תוכנית "צפונה", למתן מענה מיידי ובחירום לעשרות אלפי התושבים המפונים מהצפון וליותר מ-40 יישובים שפונו מתושביהם.
קרוב לשמונה חודשים אחרי שנעקרו מבתיהם, אמורה הממשלה להעמיד סוף-סוף תוכנית סיוע שהייתה אמורה לתת מענה הוליסטי, אבל המאבקים הפוליטיים סביבה וכיפופי הידיים בין הרשויות, משרדי הממשלה והשרים נמשכו גם בימים האחרונים.
הפגישה בין נתניהו לראשי הרשויות, השבוע
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
רק אתמול בבוקר קיבלו היועצים המשפטיים ואנשי המקצוע במשרדי הממשלה את טיוטת החלטת הממשלה הסופית, והם נדרשו לעבוד עליה ב"תעדוף מיידי" ולהגיש את הערותיהם. לאחר מכן, במשרד המשפטים נדרשו לעבור על כל חלקיה מההיבטים המשפטיים ולהחזיר אותה למשרדי הממשלה עם הערות ובקשות לתשובות ותיקונים.
במקביל, במשרד האוצר יצטרכו "לצבוע" את כל הכספים המופיעים בהחלטה, כמיליארד שקלים, כפי שהצהירו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולהתחייב כי למשרדי הממשלה יש את הכספים שהם צריכים למסור מתקציבם, ושהם אכן יקבלו את תוספת הכספים שיימסרו רק למימוש החלטת הממשלה.
בהחלטת הממשלה שהועברה לעבודת משרדי הממשלה ניכר כי נעשו שינויים משמעותיים לדרישת ראשי הרשויות שסירבו לעזוב ביום ראשון את לשכתו של נתניהו עד להגעתם להסכמות משותפות. אך בעיון בה מתברר כי הוכנסו לתוכה סעיפים עלומים שזוכים לביקורת רבה בקרב גורמי ממשלה ושלטון.
בהחלטת הממשלה לא מופיעים עד כה מה הם הקריטריונים שלפיהם ייקבע כמה כל רשות תקבל מסך כל תקציב וכל ייעוד. עוד מתגלה כי אם בטיוטות הקודמות צוין במפורש כי היישובים המפונים יקבלו מיידית 50 תקנים לשירות לאומי-אזרחי שיסייעו לקהילות העקורים ברחבי המדינה הזקוקים לכוח זה, בהחלטה שהגיעה למשרדי הממשלה נעלם מספר התקנים החדשים ונותר רק הסכום שיוקצב לצורך מתן מענה לא מוגדר.
מסתבר כי בלחצים מהחשב הכללי הוחלט להסיר את תעדוף רכש כחול לבן ממפעלים ביישובים המפונים על פני רכש מחו"ל. הם היו אמורים לקבל תוספת של 20% תעדוף והסעיף הזה ירד. גם בהחלטה החדשה שתעלה לממשלה בוטלה הכוונה למגן ולהוסיף מרכיבי אבטחה לאזורי התעשייה במרחבים הסמוכים לגבול.
בנוסף, יש טענה כי הסכומים הגדולים, עשרות מיליונים שהוכנסו תחת כל סעיף, נקבעו "מהאצבע". לא על בסיס הערכות ותוכניות סדורות, אלא על-פי אומדנים לא מקצועיים מהשרוול. טביעות האצבע הפוליטיות של כל הנוגעים בתוכנית ניכרות היטב, ונראה כי נעשו כל המאמצים כדי לנטרל ולהרחיק את המשרד העיקרי שייעודו הגליל – המשרד לפיתוח הנגב והגליל של השר יצחק וסרלאוף שזוכה לאהדה ותמיכה רבה מצד ראשי הרשויות המפונות ו"נענש" על כך בשותפות מינורית בהחלטה ובתקציבים נמוכים שיקבל ממשרד האוצר ויידרש לתת ממשרדו המקוצץ.
בצוות מנכ"לי משרדי הממשלה שיובילו את יישומה, רבים מהם חדשים ולא מומחים בתחום משרדם, לא ייקח חלק דרור סורוקה, מ"מ מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל שנחשב לבקיא ביותר בין מנכ"לי משרדי הממשלה ובעל ניסיון של שנים רבות ביישום והובלת החלטות ממשלה והינו מינוי מקצועי מבין שורות המשרד.
על-פי ההחלטה העדכנית ביותר שהגיעה לידי ynet, יוקם צוות שבו יהיו חברים שלושה נציגים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הפרויקטור שימונה לעמוד בראש מנהלת "שחר לצפון" ומנכ"ל משרד האוצר או נציג מטעמם. בסמכותם לאשר העברת תקציבים בין הסעיפים השונים על-פי שיקול דעתם - ואין בצוות כל נציג מטעם הרשויות שיכול לוודא שהכספים לא מועברים במסתרים למטרות אחרות מאשר אלו שהוקצו להן.
במנגנון של מנהלת היישום שבמשרד ראש הממשלה כבר הוחלט מי יעמוד בראשו וזהותו טרם נחשפה. במטה זה יועסקו 12 עובדים ולצורך פעילותו יועמדו 25 מיליון שקלים למשך שנתיים. גם בהנחה ועלות שכרו של כל עובד בממוצע תעמוד על חצי מיליון שקלים בשנה – לא ברור מה יעשה המטה בתקציב שיועמד לרשותו ומדוע זה הסכום שנקבע.
בהחלטת הממשלה קיים מענה לסוגיות מוניציפליות בוערות שזקוקים לו ברשויות המקומיות, אך עדיין לא ברור כיצד הכספים המשמעותיים יגיעו לכדי תוצרים שישרתו את הצרכים של התושב הבודד שמתמודד כבר כמעט שמונה חודשים עם חוסר ודאות, תחושת הפקרה, עקירה מביתו - ומחשבות על עזיבת הצפון. גורמים במשרד האוצר רמזו כי חלק מהרשויות לא מנצלות את כל התקציבים למטרות שאליהן הועברו אלא לכיסוי גירעונות ולא נותנות את המענה המלא שלו זקוקים המפונים במלונות ובפתרונות הדיור הזמניים.
תוכנית "צפונה" זרועה סעיפים ותקציבים שלא תמיד ברור הקשר שלהם למטרותיה. הבולט שבהם הוא החלטה על תקצוב 12.5 מיליון שקלים לתשלום פיצויים מקיפים למגדלי תרנגולות שהלהקות שלהם הושמדו באירועי שפעת העופות, בעיקר לפני כשלוש שנים.
עוד עולה בהחלטה כי לא יינתן בה מענה לאוכלוסייה שזקוקה אולי לא פחות לתמיכה בהולה - התושבים ביישובים הסמוכים לגבול שחיים ברצועת ביטחון תחת מלחמה עצימה ויומיומית ולא פונו בהוראת הצבא ולא זוכים למענה מספק בסוגיות חינוך, רווחה, כלכלה ועוד. ובכל זאת, ראשי היישובים המפונים מקווים כי יוכלו לאחר ישיבת הממשלה לברך על התוכנית שתייצר "תמונת עתיד" ותיתן כוחות לתושבים העקורים שעוד נכונה להם תקופה ארוכה הרחק מבתיהם עד להשבת הביטחון לאזור.
