חוק אל-ג'זירה שעבר לפני כחודש בכנסת הוא חוק נכון, על הנייר - לדמוקרטיה מותר להגן על עצמה, במיוחד בתקופת מלחמה, ובמיוחד מול כלי תקשורת שבוודאי לא פועל על-פי סטנדרטים עיתונאיים מקצועיים. אל-ג'זירה הוא בהחלט ערוץ מוטה וחד-צדדי, על אף היותו ערוץ מקובל ברחבי העולם שמשודר למאות מיליוני צופים, מרביתם ערבים.
הבעיה עם חוק אל-ג'זירה היא שבסוף הנזק שבו עולה על התועלת. הקלישאה של להיות יותר חכם ופחות צודק מתאימה בדיוק לסיפור המיותר הזה, שמציג את מדינת ישראל כמדינה שפוגעת בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. גם ברמה הפרקטית, זהו חוק בעייתי: החוק סגר את הערוץ ל-45 ימים, אבל מי שבאמת רוצה לצפות בו יכול לעשות זאת דרך צלחות לווייניות או באינטרנט, כך שהיכולת לאכוף זאת היא מוגבלת.
מי שהבטיח לישראל ניצחון מוחלט ברצועת עזה מסתפק בינתיים בניצחון מוגבל על ערוץ תקשורת קטארי, מעצבן ככל שיהיה. שר התקשורת שלמה קרעי לקח את סגירת הערוץ כפרויקט חייו. מה יגידו עלינו בעולם, במיוחד בימים שישראל זקוקה לכל תמיכה אפשרית ותשומת לב במאבקה הצודק? זה לא משנה מבחינתו - העיקר שסגרנו ערוץ.
אתמול החריף העימות מול התקשורת הזרה, לאחר שקרעי החליט להחרים ציוד של סוכנות הידיעות האמריקנית AP המספקת שירותי תקשורת לערוצי טלוויזיה בכל העולם. החרמת הציוד נעשתה ללא ידיעת לשכת ראש הממשלה או אישורה, והיא הובילה כצפוי לכעס ולביקורת נוספת על ישראל בעולם. בערב הגיע הגינוי האמריקני החריף, שמיד אחריו - אפשר רק לנחש, בעקבות התערבות מאחורי הקלעים של נתניהו - קרעי נאלץ להתקפל ולהודיע שהציוד יוחזר.
מלכתחילה, הטיעון של קרעי למהלך היה מופרך ובעייתי. "המצלמה שהוחרמה משדרת בניגוד לחוק בערוץ אל-ג'זירה בשידור חי את צפון רצועת עזה, כולל פעילות של כוחות צה"ל, ומסכנת את לוחמינו", טענו במשרד התקשורת. "ניתנה התראה לסוכנות AP על כך שעל-פי החוק והחלטת הממשלה אסור להם לספק שידורים לאל-ג'זירה, אולם הם החליטו להמשיך ולשדר בערוץ הגורם לפגיעה ממשית בביטחון המדינה". קודם כל, הטענה שלפיה הצבת מצלמה בבית בשדרות גורמת לפגיעה בביטחון המדינה קצת מוזרה. אמצעי תקשורת בכל העולם מציבים מצלמות בבתים, על גגות של בניינים, ומשדרים מנקודות המלחמה. כל אחד יכול להציב מצלמה בבית בשדרות ולשדר ממנו. זה חלק מעבודת כלי התקשורת בעולם. אם יש עילה לסגור או להגביל שידורים של אמצעי תקשורת מהעולם - ישראל צריכה נימוקים משכנעים יותר כדי להצדיק את מעשיה.
מי שהבטיח לישראל ניצחון מוחלט ברצועת עזה מסתפק בינתיים בניצחון מוגבל על ערוץ תקשורת קטארי
ההוכחה הכי טובה לכך שבשום שלב לא היה צידוק אמיתי להחרמת הציוד היא ההתקפלות המביכה של אמש - כי הרי אם באמת הייתה נשקפת סכנה לביטחון המדינה, ולו הקלה ביותר, הציוד לא היה מוחזר. וכך, ההתערבות לכאורה מלמעלה תחת לחץ אמריקני הפכה את הגול העצמי של קרעי לשלושער עצמי, מבחינת הנזק לדימוי של ישראל בעולם.
חוק אל-ג'זירה הוא חוק שמדבר לסנטימנט הישראלי שחווה טראומה גדולה אחרי 7 באוקטובר. הבעיה היא שיש מי שמנצל את הסנטימנט הזה לגזור קופון פוליטי על חשבון יחסי החוץ של מדינת ישראל. בהיעדר הכרעה צבאית מול עזה, ובוודאי מול לבנון, נגררת ישראל למלחמת הסברה עולמית. נותרה לנו מעט תחמושת כדי להשתמש בה. לא צריך לבזבז את הקרדיט שנותר לנו, בעיקר בקרב מדינות תומכות, על חוקים פופוליסטיים וחסרי תועלת. לא ככה ננצח.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.05.24
