התעשיות הביטחוניות הן נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. הישגיהן מקנים לישראל לא רק מוניטין אלא גם מספקים ערובה לביטחונה ולקיומה. הנחת יסוד היא כי לממשלה אין מקום בעולם העסקי, למעט במקרים של כשלי שוק, אספקת שירותים חיוניים, פיתוח תשתיות והשפעה בתחומים אסטרטגיים כדוגמת ביטחון ואנרגיה - אולם לפני למעלה מ-20 שנה החל שר האוצר דאז בנימין נתניהו בתהליך הנפקת התעשייה האווירית, ולמעשה פרץ את הדרך למכירת החברות הממשלתיות הביטחוניות, אם באופן מלא ואם בשלב ראשון, בדרך של הנפקת מיעוט בבורסה. את הצלחת המהלך אפשר לראות בחברת תע"ש, שהייתה בעבר המובילה בחברות הממשלתיות, הידרדרה עד לפתחם של הליכי חדלות פירעון, הופרטה, וכיום ניהולה על-ידי חברת אלביט נושא פירות.
על רקע המצב הנוכחי שבו ההוצאה הצבאית העולמית בצמיחה של כמעט שבעה אחוזים ותשואות החברות הנסחרות בשיא, חברות ביטחוניות הן סחורה חמה ומבוקשת, מה שמחדד את הצורך לקדם ולסיים את הליכי הפרטתן. בעולם המערבי רובן המוחלט של החברות הביטחוניות בבעלות פרטית. מחקרים רבים מצביעים באופן חד-משמעי על שיפורים בביצועים הפיננסיים והתפעוליים של חברות אלה ודומותיהן לאחר הפרטתן - שיפור פיננסי מעיד על מיצוי משאבים נכון ויעיל.
שאלת ההפרטה לגבי התעשיות הביטחוניות בישראל אינה בגדר אם לבצעה, אלא באיזה מועד
בהתאם לכך, שאלת ההפרטה לגבי התעשיות הביטחוניות בישראל אינה בגדר אם לבצעה, אלא באיזה מועד. השאלה היא אם נכון להמתין עד לקריסת החברות, ואז למכור אותן במחיר הפסד למשקיע או לחברה פרטית שיצילו אותן ויתעשרו על חשבון הציבור, או לנצל את המצב שבו החברה נמצאת במצב טוב, אך רחוקה מאוד ממיצוי הפוטנציאל המלא שלה - כלכלית וביטחונית - ולהתחיל בהליך של הנפקת מניות, אגב השאת ערך מקסימלי לציבור כולו.
ההון האנושי בישראל הוא משאב מוגבל ומבוקש. בשנים האחרונות שגשוג ענף ההייטק הביא רבים מהמהנדסים וההנדסאים להעדפת חברות שאינן ממשלתיות. כדי להביא את הטובים ביותר לתעשייה הביטחונית, יש לאפשר לחברות להעניק תנאי שכר גבוהים יותר, וכמו כן שיתוף העובדים בבעלות על-ידי הענקת מניות או אופציות יכול לרתום אותם להצלחת החברה ולעמידה במשימותיה.
החשש מהפרטה בשל הכורח להגן על הידע הביטחוני יקר הערך שנצבר בחברות ידוע, אלא שהדבר אינו מחויב המציאות. יש די והותר מנגנונים המבטיחים מניעת השתלטות עוינת ומניעת דליפת סודות - כמעט כל מדינות המערב מתמודדות עם אתגרים אלה. במקרים שבהם יחידות מסוימות אינן ניתנות להפרטה, ניתן לנקוט מודל של הפרדת היחידות המסווגות - בדיוק כפי שנעשה במסגרת הפרטת תע"ש כשהוקמה החברה הממשלתית תומר.
ינקי קוינטצלם: פוטו מרסלוהשילוב של הפרטה תוך כדי שמירה על חיסיון מידע ביטחוני, הגברת האוריינטציה העסקית על-ידי הפחתת השפעת הוועדים, שיתוף העובדים בבעלות בחברה ושינוי משמעותי במבנה ההון של החברה - כל אלה יביאו לשיפור התרבות הארגונית. שני האחרונים יתמרצו את החברה להגדיל באופן ניכר את השקעותיה במחקר ופיתוח, שיביאו בעתיד את המערכות הטובות ביותר בעולם לעמידה במשימות הביטחוניות העומדות בפני ישראל.
ינקי קוינט הוא מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות
פורסם לראשונה: 00:00, 23.05.24
