מי לדעתכם אמר את הדברים הבאים על אופן ניהול המלחמה נגד חמאס? "כל אזרח (עזתי) שנפצע או נהרג זו טרגדיה מבחינתי, אפילו נפגע אחד זה יותר מדי"; "במקרים מסוימים ויתרנו על אלמנט ההפתעה כדי להודיע מראש לאוכלוסייה באמצעות הודעות טקסט וכרוזים שאנו הולכים לפעול באזור"; "מאז תחילת המלחמה הכנסנו כמויות עצומות של 500 אלף טונות של מזון וציוד רפואי שהעברנו דרך היבשה, הים והאוויר, ואפילו סללנו דרכים מיוחדות למשאיות כדי שהציוד יגיע"; "מהיום הראשון של המלחמה נתתי לצבא הוראה ברורה: לדאוג לסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה בעזה".
קצת קשה להאמין, לנוכח התבטאויותיו במהלך חצי השנה האחרונה על מצור קפדני, לחימה ללא הגבלות והשגת "הניצחון המוחלט" - אבל הדובר היה ראש הממשלה, שבראיון ל-CNN ביום שלישי עשה ככל יכולתו כדי להסביר מדוע צו המעצר שעלול להיות מוצא נגדו אינו הגון. אין ספק שצווי המעצר שעלולים לצאת נגד ראש הממשלה ושר הביטחון הם תקדים מסוכן לישראל, שכן הם מציגים את המלחמה המוצדקת של ישראל כמקבילה להתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ויכולים להביא למצב שבו ידי ישראל יהיו כבולות מלהגן על עצמה בחופשיות.
מה שהיה עצוב בראיון טמון בתחושה שכל עוד נתניהו לא היה מאלו שעלולים להיפגע אישית מהצווים, הוא מעולם לא טרח לומר את האמיתות שחשף לפתע בכזו גאווה, אמיתות שלו היו נאמרות לפני היו יכולות להציב את ישראל מלכתחילה במעמד אחר מול הקהילה הבינלאומית. שכן אם ישראל אכן הכניסה ציוד הומניטרי בכמויות, ואף הורתה לצבא לוותר במקרים מסוימים גם על אלמנט ההפתעה לטובת הגנה על האוכלוסייה העזתית - מדוע נתניהו לא הדגיש זאת מלכתחילה? מדוע נדרש איום בצו מעצר כדי שיאמר במפורש כי ישראל אינה מתכננת להתיישב בעזה מחדש, כפי שרק עתה העז לומר?
מה שניכר היה בראיון הנרגש שהעניק נתניהו - והוא נראה בו דרוך ונמרץ כפי שלא נראה זמן רב - הוא שראש הממשלה חושש. בשעה שמיליוני ישראלים מתהלכים בחודשים האחרונים בדאגה ובחשש לנוכח ההפנמה של הסתבכותה של ישראל, מהראיון נראה היה כי עבור נתניהו זו כמעט הפעם הראשונה שהמלחמה הגיעה ממש עד אליו. נדמה היה שעל רקע החשש האישי סוף-סוף נחתה אצלו ההבנה בדבר ההשלכות של מעמדה המידרדר של ישראל בעולם. שכן ככל שנתניהו טרח להסביר מדוע הצווים שגויים לנוכח ההתנהלות האתית והראויה של ישראל במלחמה, כך הידהדו הדברים השונים שהוא נהג לומר בחצי השנה האחרונה, על "ניצחון מוחלט", הצורך "לגדוע את עמלק", לא להתפשר. סביר להניח שהניסיונות לפגוע בישראל באמצעים משפטיים היו מתרחשים בכל מקרה על ידי מתנגדיה, או אלו שאינם מסוגלים לבחון את המצב על מורכבותו. אבל אם נתניהו לא היה טרוד בחצי השנה האחרונה רק בניסיונות לספר סיפורים לקהל שלו ולקנות אותו בהכרזות שווא, והיה בוחר לעומת זאת להציג את מדיניות ישראל באופן שקול יותר, כפי שהחל לעשות עם הידיעות על סכנת צו המעצר נגדנו, ייתכן שהיה קשה יותר לטפול על ישראל האשמות בג'נוסייד ובהרעבה.
במובנים מסוימים ההאשמות נגד ישראל אכן יונקות, לכל הפחות, מיחס אחר ליהודים לעומת עמים שונים. אבל במובנים אחרים גם ההצהרות של נתניהו ושריו לאורך המלחמה תרמו לבעיה שישראל נמצאת בה, מבחינת דעת הקהל בעולם
קל להתלונן על אנטישמיות, כפי שנתניהו טרח להלין גם בראיונות שהעניק השבוע, ובמובנים מסוימים ההאשמות נגד ישראל אכן יונקות, לכל הפחות, מיחס אחר ליהודים לעומת עמים שונים. אבל במובנים אחרים גם ההצהרות של נתניהו ושריו לאורך המלחמה תרמו לבעיה שישראל נמצאת בה, מבחינת דעת הקהל בעולם. העובדה שנתניהו שינה את הרטוריקה שלו רק בעקבות סכנת צו המעצר, עד כדי כך שלפתע הוא היה מוכן לדבר על "שלטון אזרחי פלסטיני בעזה ביום שאחרי", היא פרק נוסף במשבר המנהיגות החמור שעובר על ישראל, וגם חלק מההסבר להסתבכות שלנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.05.24
