מתחילת השנה ועד היום (שלישי) איבדו 180 בני אדם את חייהם בתאונות דרכים, לעומת 147 בתקופה המקבילה אשתקד – זינוק של 22% - וישראל, כך נראה, בדרך הכמעט בטוחה לעוד שנה עם יותר מ-300 הרוגים בדרכים. הנתונים הללו מתפרסמים על רקע תחקיר "המקור" על שרת התחבורה מירי רגב - והמסמכים שחשפו כי היא מדרגת רשויות ופעילים לפי יכולתם לסייע לה בפריימריז.
65 מההרוגים השנה נפגעו ברכב פרטי, 46 היו הולכי רגל, 39 היו על אופנועים או על קטנועים, ארבעה ברכבים מסחריים ובמשאיות, תשעה באופניים או בקורקינטים חשמליים, הרוג אחד באוטובוס ו-16 בתאונות במעורבות כלי רכב מסוג אחר. כ-64% מההרוגים השנה היו בתאונות בדרכים בין-עירוניות, כ-31% מהם היו בתוך הערים והשאר בשטח.
מנתונים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", עולה כי אחד מכל חמישה פצועים בתאונות דרכים בשנה שעברה נפגע בצומת לא עירוני, מתוכם 35 בני אדם נהרגו ו-312 נפצעו קשה. במקביל, 53 בני אדם נהרגו בתאונות בצמתים בתוך הערים בשנה שעברה, לצד 436 פצועים קשה. אלו הצמתים שבהם נרשמו הכי הרבה תאונות קשות בשנים האחרונות – בערים, ומחוץ להן.
לפני נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), הצומת הבין-עירוני שבו נרשמו הכי הרבה תאונות קשות בשנים 2023-2021 היה מחלף לה גווארדיה בכביש 20, שבו נפגעו קשה 10 בני אדם. מדובר באחד הצמתים העמוסים ביותר במדינה, שבו עוברות מאות אלפי מכוניות בכל יום, ולכן חשוב לציין שהקשר בין מספר התאונות בצומת מסוים לבין "רמת המסוכנות" שלו אינו מוחלט.
מהנתונים עוד עולה, כי כשליש מהצמתים הבין-עירוניים שבהם נרשמו הכי הרבה תאונות קשות בשנים האחרונות היו בהצטלבויות שונות לאורך כביש 4. למשל, בצומת ג'סר א-זרקא נפגעו תשעה בני אדם באורח קשה, במחלף מורשה נפגעו שמונה בני אדם באורח קשה ונהרג אדם אחד, בצומת רעננה נהרגו שני אנשים בשלוש השנים האחרונות ושלושה נפצעו קשה, ועשרות פצועים קשה נוספים נרשמו גם במחלף גנות, במחלף השבעה, בצומת העשור, בצומת כורדני, בצומת השרון ובמחלף מסובים.
צמתים בין-עירוניים נוספים עם מספר גבוה במיוחד של תאונות קשות בשנים האחרונות היו מחלף סוקולוב בכביש 531, צומת ביל"ו, צומת תל ערב מזרח בהצטלבות שבין כביש 31 וכביש 80, צומת ערערה בכביש 65, מחלף ראש-העין דרום בכביש 444, מחלף סומך בהצטלבות של כביש 70 וכביש 79 ומחלף ישי בין כביש 77 וכביש 75. גם בצומת עכו מזרח, במחלף ירקון ובמחלף יגור נרשמו מספר רב יחסית של תאונות בשנים האחרונות.
הקריאה בכנסת, רק בחודש שעבר: "נס שיש רק 100 הרוגים"
(צילום: ערוץ הכנסת)
ומה באשר לצמתים בתוך הערים? גם כאן, הקשר בין מספר התאונות והנפגעים לבין "מסוכנות הצומת" מושפע באופן ישיר ממספר כלי הרכב העוברים בכל צומת. כך למשל, לא מפתיע כי שתי הערים המובילות במספר התאונות הקשות בצמתים הן תל-אביב-יפו וירושלים, שבהן נרשמת תנועת כלי רכב משמעותית יותר גדולה משאר הערים במדינת ישראל.
גם בערים גדולות יש צמתים שנראים כבעלי סיכון רב יותר לתאונות קשות. לדוגמה, בצומת הרחובות בני ברית ומנחם בגין באשדוד נרשמו בין השנים 2023-2021 שמונה תאונות חמורות, שבהן נפצעו תשעה בני אדם באורח קשה. גם בצומת הרחובות גולדה מאיר-אל-חג'אב-קריית המדע בירושלים נרשמו מספר רב יחסית של פצועים קשה, לצד צומת נס לגויים-היינה בתל-אביב וצומת שדרות רוקח ודרך נמיר, שבו אף נהרג אדם אחד בתאונה קטלנית.
צמתים עירוניים נוספים שבהם נהרגו כעשרה אנשים ונפצעו עשרות נוספים בתאונות קטלניות בשלוש השנים האחרונות היו שדרות ירושלים-סהרון-מחרוזת, שדרות רוטשילד-אלנבי, קיבוץ גלויות-חיל השריון והמסגר-יצחק שדה בתל-אביב-יפו, כמו גם בצומת הרחובות שדרות בני ברית-יצחק הנשיא ואבן עזרא-שדרות ירושלים-התקומה באשדוד וצומת בלפור-נורדאו בבת-ים.
בהתפלגות לפי ערים, 41 תאונות קשות בצמתים נרשמו בין השנים 2023-2021 בתל אביב-יפו, 26 בירושלים, 20 באשדוד, 14 בבת ים ו-10 בראשון לציון. ערים נוספות בראש הרשימה היו רמת גן, בני ברק, באר שבע, פתח תקווה וחדרה.
לדברי עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, "רשימת הצמתים האדומים ומוקדי הסיכון ידועה ומוכרת, כמו גם מספרי הנפגעים וההרוגים. יש צמתים 'אדומים' אשר ממתינים שנים רבות לטיפול תשתיתי, ולמרות זאת תקציב הטיפול נאמד בכחצי מהנדרש. הרי יודעים שבאותם צמתים אדומים ייפצעו וייהרגו רבים, אז מדוע לא להקצות את הסכום הנדרש, לטפל ביותר צמתים וכך להפחית את התאונות והנפגעים? לפעמים שיפור תשתית קל או הצבת מצלמת רמזור יכולה לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. חייבים להקצות יותר כסף לטיפול בצמתים 'האדומים' כדי להגדיל את מספר הצמתים המטופלים בכל שנה ולמנוע את התאונה הבאה".
מנכ"ל הרלב"ד בפועל, יעקב זכריה, אמר כי "חטיבת המבצעים של הרלב"ד מגיעה לכל זירה של תאונה קטלנית בארץ, סוקרת את נסיבות התאונה ומציגה את ממצאיה בפני הרשות המקומית הרלוונטית. הרלב"ד מקיימת סיורי שטח במוקדים מרובי תאונות, יחד עם גורמי הנדסה ואכיפה, ועוקבת אחר טיפול גורמי המקצוע במוקדים אלו. כמו כן, הרלב"ד לוקחת חלק בוועדות מוקדי סיכון של משרד התחבורה, האמונות על טיפול בתשתית במוקדים מרובי תאונות בתחום הבינעירוניים ובתחום העירוני".
ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "המשרד הציב את נושא הבטיחות בראש סדר העדיפויות, דבר שבא לידי ביטוי במסגרת הסיכום התקציבי חסר התקדים של יותר מ-50 מיליארד שקל שהשרה רגב השיגה לטובת שיפור תשתיות הדרכים והבטיחות בדרכים במדינת ישראל. במסגרת התוכנית, כבישים אדומים רבים יהפכו לכבישים דו-נתיביים ודו-מסלוליים, כולל גדר הפרדה, ויטופלו מאות מוקדי סיכון ברחבי הארץ בתוואי העירוני והבין-עירוני שבהם מתרחשות תאונות. בשנת החולפת טופלו ונפתחו לתנועה עשרות פרויקטי מוקדי סיכון. בנוסף לכך, משרדנו תיקצב בעשרות מיליוני שקלים נוספים לטובת פרויקטים חדשים שיטופלו בקרוב. יצוין כי בימים אלה חברת נתיבי ישראל מטפלת בעוד כ-40 מוקדי סיכון שנמצאים בביצוע ויסתיימו במהלך השנה הנוכחית".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.05.24
