בזמן שהקבינט המדיני-ביטחוני מתעכב ולא מקבל החלטה להתיר מחדש את כניסתם של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל, הולך ועולה מספר הפועלים הפלסטינים שמגיעים לעבודה בשטחי יהודה ושומרון.
לפי נתוני מערכת הביטחון, מספר הפועלים הפלסטינים שעובדים באזורי תעשייה ביו"ש, במפעלים, וגם בתוך חלק מההתנחלויות, חצה כבר את ה-10,000. בתעשייה עובדים כ-8,000 פלסטינים, בשירותים כ-1,500 ובבניין כ-1,300. אחרים עובדים בחקלאות ובענפים נוספים.
תיעוד: לוחמי מג״ב ושוטרי מחוז ש״י עוצרים שוהים בלתי חוקיים
(צילום: דוברות המשטרה )
לדברי גורמי ביטחון, הדרישה לפועלים הפלסטינים ביו"ש מגיעה מחברות קבלניות שעבודתן נעצרה ונפגעה, וגם מתוך היישובים עצמם. "ככל שחולף הזמן אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות של חברות ושל יישובים שמבקשים להכניס, תחת נוהלי האבטחה כמובן, פועלים פלסטינים. יש הרבה פרויקטים שנעצרו וכסף רב שאנשים הפסידו", הסביר גורם ביטחוני.
העלייה בביקוש חלה באחרונה, במיוחד אחרי הבחירות לרשויות המקומיות. עד אז, מסיבות ברורות, העדיפו ראשי המועצות לא לעסוק בסוגיה. אחרי הבחירות נפרץ הסכר, ולצה"ל ולמנהל האזרחי החלו להגיע בקשות רבות, שעיקרן להכניס פועלים לעבודה.
באזור יו"ש, בשונה משטח ישראל, מספיקה החלטה של מפקד פיקוד המרכז כדי לאשר הכנסת פועלים. בעקבות הפניות הרבות שהתקבלו מחד, ורצון של חלק מהתושבים שלא להכניס פלסטינים מאידך, נבנה בפיקוד המרכז מנגנון שבו לא ייכפה על אף יישוב להכניס פועלים. לפי החוק, אם האלוף מאשר כניסת פועלים לחברה שהמפעל שלה נמצא בתוך יישוב, מבחינה משפטית היישוב אינו יכול להתנגד לכך. בעקבות הרגישות, הוחלט בפיקוד שהפועלים ייכנסו רק באישור של ועד היישוב, ואחריו באישור של המועצה שאליה הוא משתייך.
לפני המלחמה עבדו ביהודה ושומרון כ-40 אלף פועלים, ובישראל כ-100 אלף. כיום בישראל עובדים 6,000–8,000 פועלים, וביו"ש יותר מ-10,000. "זה הגיע למצב שחברות גדולות מתחומים שונים שפועלות בישראל, מבקשות לפתוח מפעלים קטנים ביו"ש, כדי שיוכלו להעסיק פלסטינים", סיפר גורם בענף התעשייה.
הפועלים ביו"ש עובדים, בין היתר, באזורי התעשייה ברקן, מישור אדומים ואריאל ובערים דוגמת ביתר-עילית ועוד. "מלבד העניין הביטחוני, שמצד אחד איראן וחמאס מכניסים כסף ליו"ש בעוד שהפועלים יושבים בבית, צריך להבין שהאיסור על כניסת הפועלים מגביר את תופעת השב"חים (שוהים בלתי חוקיים)", הסביר גורם ביטחוני. "ראינו לאחרונה הברחות עובדים, תפיסות במחסומים, וניסיונות של הסתננות בחציית גדר. המספרים לא גדולים, אבל החשש שזה עוד יגיע לשם. פועל שמחזיק באישור והסתנן אין עליו פיקוח, בניגוד למי שהיה נכנס באופן חוקי והיה עליו מעקב".
לא בכל יישוב ביו"ש מוכנים לקבל את הפועלים הפלסטינים. חלק מהיישובים החליטו שלא להכניס פועלים בשלב זה, חלק עדיין מתלבטים ולא קיימו הצבעות וחלק קיימו הצבעות ואישרו. בעוד חברי הקבינט עדיין אוסרים על כניסת פועלים לתוך שטח ישראל, במערכת הביטחון מנסים לייצר פתרונות יצירתיים כדי להכניס מעט כסף לשטחי הרשות, מתוך מטרה - לשיטתם - למנוע את קריסתה.
בין היתר אושרה לאחרונה כניסת ערבים-ישראלים לג'נין דרך מעבר ג'למה, לראשונה מאז תחילת המלחמה. בשבוע הראשון לפתיחת המעבר עברו בו כ-7,000 כלי רכב, ועל-פי הערכת גורמי המקצוע, הם הביאו להכנסה של כשלושה מיליון שקלים רק באותו סוף שבוע. לפי ההערכות, גם בהמשך צפויים להיפתח מעברים נוספים לכניסת ערבים-ישראלים לתוך שטחי הרשות.
"המצב הכלכלי ביהודה ושומרון הוא קודם כל אינטרס ביטחוני-ישראלי", הסביר גורם ביטחוני. "צריך לזכור שמהצד השני יש את איראן וארגוני טרור נוספים בחו"ל, שמוכנים להשקיע המון כסף ומשאבים כדי לממן את הטרור. אחרי 7 באוקטובר אף אחד לא רצה להכניס פועלים פלסטינים ליישוב או למרחב שלו. היום המגמה היא כבר ממש אחרת. בסוף צריך מישהו שיפנה את האשפה ויבנה את הבתים. לצד זאת, נראה שמקבלי ההחלטות כרגע עסוקים בעיקר בלהגיד מה לא, ונמנעים מלתת פתרונות. אנחנו ממש לא מכריחים את היישובים, אבל כן פועלים לאפשר למי שירצה להעסיק פועלים פלסטינים, וכמובן שהחמרנו מאוד את תנאי האבטחה".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.05.24
