"יש צעירים שקיבלו בשנים האחרונות פטור נפשי, ופתאום פונים אלינו להתגייס בשל המלחמה. אז אנחנו אומרים להם 'אבל אתה סכיזופרן!', ואז הם אומרים לנו 'לא, זה לא שלי או לא אני, זה אמא דאגה לזה או שקנינו את חוות הדעת האלה'". כך הודה מפקד יחידת מיטב, אלוף-משנה אלון מצליח, בשיחה סגורה שניהל בחודש האחרון עם בכירים במערכת המשפט, כחלק מהניסיון שלו להכריז מלחמה על התופעה.
הדברים נאמרו בזמן שצה"ל נזקק להגדיל את כוחותיו באלפי משרתים, בעיקר ללחימה, עקב השלכות המלחמה הארוכה והמעבר להתשה ארוכת שנים בצפון ובדרום. אף על פי שבסיסי האימונים החטיבתיים מלאים עד אפס מקום, בשל הזינוק במוטיבציה לקרבי עקב הלחימה ברצועת עזה, הפער בין צורכי הצבא, גם בתפקידים עורפיים ושל תומכי לחימה, הולך וגדל, בראייה של השנים הקרובות.
"כל אדם רביעי שגייסנו כעת לשירות אחרי פטור נפשי כי הם מכים על חטא, הם כאלו שקיבלו סעיף 21 ועכשיו הם פתאום כשירים לגמרי", מספר הקצין הבכיר, בתוכן השיחה שהגיע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". הוא הוסיף: "מינינו לצורך הבדיקות האלה פסיכיאטר ותיק, פרופ' מוטי מרק, שמספר שהם מודים ששיקרו, וחלקם עוד שיקרו לו כאשר הוא בדק אותם בעבר. היום למשרדי עורכי דין יש את פסיכיאטר הבית שלהם, חלקם לא מתביישים להגיד זאת בפרהסיה. אלחם בהם עד חורמה. לא אשקוט עד שאבטל רישיונות לאותם עורכי דין ופסיכיאטרים באמצעות ועדות האתיקה. שוחחתי עם גורמים משפטיים כיצד לעשות זאת".
אל"מ מצליח זכה בחודש האחרון לתמיכה בנושא מבכירים בלשכת עורכי הדין שפועלים תדיר בסוגיות משפטיות עם צה"ל, שהבטיחו לו כי ישתפו עימו פעולה לנוכח התופעה שמתרחבת אפילו בחודשי המלחמה: תמורת כמה אלפי שקלים לעורך דין ולפסיכיאטר שעובד עימו, כל בן 17 יכול בקלות לקבל פטור משירות על רקע נפשי משירות צבאי, מבלי שצה"ל יכול לעשות עם זה כלום.
בצבא מעריכים שמדובר באלפים רבים של בני 18 כשירים ובריאים שמתחמקים כך בקלות ובתמורה לתשלום, משירות צבאי. עוד הוסיף הקצין הבכיר מאכ"א בדיון הסגור: "כ-10% ממקבלי הפטור משירות זה על רקע רפואי-נפשי, האם 10% מהאוכלוסייה הם כאלו? לא. הקושי שלנו הוא בלהשיג ראיות, כי אין לנו ראיות מול חוות דעת, כביכול אותנטית, של פסיכיאטר. אם היינו בודקים עם קב"ן כל מלש"ב שכזה, היינו קורסים.
הקצין ציין עוד כי "לכן, מבחינה חוקית אנחנו לא יכולים להתעלם מחוות דעת כאלו. זה הגיע לממדים גדולים. נגיד, לא אישרתי פטור לבן מהגרים שביקש לא לשרת, ואז תוך רגע הוא שולח לי חוות דעת פסיכיאטרית לגביו. הייתה גם דמות חרדית יחסית מפורסמת שלא התגייסה ופתאום אני מגלה שהוא עובד בשחור באופן גלוי. אני בעד שכל מי שנמצא לא כשיר לא ישרת כדי לא לסכן עצמו או את סביבתו".
בדיון נחשפו נתונים יוצאי דופן על השימוש הגובר והאדיר של מלש"בים והוריהם בעורכי דין כדי להשיג את היעדים שבהם חפצות המשפחות באשר לעתיד בנם או בתם בצבא - או מחוצה לו, כלומר פטור. מ-2,000 פניות של עורכי דין המייצגים מלש"בים או חיילים בסוגיות אזרחיות לצה"ל בשנה ב-2020, בשנה שעברה הנתון האמיר ל-9,000 פניות, רובן ככולן כתובות וארוכות, ובאופן שדורש גם מענה משפטי מסודר מיחידת מיטב. לשם כך יש משפטנית שעוסקת בכך ביחידה הגדולה של אכ"א, ולא מן הנמנע שזו תורחב לסניף של ממש מטעם הפרקליטות הצבאית במחנה הקליטה והמיון שבתל השומר.
אל"מ מצליח הזכיר בדבריו שגם תופעת הפטורים שמשיגות נערות "דתיות" נמשכת: "אני מתעקש לברר באיזה מוסד חינוכי היא למדה, כי יש כאלו שלמדו בביה"ס חילוני לגמרי, ופתאום חודשים לפני תאריך הגיוס היא חוזרת בתשובה ולכן אנחנו בודקים בציציות".
לצד התופעה הזו, אל"מ מצליח ציין לטובה את המשך הגיוס הנרחב של בנות דתיות לצה"ל, גם בחודשים האחרונים וביתר שאת, וחרף התנגדות של רבנים ועסקנים שמעדיפים שהן ישרתו בשירות לאומי. אל"מ מצליח הוסיף בדיון הסגור: "בשנתון האחרון 35% מהבנות הדתיות התגייסו, שזה פי שניים ממה שהיה בעבר. זה שיא. מדובר בכ-3,000 נערות דתיות שמתגייסות לצבא למרות שהן יכולות לבחור בשירות לאומי".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.05.24
