באחד מסופי השבוע של ספטמבר האחרון הגיעו שני אלחוטנים במילואים לתורנות בבסיס של 8200. הם השתחררו כבר לפני כמעט עשור, אבל הקפידו לעשות מדי פעם מילואים, "כדי לשמור על כושר". תפקידם הבסיסי של האלחוטנים ב-8200 הוא להקשיב לשיחות של האויב שהיחידה היוקרתית מיירטת – ולהבין מה נאמר בהן, ואם יש לכך משמעות מודיעינית. כמויות השיחות שהיחידה מצליחה לאסוף הן אסטרונומיות – קשר, טלפונים, דיגיטל, הכל. אבל כשהתחילה המשמרת, המילואימניקים נדהמו לגלות שיחד איתם נמצאים עוד שני אלחוטנים סדירים בלבד. בעבר, במחלקה שבה הם משרתים הקפידו שבכל משמרת, גם בסופ"שים הדלילים, יהיו לפחות 12 איש בממוצע. שבועיים לפני המלחמה הם היו רק שליש.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
הם עבדו מעשר בבוקר עד חצות הלילה. כמות החומר הייתה אדירה, הסדירניקים לא הצליחו להשתלט עליה, וידיעות נכנסו זו אחרי זו להמתנה בתור. ההאזנה הממושכת לחומרים שלא הפסיקו להגיע הייתה מתישה, וכדי לשמור על ערנות הם נאלצו לקחת הפסקות. בינתיים החומר רק המשיך להיערם.
בין שלל השיחות שעברו באוזניות שלהם, אחת תפסה את אוזנם של המילואימניקים ודרשה בירור נוסף במחלקה אחרת. "אבל התקשרנו והתקשרנו, ואף אחד לא ענה", מספר אחד המילואימניקים. "אחרי שלוש שעות בלי מענה הלכנו לשם כדי לבדוק מה קורה, וגילינו שהחדר ריק. שאלתי את הקצין האחראי מה העניין, והוא אמר שבמחלקה הזאת יש חייל אחד, שאתמול היה בשמירה, והוא מותש והלך לישון".
המילואימניקים היו בהלם מהתשובה – 8200 אמורה לפעול 24/7, על כל מחלקותיה – אבל האלחוטנים הסדירים הסבירו להם שזה דבר שבשגרה. "בתקופתי", אומר אחד מהמילואימניקים, "פשוט היו עולים על זה למשפט".
בסופו של דבר החומר המודיעיני הגיע למי שהוא צריך להגיע, אבל באיחור. "כל האירוע הזה", אומר המילואימניק, "הדליק לנו וואחד נורה".
האלחוטן מאזין ליעדים ולמקורות שבתחום אחריותו שעות על גבי שעות, במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים ונכנס לראש של האויב. "אלחוטן טוב יכול להגיד לך, על סמך 'סלאם עליכום' אחד בטלפון, אם המפקד בצד השני חולה, או בכלל אצל המאהבת שלו", אומר אחד מהם. למרות זאת, מספרם קוצץ דרמטית
בין גופי המודיעין השונים, נדמה ש-8200 ספגה את מרב חיצי הביקורת על המחדל ההתרעתי שקדם למתקפת חמאס. זו כמובן ביקורת מוצדקת, ולו בשל העובדה הפשוטה שב-7 באוקטובר היחידה לא הצליחה לייצר התרעה למלחמה. 8200 כשלה בתפקיד הכי בסיסי שלה.
אבל המחדל עמוק בהרבה. באפריל 2022 דווקא הייתה ליחידה הצלחה פנומינלית, הישג תקדימי ממש, כשהצליחה להשיג תוכנית מפורטת של חמאס לפשיטה על יישובי הדרום. התוכנית, שכונתה "חומת יריחו", הציגה בפירוט רב כמעט אחד לאחד את מה שאירע שנה וחצי לאחר מכן. אלא שלמרות עשרות העמודים שמתארים איך בדיוק תיראה התקיפה, מפקדי היחידה לא מצאו לנכון לבנות מודל התרעתי, כזה שיידע להניף דגל בשעה שהסימנים המעידים על מימוש התכנית ילכו ויצטברו. לכן למרות שנקלטו שיחות בין פעילי חמאס על מוכנות הכוחות לתקיפה, למרות שבלילה שלפני התקיפה הופעלו עשרות כרטיסי סים ישראליים ברצועה ולמרות סימנים נוספים שלא ניתן כרגע לחשוף – לא הונף דגל אדום שיתריע על סבירות גבוהה למלחמה. עכשיו השאלה הגדולה היא למה זה קרה.
נאמר מראש: תרומתה של יחידה 8200 לביטחון ישראל לא תסולה בפז. לא לחינם היא נחשבת לאחת מסוכנויות איסוף הסיגינט (איסוף מודיעין באמצעות יירוט של אותות אלקטרוניים) המובילות בעולם, ולכזו שיש לה תפקיד מכריע, אסטרטגי, ביציבות הסדר הבינלאומי. לזכותה של היחידה נזקפים הישגים רבים, גם במלחמה הנוכחית, הן בסיכול מטרות והן באיסוף מידע על החטופים, שלא ניתן לפרט (הכתבה, אגב, עברה את אישור הצנזורה הצבאית).
ועם זאת, המחדל של היחידה עמוק וקשה, ויש לו סיבות רבות, שבוודאי עוד יככבו בוועדת חקירה עתידית, אם וכאשר תהיה כזו. כבר עכשיו ברור שאחת הסיבות המרכזיות למחדל הזה היא הדרך שבה הטכנולוגיה השתלטה על 8200. לדברי קצינים במילואים, היחידה "הזדכתה על הליך ייצור המודיעין", והפכה לצינור, משוכלל וחכם ככל שיהיה, אבל עדיין, צינור להפצת מידע.
ושום דבר לא מדגים את זה יותר טוב מאשר הסיפור של האלחוטנים ב-8200.
מבחינת כוח אדם, 8200 היא היחידה הגדולה ביותר בצה"ל, גדולה אפילו יותר מחיל הים כולו. היחידה כוללת מגוון רחב מאוד של תפקידים ומקצועות, והאלחוטן ב-8200 הוא אחד הבסיסיים שבהם. מסורתית, אלו החיילים שיושבים עם אוזניות, מאזינים לשיחות שיורטו באמצעים שונים, ומנסים לזהות מתוכן מה מעניין וחשוב מודיעינית. את החומרים שתורגמו, האלחוטן מעביר בדרך כלל לקב"ר (קצין בינה רשתית), שהוא אחד מתפקידי הליבה של היחידה ונחשב ליוקרתי וזוהר בהרבה מהאלחוטנים. אם תרצו – למרות שמדובר במקצועות שונים לחלוטין – האלחוטנים הם המקבילה של 8200 לתצפיתניות: הראשונים שנפגשים עם החומר מהשטח, אבל ממוקמים נמוך בהיררכיה הפנים-יחידתית. יש ב-8200 כמה כאלו שהרחיקו לכת, ואפילו מכנים אותם "קופים עם אוזניות". בהתאם, אפשרויות הקידום שלהם מצומצמות בהרבה, אין יותר מדי תקני קצונה לאלחוטנים במקצועם – גם האופציות לאקזיט משתלם באזרחות לא מזהירות – ולכן השדרה המרכזית של האלחוטנים ביחידה נשענת על חיילי סדיר ונגדים בקבע. יש לכך גם יתרון: נגָּד אלחוטן מתמקצע שנים בתחום מסוים – למשל, גזרה ספציפית – ולומד להכיר אותו לעומק.
אבל למרות שמעמדם ב-8200 אינו נחשב לגבוה מדי, הם כן נדרשים לרמת מקצועיות גבוהה בידיעת השפה (לרוב ערבית, ופרסית), בזיהוי הניואנסים התרבותיים ובהיכרות אינטימית ממש עם המואזנים שלהם. האלחוטן מאזין ליעדים ולמקורות שבתחום אחריותו שעות על גבי שעות, במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים. הוא נכנס לראש של האויב, הוא מזהה את הקול של המקור שלו כשהוא עם המשפחה או בזמן תרגיל צבאי. "אלחוטן טוב יכול להגיד לך, על סמך 'סלאם עליכום' אחד בטלפון, אם המפקד בצד השני חולה, לא נמצא בבית או בכלל אצל המאהבת שלו", אומר דני (שמות המרואיינים בכתבה שונו לבקשתם, אלא אם צוין אחרת), אלחוטן שהשתחרר מסדיר ב-2017.
אלא שבמלחמה הנוכחית, כשהאלחוטנים המילואימניקים הוותיקים פגשו את הסדירניקים, הם במקרים רבים נדהמו. "ראינו שהאלחוטנים הנוכחיים מנסים להפיק ידיעות מחמאס בלי אוזניות בכלל, ועובדים עם Speech to Text (מערכת זיהוי דיבור), מערכת שלא באמת עובדת מספיק טוב", אומר דני. הוא וחבריו מספרים כי הזדעזעו גם מצורת העבודה ומרמת השליטה בשפה של האלחוטנים הצעירים. "הרמה שאנחנו הכרנו כשהיינו לקראת שחרור, ואפילו הרמה שהכרנו כשרק יצאנו מקורס ההכשרה – אף אחד מהאנשים שפגשתי שעכשיו בסדיר לא השתווה לה", אומר מאור, אלחוטן נוסף במילואים, ששירת בחודשי המלחמה הראשונים.
לאלחוטנים יש תפקיד מכריע בהכרת האויב ובסינון המידע. ברמות הגבוהות, אלחוטנים בכירים, כמו למשל הנגדת ו', שהתריעה על תוכנית התקיפה של חמאס חודשים לפני שהתבצעה בפועל, מכירים את השפה לפני ולפנים, שולטים גם בביטויים מן הקוראן ולמדו את התרבות הפלסטינית על בורייה, כך שגם רמז דק מן הדק לפעילות חריגה היה מספיק כדי להפיק ידיעה בעלת ערך. שני, ששימשה כמתרגמת ביחידה, מסבירה כי לפעילים בארגוני טרור, כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי, יש נטייה להשתמש "במילות קוד שיש להם משמעות מאוד ספציפית בהקשר מאוד מסוים".
טון של קול, ביטוי מסוים, כינוי חיבה, סלנג פנימי, פסוק מהקוראן, כל דבר כזה יכול להפוך סתם משפט שנאמר לידיעה מודיעינית בעלת ערך. תוכנה לא בהכרח תדע לייצר מכל זה תובנות. למרות כל זה, בשנים האחרונות חל פיחות חסר תקדים במעמדם של האלחוטנים ואנשי השפה, לטובת תוכנות העיבוד.
יש לכך סיבה אובייקטיבית. כמות המידע שהיחידה מיירטת משלל המקורות היא אסטרונומית. מקור צבאי אמר השבוע כי מדובר בלמעלה מ-10 מיליון יירוטי שיחות ביום. כבר לפני למעלה מעשור הבינו ב-8200 שאין סיכוי לגייס כל כך הרבה אלחוטנים שיכסו הכל. "אז מה שהיחידה ניסתה לעשות", מסביר רון, רס"ר במילואים, "זה למצוא פתרונות טכנולוגיים שיוכלו להדביק את הפער. בסוף אין מספיק דוברי ערבית שאפשר לגייס כדי להתעסק עם כל מה שעולה ברשת הדיג של היחידה".
ב-2014 החלו להטמיע שימוש במנועי תרגום אוטומטיים שפותחו ביחידה, שבמקור תוכננו לשמש ככלי עזר. "המטרה לא הייתה להחליף את האלחוטנים, הדסקאים והמתרגמים", אומרת שני, "אלא לעזור בהתמודדות עם מסות של חומר בשלב של הסינון הראשוני".
אבל מאז טכנולוגיות הבינה המלאכותית השתדרגו פלאים, והפיקוד הבכיר סימן לעצמו למטרה למקם את היחידה בחוד החנית בשילוב של AI עם עבודת המודיעין. זה כשלעצמו רעיון מבורך, וכאמור אף הכרחי, בהתחשב בכמויות החומר ש-8200 נדרשת לעבד. אלא שבאיזשהו שלב הזרם לכיוון הטכנולוגי גבר עד שהיה לסחף בלתי נשלט.
בתוך שנים ספורות החלו לצוץ מערכות Speech to Text מבוססות AI, שמתמללות ואחר כך גם מתרגמות קולות דיבור, לכאורה ללא צורך באוזן של אלחוטן. אלא שהמערכות האלו, כך אומרים אנשי שפה ביחידה, לא היו מספיק טובות. הן הצליחו לעשות את העבודה בחלק מהמקרים, ובמקרים האחרים הן עשו טעויות קריטיות. "תחשוב על אלקסה, או על סירי", מסביר דני. "כדי שהתוכנות האלה יעבדו, אתה צריך לדבר ברור, עם דיקציה נכונה ולכוון למיקרופון. בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, בוא נגיד שרוב חומרי השמע שמגיעים ליחידה הם לא עם דיקציה, לא למיקרופון, לא ברורים, עם רעשי רקע והמון-המון סלנג ולהגים מקומיים".
במצב כזה, המערכות הטכנולוגיות מועדות לתקלות ופספוסים רבים. "תאר לך שטסלה הייתה מעלה על הכביש רכב אוטונומי, שב-70 אחוז מהמקרים מקבל החלטות נכונות, אבל ביתר ה-30 הוא עושה תאונה", אומר רון. אבל למרות זאת, השימוש במערכות הלך ותפס אחיזה ביחידה. ענף שפות כמעט נסגר, תקנים של אלחוטנים, דסקאים ומתרגמים קוצצו.
השלב הבא היה בהטמעת פונקציה חדשה של מה שמכונה "תפקידני עברית", עבריסטים. כלומר, אנשי תוכן, שנדרשו להפיק ידיעות מודיעיניות משפה מסוימת, נניח ערבית (דוברי פרסית פחות חסרים ביחידה), אבל הם אינם דוברי השפה, אלא דוברי עברית. את הידיעות הם מפיקים מתוך הפלט שהוציאה מערכת ה-Speech to Text לאחר שהיא תימללה ותירגמה אותו. על תפקידני העברית היה לעבור על הידיעות ולוודא שאין בהן טעויות, אבל החומר שעליו הם עבדו לא היה החומר הגולמי – הם כאמור אינם קוראי ערבית – אלא כזה שעבר דרך מערכת הבינה המלאכותית.
קצינים ביחידה שהיו אמונים על הטמעת הטכנולוגיות הללו טוענים כי הכלים שהיחידה פיתחה הם ברמה גבוהה מאוד, ולצרכיה הספציפיים של 8200, הם אפילו עדיפים על אלה של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון או אפל. אלא שהאלחוטנים שעימם שוחחנו חושבים אחרת. "כל מי שהיית שואל אותו, שהוא בתפקיד תוכני ביחידה, היה אומר לך שהדברים האלה לא עובדים טוב", אומר רון.
כמה לא טוב?
"המערכת הזאת היא 50-50 ביום טוב, ואני מחמיא לה מאוד".
למה הטכנולוגיה הזו מפספסת? בגדול, בלי להיכנס לפרטים מסווגים, התוכנה מתרגמת את השיחות, ומחפשת בתוכן אחרי סימנים שהוזנו לה. למשל מילים. כן, יש לה יכולת "ללמוד", אבל כעיקרון, אם מילות המפתח שהוזנו לה לא נמצאו, השיחה לא תסומן כחשובה, ותאופסן אי שם בשרתי הענק של היחידה, בין מיליוני שיחות כמוה. "עכשיו בא אלחוטן – לכאורה אלחוטן, מישהו שלא שולט בכלל או לא מספיק טוב בשפה – ומחפש לדוגמה בתוכנה אם עלתה מילה מסוימת, נגיד טיל", מסביר דני. "אבל בשיחה לא נאמרה המילה טיל, כי השתמשו במינוח אחר. אז התוכנה, גם אם תימללה את הכל במדויק, לא הייתה מקפיצה את השיחה הזאת כי לא נאמרה בה המילה טיל".
כלי התוכנה האלו מאוד אפקטיביים בחיפוש לאחור, למשל, כשבונים תיק מודיעין לאדם או למטרה מסוימת. "אם אתה מחפש את ידיעת הזהב מלפני חצי שנה, זה יכול מאוד לעזור", אומר רון. "אבל כשאתה מדבר על דברים שהם אונליין" – כמו במקרה של הסימנים שהגיעו מעזה באותו ליל שבת – "זה יכול להיגמר בסכנה לחיי אדם. עדיף שתשמע זבל, ובתוך הזבל פתאום יהיה משפט שהוא יכול להיות התרעתי, מאשר שתדלג על זבל ותפספס משהו שהמערכת סיווגה אותו לא נכון".
אז הפתרון היה צריך להיות איזון. כן, בהחלט להשתמש בטכנולוגיה ככלי עזר; אבל לא, ממש לא לתת לה להפוך לעיקר. היחידה הייתה חייבת לקבוע לעצמה מהו הבסיס שעליו הטכנולוגיה נשענת, כלומר להגדיר מרחב ביטחון שבו נמצאים המקורות החשובים ביותר, המיקומים האסטרטגיים וההקשרים הקריטיים, שבשעה שהם מופיעים באותות שנקלטו, יידרשו אליהם אנשי השפה האיכותיים ביותר – אלחוטנים, דסקאים ומתרגמים – ואחריהם הקב"רים. אם למשל הוחלט כי כל השיחות שמיורטות ממפקדת טרור במקום מסוים הן בעלות חשיבות עליונה, אזי שמי שצריך להידרש אליהן הם אלחוטנים שיבררו את המוץ מן התבן, יעבירו הלאה למומחי שפה בכירים, ולבסוף אלו ייצאו כידיעה מלאה ומנותחת בהובלת הקב"ר. ברגע שהבסיס הזה מקבל מענה, אפשר להרשות לטכנולוגיה לכסות "לבד" את יתר החומר.
4 צפייה בגלריה
מחבלי נוח'בה ב-7 באוקטובר. "התרענו שאם תתרחש תקלה לא בהכרח יהיה מי שימנע אותה"
(צילום: רשתות חברתיות)
אך בשלוש השנים האחרונות הכף הוכרעה והפירמידה התהפכה: הטכנולוגיה הפכה לבסיס להפקת ידיעות מכל סוג, ואנשי התוכן שירתו אותה. ביחידה קיבלו החלטה אסטרטגית להאיץ את המעבר לכלים טכנולוגיים על חשבון אנשי השפה, שנדרשים להכשרה ארוכה ואינטנסיבית. נערך פיילוט שמטרתו הייתה לבחון אם טכנולוגיות בינה מלאכותית בשילוב דוברי עברית יכולים להפיק ידיעות מודיעיניות בצורה מספקת. התוצאות, כפי שתואר בפנינו, לא היו משביעות רצון, ולמרות זאת, הפיילוט עבר בהצלחה. המשמעות הייתה חיסכון משמעותי בתקציבים, בהכשרות ובכוח אדם.
ישנן ביחידה טענות כי תוצאות הפיילוט דווחו באופן שאינו משקף את המציאות. "אנשים במרכזים הטכנולוגיים של היחידה דיווחו לפיקוד הבכיר כאילו המערכת הוכיחה יכולת מבצעית, למרות שלא הייתה בשום צורה הוכחת יכולת ממשית", אומר משרת מילואים ביחידה. לטענתו, הידיעות הסופיות, שנבדקו לכאורה על ידי תפקידני העברית, עברו למעשה תחת ידי אנשי השפה, ערביסטים למשל, והוצגו לבכירים כאילו נוצרו על ידי התוכנה ותפקידני העברית בלבד. השבוע פנינו לדובר צה"ל ושאלנו אם קיימת אמת בטענה הזו. בדו”צ בחרו שלא להגיב.
כך או כך, מסקנות הפיילוט העמיקו את מגמת צמצום כוח האדם המוקצה לתפקידי שפה ביחידה – האלחוטנים דוברי הערבית היו מהנפגעים העיקריים. "כשאני עשיתי מילואים ב-2019", מספר המילואימניק האלחוטן רון, "במחלקה שלי היו 60 ומשהו חיילים, לפני המלחמה היו 14".
לאן כל התקנים של האלחוטנים ושאר אנשי השפה הלכו? בצה"ל החליטו להפנות את ההקצאות לטובת סייבר ומחלקות אחרות, ואנשי השפה נשארו בודדים במערכה. בעבר, בוגרי חמש יח"ל ערבית, דוברי פרסית ודרוזים היו מקבלים זימון ליחידה באופן יחסית גורף. בשנים האחרונות אלו בהם שהיו בעלי פרופיל גבוה הופנו לשירות קרבי, פשוט כי ב-8200 היו בטוחים שהמכונות יכולות להחליף אותם. 7 באוקטובר הראה שהם טעו.
נריה הוא מפקד קב"ריה, שבעברו שירת באחת הזירות המשמעותיות והמרכזיות באמ"ן. הקב"ריה היא "מפעל הנקניקיות" של 8200, ובה פועל צוות רב-תחומי, מודיעיני וטכנולוגי, שאחראי על האיסוף, הייצור ולבסוף הפצת הידיעה המודיעינית. בתוך כל קב"ריה יש כמה אלחוטנים, בהתאם לצורך שלה. מסורתית, הם היו מאזינים לחומר, מסננים, ומעבירים הלאה לקב"ריה להמשך טיפול. אלא שאז הגיעה מהפכת התוכנות, התקנים צומצמו, ונריה מספר שב-2020 הגיעו למסקנה שעל פי השחרורים הצפויים של אלחוטנים ואנשי שפה – בתוך שלוש שנים המחלקה לא תוכל להחזיק את המשמרת השוטפת בימי שגרה, ללא איש מילואים שיוצב בה באופן קבוע. "כל האלחוטנים, כל אנשי השפה התריעו על זה", הוא אומר. "הם התריעו על זה שהורדה בכמות האנשים לא תאפשר להחזיק את העבודה המינימלית שאנחנו עושים עד כה, והוצאת ידיעות באמצעות מערכת אוטומטית ללא בקרה היא חסרת אחריות".
לדברי אנשי מילואים, חיילים עלו עד מפקד המרכז כדי להתריע בפניו כי השימוש במערכות אוטומטיות להפקת ידיעות בצורה מבצעית, תוך כדי צמצום כוח האדם, משמעותו היא שאם תתרחש תקלה לא בהכרח יהיה מי שימנע אותה. זה לא עזר.
גורל דומה היה למחלקה של הנגדת ו', מחלקה של כ-20 חיילים שהייתה אמונה על האזנה לקשר הטקטי ברצועת עזה, ונסגרה כליל. היא נפתחה מחדש רק אחרי פרוץ המלחמה.
היחס המזלזל לאלחוטנים ב-8200 הולך הרבה אחורה. "הכינוי שלנו, האלחוטנים, בתוך היחידה הוא 'קופי שמע'", מספר דני, מבלי להיות משועשע מההומור הפנימי. "הבדיחה היא שגם קוף, אם תיתן לו לתרגל מספיק, יכול להיות אלחוטן".
מה יחס כזה גורם?
"כשהייתי מפקד קורס בסוף השירות שלי, ישבתי על נתוני מיון של חניכים שהיו אמורים להגיע, ושאלתי את המפקד שאחראי על המיונים, איך זה הגיוני שאלו נתוני הקב"א (קבוצת איכות, הדירוג הצה”לי שככל שהוא גבוה יותר, החייל נחשב איכותי יותר - ג”א). הוא אמר לי שהם הגיעו למסקנה שגם קוף יכול לעשות את העבודה של האלחוטנים, והם הורידו את נקודות האיתור".
למה עשו את זה?
"תמיד יש ויכוחים על כוח אדם, כולם רוצים את האנשים עם הקב"א הגבוה, ויש מסלולים ביחידה, כמו להיות קב"ר. הם נחשבים לטייסים של 8200".
ב-2013 הוכנסה ל-8200 עוד מערכת טכנולוגית מהפכנית. גם הפעם הכוונות היו טובות: בצה"ל ביקשו שהמודיעין יגיע הרבה יותר מהר לשטח. הגיוני. 8200 מיירטת עכשיו שיחה של מחבלים שממלכדים בית בג'באליה? המידע הזה חייב להגיע במהירות לכוחות שפועלים שם. אין זמן שהאלחוטן יאזין, יתרגם ויפענח, הקב"ר ינתח ויצליב, ואז ינתב את המידע הלאה.
כך נולדה "טרייסבוק", פלטפורמה שדרכה אלחוטנים ודסקאים יכולים להפיץ גם ידיעות גולמיות. המכונה תירגמה ותיקצרה שיחה? ישר מפיצים אותה, בצורתה הגולמית, ללא תהליך העיבוד המסורתי של היחידה.
טרייסבוק נראית בממשק שלה כמו פייסבוק, רק שה"פוסטים" בה הם תקצירים של ידיעות מודיעיניות גולמיות. הידיעות צצו על גבי המסך לכלל הצרכנים הרלוונטיים, באופן בלתי פוסק, חסר היררכיה של חשיבות או דחיפות, במה שיצר גלילה אינסופית שקשה לברור מתוכה עיקר וטפל.
הרעיון היה שהאנשים שזקוקים למידע יוכלו לשאול ישירות שאלות או למקד את האוספים – גם את האלחוטנים – ואפילו היה אמור להתפתח איזשהו "שיח מודיעיני" סביב ידיעות. רעיון יפה, רק שהוא פחות תפס. עכשיו אמנם המודיעין מגיע הרבה יותר מהר, אבל הוא לא מדורג לפי סדר חשיבות, הוא לא מעובד (כלומר מקבל פרשנות) והוא גם לא מאומת או מוצלב מול ידיעות נוספות. למעשה, האלחוטנים שפעם היו צריכים להאזין, לתמלל, להבין ולהכיר את הנפשות, יכולים בכמה הקלקות פשוט לשלוח תרגום מכונה, ושבשטח יבינו מה שרוצים.
"8200 הזדכתה על המודיעין", אומרים קב"רים ביחידה. זו אמירה קשה, שצריך להסביר אותה: כל ידיעה מודיעינית עוברת מסלול מוסדר ב-8200. האלחוטן מקשיב, מסמן ומזהה, הקב"ר מנתח, בודק ומצליב, נותן הֶקשר, ולפעמים משתף עוד אנשי מקצוע. בסוף, מופצת ידיעה מודיעינית שחתומה כ"הוצאה מ"ד" (ראשי התיבות של "מזהה דיווח"). זה "תו האיכות" של 8200, הסימן שהידיעה עברה את כל הבדיקות והאימותים. אלא שטרייסבוק שיבשה את כל זה. עכשיו הופצו ידיעות מקוצרות היישר מהחומר שיורט. ובמצב כזה, לכאורה, לא ממש צריכים אלחוטנים.
"בעולם מתוקן, זה שאני הגעתי ממנו, כל ידיעה הייתה עוברת דרך מסלול ייצור ההפצה וזה היה יוצא כמסמך רשמי של 8200, עם סטמפה של 8200, שזה ברמת גמר הכי גבוהה שיש", אומר נריה. "אבל אמרו אצלנו: אנחנו לא יכולים לתת מענה לכולם, גם כשאנחנו נותנים למישהו מענה זה לוקח הרבה זמן והרבה משאבים. האלחוטן מאזין, מתייעץ, מעביר לתרגום. אז בואו פשוט נחשוף את כולם לכל המודיעין באמצעות הטכנולוגיה הזאת, נזדכה על התהליך".
חשוב להדגיש: כאמור, יש צורך אמיתי בטרייסבוק. מידע שבעבר לא הגיע לשטח בזמן אמת, כעת נתון וחשוף לכל מי שזקוק לו. הפלטפורמה גם אמורה לאפשר קשר ישיר בין גורמי המחקר לבין גורמי האיסוף, מה שיכול לחדד את ההבנה של האלחוטנים לגבי המשימה שלהם, ולשמש לפידבק הדדי. והכל גם קורה הרבה יותר מהר, כך שמתאפשרת סגירת מעגל זריזה. בתיאוריה זה היה רעיון מצוין.
אלא שעל פי העדויות, מפקדים בכירים ממעטים להשתמש בטרייסבוק. השינוי הזה גם מסביר מדוע המידע הקריטי שגילתה הנגדת ו' הועבר במיילים, ולא – כפי שהיה מצופה – דרך טרייסבוק. הסתבר שההפצה בטרייסבוק היא לא מספיק טובה, לא יוצרת שיח, וכשכל ידיעה מקבלת משקל זהה לרעותה, קשה לזהות מה חשוב ומה פחות.
למרות ההסתייגויות, ביחידה היו נלהבים מאוד, יש שיגידו נלהבים מדי, להטמיע את המערכת החדשה. הענף שהיה אחראי על הטמעת המערכת, לא התייעץ עם בסיסי ההפקה, שבחלקם מאוד לא אהבו את השינוי, ולבסוף, טוענים קצינים ביחידה, המסקנות מהפיילוטים שנערכו לטרייסבוק "לא שיקפו את האמת, ו... ההתלהבות מהחזון הסוותה את החסרונות, לעיתים עד כדי עיוות המציאות". אגב, אלו הם ציטוטים מקוריים מתוך מחקר פנימי שערך המטכ"ל ב-2018 עם קצינים בכירים מאוד ביחידה. למרות שהנתונים היבשים בפיילוטים לא היו חיוביים ולא הצביעו על שיפור בשיח המודיעיני, הם בכל זאת הוצגו כמוצלחים. והאלחוטנים? הם שוב שונמכו.
ל-8200, כאמור, ממתינה החלמה ארוכה מפצעי 7 באוקטובר, וסביר להניח כי צמרת היחידה תשתנה מאוד מבחינה פרסונלית, וכך גם שיטות העבודה שלה. אחד הלקחים צריך להיות שיקום מעמדם של האלחוטנים דוברי הערבית, ויצירת איזון מחודש בינם – אנשי המקצוע – לבין הטכנולוגיות. "אני חושב שעם כל הביקורת המוצדקת, צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים", אומר אל"ם (מיל') ניר למפרט, לשעבר סגן מפקד 8200 וכיום יו"ר עמותת בוגרי היחידה. "ל-8200 היה לאורך השנים תפקיד מפתח בביטחון הישראלי, עם תרומה אדירה, כולל בימים האלה. עם זאת, אין ספק ש-8200 לא עמדה במשימה ב-7 באוקטובר, כמו המערכות האחרות, המדיניות והצבאיות. אבל צריך לזכור שלעם ישראל יש 8200 אחת, ולא סתם זה גוף שנתפס עדיין במסגרת קהילת יחידות האיסוף בעולם כשחקן אסטרטגי ברמה המעצמתית. לכן האינטרס של כולנו שגם החיילים והחיילות, הקצינים והמילואים ימשיכו להאמין, כמו שהאמינו כל השנים ומאמינים גם היום, בחשיבותה האדירה של המשימה שלהם".
צעד קטן ראשון בכיוון הזה יכול להיות החזרה של נוהג עבר, שהיה קשור לאלחוטנים. המילואימניקים האלחוטנים הוותיקים מספרים כי בעבר היו ראשי אמ"ן שלנוכח החלטה הרת גורל, היו עולים על מסוק, וטסים לאחד מבסיסי ההפקה. שם הם היו מבקשים לכנס את האלחוטנים והקב"רים הרלוונטיים, כדי לשמוע בלי פילטרים ובלי תיווך את מי שחיים, נושמים ושומעים 24/7 את השטח. "ואת זה", אומרים קצינים שאיתם דיברנו, "צריך להחזיר".
דבר אחד חשוב לכל אנשי היחידה שעימם שדיברנו להדגיש: כן, מפתה מאוד להזריק רעל פוליטי לסיפור של האלחוטנים, ולייצר "מלחמת מעמדות", כמו זו שגורמים ניסו לחולל בין הטייסים לבין אנשי הגף הטכני. אבל זה, הם אומרים, ממש לא הסיפור. "נוח להפוך את 8200 לשעיר לעזאזל", אומר קצין לשעבר ביחידה. "מאז עליית הממשלה הנוכחית עושים הרבה שימוש ציני בזה שליחידות טכנולוגיות מובחרות מגיעים חיילים מאזורים שיש בהם בתי ספר טובים. במקום לשפר את החינוך בפריפריה ולדאוג לחינוך טכנולוגי, תייגו את היחידה כאליטיסטית. תוסיף לזה את ההצטרפות של בוגרי 8200, יחד עם הטייסים והמ"מ להתנגדות להפיכה המשטרית – והנה יש לך אשכנזים ושמאלנים להפנות אליהם את האצבע. המוטיבציה היא ברורה, להסיט את האשמה מראש הממשלה אל הצבא, שב"כ ו-8200".
פנינו לדובר צה”ל עם רשימת שאלות בבקשה להגיב לטענות העולות בכתבה. בדובר צה”ל בחרו שלא להגיב.
לא רק האלחוטנים מצויים בתחתית ההיררכיה של 8200, גם אנשי חצב, חוקרי המודיעין הגלוי. וכזה היה בשפע לפני 7 באוקטובר
השנה היא 2014, חודשים ספורים לפני מבצע צוק איתן. לבסיס חצב, יחידת המודיעין הגלוי (OSint) של 8200 - האנשים שמנתחים אמצעי תקשורת ערביים, ערוצי טלגרם, פייסבוק, טיקטוק ועוד ומפיקים מהם מודיעין – מגיע אוצר. כתב “אל-ג'זירה” בעזה ליווה פעילי חמאס וצילם אותם בפעילות במנהרות. זה היה עבור חוקרי חצב מכרה זהב: וידיאו ארוך ואיכותי, שמראה בפירוט את מבנה המנהרות ועומקן, את תשתיות החשמל ואת אופי העבודה בהן. מכתבת התעמולה הזו, אנשי חצב הפיקו מודיעין יקר, שכמה חודשים מאוחר יותר שימש לתקיפת המנהרות בזמן המבצע.
להבדיל, באוגוסט האחרון, בכיר חמאס סאלח אל-עארורי התראיין לערוץ “אל-מיאדין”, שמזוהה עם חיזבאללה. הוא דיבר בגלוי: "אנחנו רוצים מלחמה כוללת עם ישראל, אנחנו אומרים את זה לא רק למצלמות, אלא דנים בזה גם בחדרים סגורים... אנחנו בוחנים את האפשרויות ומשוכנעים שנוכל להביס אותם". הוא המשיך ותיאר את המהלכים האופרטיביים שיבוצעו. כמה שבועות לפני המתקפה, פירסם חמאס סרטון ארוך, שפירט אותה: היא תפתח במתקפת טילים, ותתפתח למתקפת טנדרים, חדירה ליישובים ולבסיסים, השתלטות וחטיפות. הכל תועד. רק שהפעם לא היה באמת מי שייקח את כל אלו, יפיק מודיעין וידליק נורה אדומה. חצב, היחידה שתפקידה היה להאזין בדיוק לראיונות מהסוג הזה, נסגרה כשלוש שנים קודם לכן, ואנשיה פוזרו.
"אי-אפשר להתרפק על מה שעשינו בעבר", אמר מפקד חצב בעת סגירתה, "אם אתה לא זז עם העולם, אתה נשאר מאחור". ואכן, חצב הייתה יחידה מפוארת, שהחלה את דרכה עם הקמת צה"ל ולאחר האביב הערבי הפכה למעצמה מודיעינית. מפקדת חצב דאז, אל"ם רונית לבבי, השכילה להבין שההפגנות בכיכר תחריר מתארגנות בפייסבוק, ושכל צייצן בטוויטר הוא בעצם מקור שמדווח מהשטח. "התפקיד שלנו היה לעבור בלי הפסקה על כל הערוצים של חמאס, ערוצים בין-ערביים וערוצים של חיזבאללה", מסביר דרור, שהיה מפקד צוות דסקאים בחצב. "כשאתה עושה את זה 24/7 אתה לומד לזהות מגמות, טרנדים. ברגע שהגיע סרטון חשוב מיד כולנו שמנו אליו לב, השקענו שם משאבים, ייצרנו תוצרים והפצנו לכל הגופים הרלוונטיים".
הישגיה המשמעותיים של חצב זכו להערכה רבה בקרב המפקדים בשטח, אבל כמו במקרה של האלחוטנים, בתוך 8200 זילזלו בהם וגם לכאן הוכנסו מערכות אוטומטיות, ובהמשך קיצצו בכוח האדם ובתקנים למומחי שפה. המשמעות, מסביר דרור, היא שאם בעבר "נסראללה היה עולה ביום שבת ונותן נאום אסטרטגי, ומיד היו מקפיצים מומחי שפה שהיו עוזבים את הילדים בבית ומגיעים כדי לתרגם ולנתח את הנאום – מאז הקיצוצים כבר לא היה מי שיעשה את זה".
כשמדובר בפוסטים באינסטגרם, הבעיה חמורה אף יותר. "חומרים ברשתות חברתיות כתובים בצורה תחבירית מדוברת-כתובה. הם משלבים אמוג'יז והמבנה שלהם שונה מטקסטים כתובים ערוכים", אומרת חיילת לשעבר ששימשה כמתרגמת בחצב ולה רקע אקדמי בבלשנות ובמזרח התיכון. "אני לא בטוחה שקל להתמודד עם חומר כזה".
בסופו של התהליך, וכחצי שנה לאחר שנכנס לתפקיד מפקד 8200 הנוכחי, חצב נסגרה סופית. עם פרוץ המלחמה בוגרי חצב התארגנו וביקשו להתנדב למילואים ולעשות את מה שהם יודעים, כדי לאסוף מידע על החטופים והנעדרים. הפיקוד הבכיר ביחידה לא התלהב, אבל לבסוף השתכנע ואיפשר למילואימניקים לחזור ולעשות את עבודתם, בינתיים. מה יקרה הלאה, והאם הלקח יילמד וחצב תוקם מחדש? כמו במקרה של האלחוטנים, גם זו תהיה החלטה שיצטרך ככל הנראה לקבל המפקד הבא של 8200.
