בנובמבר האחרון, כחודש אחרי טבח 7 באוקטובר, נכנסה דפנה (53), אם לארבעה, למקלט לנשים נפגעות אלימות במשפחה. במשך ארבע שנים היא סבלה מאלימות מצד בעלה, שהלכה והסלימה מאז שהחלה המלחמה.
"הוא אדם מאוד אלים", היא מספרת, "ובזמן המלחמה זה החמיר. שנינו נשארנו בלי עבודה, והוא היה מאוד עצבני בגלל זה. ימים שלמים היינו בבית. יום אחד הוא הכה אותי ושבר דברים בבית, והבן שלי נבהל והזמין משטרה. הוא נעצר ואני נכנסתי למקלט. היה לי קשה לצאת מהמצב הזה והמלחמה הקשתה עוד יותר, אבל חשוב לי להגיד למי שנמצאת במקום הזה שהצעד הכי קשה הוא להודות בזה בפני אנשים ולבקש עזרה, אבל זה גם הצעד הכי חשוב. במקלט פגשתי נשות צוות שנתנו לי הרבה כוח וביטחון, ואני במקום אחר עכשיו".
מחקרים בעולם לאורך השנים מצביעים על כך שתקופות מלחמה עלולות לגרום לעלייה בהיקף ובחומרה של אלימות במשפחה. נתוני משרד הרווחה, שמתפרסמים כאן לראשונה, מראים שהמצב דומה גם בישראל: בחצי השנה הראשונה של המלחמה הגיעו למשרד הרווחה 4,565 הפניות בגין אלימות במשפחה מהמשטרה וממערכת המשפט, מהן 1,165 בתחום המעצרים מהמשטרה. בתקופה המקבילה אשתקד הופנו 2,760 מקרים מסוג זה, מהם 864 בתחום המעצרים מהמשטרה.
הפער הגדול ביותר הוא בעבירות אלימות כלפי בת או בן זוג - 3,400 לעומת 2,036. פער נרשם גם בכמות מקרי האלימות כלפי בן משפחה קטין - 386 לעומת 243. במשרד חוששים שקיימים עוד מקרים רבים לא מדווחים כתוצאה מהפעילות המוגבלת של מסגרות החינוך, שהקשתה על הצוותים לאתר ילדים ובני נוער שנמצאים במצבי מצוקה.
"אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם גרמו לתחושת חוסר ביטחון כללית, שהגבירה את תחושת חוסר הביטחון בבית עבור נשים שחוות אלימות", מסבירה עדי מגידיש, מנהלת מקלט לנשים נפגעות אלימות של ויצו. "יותר אנשים עבדו מהבית, מה שהחמיר התנהגות אובססיבית ואלימה כלפי האישה והילדים. במקביל, יותר גברים קיבלו רישיון לנשיאת נשק, מה שהגביר את תחושת האיום והדריכות אצל הנשים המאוימות".
המשבר הלאומי נכנס הביתה
דורית (30), אמא לשלושה, הגיעה למקלט בתחילת ינואר. "האלימות התחילה עוד לפני הנישואים, זמן קצר אחרי שהכרנו", היא מספרת. "אני יודעת להגיד את זה היום במבט לאחור, אבל כשהייתי בתוך הסיטואציה חשבתי שמה שאני חווה זה בסדר, שלנישואים יש עליות וירידות. מלמדים אותך שאלימות במשפחה זה כשגבר מפרק את אשתו במכות, אבל זה הרבה יותר רחב מזה".
"הוא היה זורק לעברי חפצים, מאיים עליי 'חכי תראי מה אני אעשה לך כשתגיעי הביתה'", היא משחזרת. "כשאמרתי לו שאני מפחדת שהוא ירצח אותי הוא ענה שאם הוא היה רוצה הוא פשוט היה עושה את זה. אחרי שהוא הוציא רישיון לנשק, בכל ריב את חושבת שאולי אלו הרגעים האחרונים שלך. זה לא היה רק פיזי, כל דבר שהיה קורה אני הייתי אשמה. היו תקופות שהוא היה הופך להיות אובססיבי ואסר עליי לצאת מהבית. אנשים סביבנו לא ידעו שזה המצב כי בחוץ הכל היה טוב ויפה".
גם במקרה שלה האלימות החמירה אחרי 7 באוקטובר. "המלחמה יצרה מתחים. הוא הפך ליותר ויותר אובססיבי, כל היום שיחות וידאו כדי לוודא שאני בבית. בשלב הזה כבר הבנתי שמה שאני חווה זה ממש אלימות ושאני צריכה לצאת מהבית, אבל איך אפשר לעזוב עם ילדים קטנים באמצע מלחמה כשלא יודעים מה קורה ואיך המצב יתפתח? הרגשתי שהמלחמה כולאת אותי בתוך הסיטואציה הזו".
"בסוף המלחמה נראה גדילה משמעותית בפניות"
במקביל לעלייה בהפניות לרווחה של עבירות אלימות במשפחה, מתחילת המלחמה דווקא נרשמה ירידה בבקשות לסיוע בפניות למוקד 118 של המשרד - 1,529 מאוקטובר 2023 עד אפריל 2024, לעומת 1,972 בתקופה המקבילה אשתקד, ו-2,669 פניות על אלימות במשפחה לעומת 3,180. בנוסף, מתחילת המלחמה נכנסו 313 נשים למקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה, לעומת 484 בתקופה המקבילה לפני שנה.
1 צפייה בגלריה
"עלייה במספר הנשים שחוששות מכך שבן הזוג קיבל רישיון נשק". מלי אורגד ממשרד הרווחה
(צילום: עודד קרני, לע"מ)
"אני חושבת שהסיבה לירידה היא שנשים ממתינות לגמר המלחמה או שהן פחות פנויות לטיפול בעצמן כתוצאה ממנה", אומרת מלי אורגד, מנהלת שירות לטיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר במשרד הרווחה. "יש התלכדות של כולנו מול האויב החיצוני, ובמקביל איזושהי סלחנות כלפי ההתפרצויות שיש בתוך הבית. בנוסף, חלק מהנשים נמצאות בהישרדות כלכלית וקשה להן לעזוב במצב כזה. בתחילת המלחמה ראינו ירידה בפניות, ועכשיו אנחנו חוזרים להיקפים שמוכרים לנו. בשלושת החודשים האחרונים יש עלייה של 10% בפניות חדשות של אלימות במשפחה. בין היתר רואים עלייה מובהקת במספר הנשים שחוששות כתוצאה מכך שבן הזוג שלהן קיבל רישיון נשק".
במשרד הרווחה מעריכים שכמות הפניות רק תלך ותעלה. "ברור לנו שבסיום המלחמה נראה גדילה משמעותית גם בפניות", אומרת אורגד. "ההערכה הזו מתבססת גם על מקרים אחרים שראינו בעולם". בחודשים האחרונים נערכים במשרד לעלייה הצפויה, והמענים עבור משפחות נפגעות אלימות במשפחה הורחבו.
"יש לנו את מרכזי אלומה, מרכזים ארציים שערוכים לתת מענה בחירום", אומרת אורגד. "בעקבות המלחמה פתחנו מרכז נוסף, ואנחנו פותחים עוד אחד ממש בקרוב, במטרה שיהיה מרכז כזה בכל מחוז, שיספק מענה מיידי, מענה של ליווי מרחוק, ליווי קצר טווח וגם פתרון לינתי. בנוסף, אנחנו מקימים עכשיו שני מרכזים ארציים שייתנו סיוע מקיף לגברים שנמצאים על רצף האלימות. המרכז יהיה נגיש לאורך כל שעות היממה וייתן סיוע הוליסטי, משפטי, מיצוי זכויות, קבוצות תמיכה ועוד. המטרה היא לטפל באופן רגיש לפני ההתפרצות, וכך למנוע אותה".
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.05.24
