פיגוע הדריסה הקשה אמש, סמוך לאיתמר, הוא תזכורת כואבת לעוד זירת לחימה פעילה - לצד עזה וגבול הצפון. עד 6 באוקטובר הייתה גזרת יהודה ושומרון הגזרה הבוערת ביותר, ומי שעוקב בחודשים האחרונים אחרי ההתפתחויות בצפון השומרון באזור ג'נין, ובחלק המערבי באזור טול כרם וקלקיליה, לא אמור להיות מופתע מאירועי הירי לעבר בת חפר וגן נר, בוודאי אחרי 7.10. במקביל: אחרי ההודעה על שליטה מבצעית בציר פילדלפי, גורמים צבאיים העלו הצעה שתלחיץ את חמאס ותשפיע גם על מצרים - להודיע על הקמת "חטמ"ר פילדלפי" לתפיסת הציר.
תיעוד של חמאס: מחבלים פותחים באש לעבר בת חפר
ראשיתם של אירועי הירי ליישובי הגלבוע, דווקא בירי לעבר התנחלויות באזור השומרון ובנימין, על-ידי מחבלים שלא תמיד היו משויכים לארגון כלשהו, אבל קיבלו על כך תשלום עבור מה שמכונה "תמונה וסרטון", כשהמטרה היא בעיקר לייצר אצל אזרחי ישראל אפקט תודעתי של הפחדה. לאחר מכן הועמקה השיטה לאזור ג'נין, משם ירו המחבלים לבתי המושבים בחבל התענכים ובגלבוע, ואחרי תחילת המלחמה עברו להתמקד באזור קו התפר בשרון.
אתמול בשעות הבוקר בוצע הירי ליישוב בת חפר, מצידו המזרחי, סמוך לטול כרם - ואחרי הצהריים, בסרטון שפרסם חמאס, נראים המחבלים, עם סרטי חמאס לראשם, נוסעים לכיוון קו התפר. הם נראים יוצאים מהמכוניות עם נשקים, מתקרבים לגדר, ופותחים באש. הפעולות הללו נועדו להטיל מורא על התושבים, ובזה הצלחתן. מי שמבצע את הפעולות הללו אלה מחבלים שמקבלים עבורן תשלום מחמאס - כסף שמקורו בכלל איראני.
מבחינת פיקוד המרכז, שאחראי על הגזרה, צריך לומר: עד המלחמה לא הופעל לחץ אמיתי ומספק על קיני הטרור בג'נין ובטול כרם, אבל מאז 7 באוקטובר יש רצף של פעילויות התקפיות. קרדיט גדול מגיע למח"ט הגזרה, אלוף-משנה איוב כיוף, מפקד שלדג לשעבר, שהביא רוח התקפית יוצאת דופן בשורה של מבצעים, גם כשלא היה לו כוח אדם מיומן מפני שהיחידות המיוחדות הוסטו לעזה.
תושבי גן נר מספרים על רגעי הירי והתחושות
(צילום: ישראל מושקוביץ )
הנתונים מדברים בעד עצמם: מפתיחת המלחמה חוסלו בג'נין יותר מ-65 מחבלים, יותר מ-160 נעצרו וכ-100 נשקים הוחרמו. בטול כרם חוסלו כ-40 מחבלים, נעצרו כ-40 ויותר מ-30 נשקים הוחרמו. בנור א-שמס חוסלו כ-50 מחבלים, כ-50 נעצרו וכ-70 כלי נשק הוחרמו. בנוסף, מתחילת המלחמה בוצעו ביו"ש 50 תקיפות מהאוויר, כולל באמצעות מטוסי קרב.
למעשה, בזכות חופש הפעולה הצבאי נמשך "כיסוח הדשא" של תשתיות הטרור באזור, וכל אזרח צריך רק לדמיין מה היה קורה אם הייתה מוקמת מדינה פלסטינית וצה"ל לא יכול היה לפעול יותר בתוך שטחי הרשות. צריך גם להזכיר שוב שבפיקוד המרכז יש 23 גדודים, רובם במילואים, ואם הגזרה הזו תתחמם צה"ל יצטרך שוב לתגבר בעוד כוחות, והעומס על המילואימניקים יגבר.
ציר פילדלפי - מה הלאה?
בגזרה אחרת, רפיח, הושגה באיחור רב מאוד שליטה מבצעית - לפי צה"ל - על ציר פילדלפי. ועדת החקירה שתוקם תידרש גם לסוגיה מדוע צה"ל נכנס לרפיח כל כך מאוחר. אולם מכאן להמשך, מה צריך לעשות הלאה? אי-אפשר לסיים את המלחמה מבלי לסגור את ציר ההברחות בתת-קרקע, במנהרות. מי שישאיר את הציר פתוח יוביל להתעצמות מחודשת של חמאס והפעם באמצעים חדשים ומתקדמים - בדיוק כפי שהאיראנים חימשו את חיזבאללה בשנים האחרונות - וכך יגיעו לרצועה כטב"מי נפץ, טילי נ"ט ובורקאן, שיאיימו על תושבי הדרום, ובהמשך גם רקטות ארוכות שיאיימו על כל חלקי הארץ.
אתרי שיגור שאותרו באזור ציר פילדלפי
(צילום: דובר צה"ל)
הצעה מעניינת שהעלו גורמים צבאיים בכירים ששירתו בפיקוד הדרום היא שישראל תודיע על הקמת "חטמ"ר פילדלפי", כזה שיתפוס את הציר אחרי שהצבא יחשוף בתים חשודים עם מנהרות למרחק של קילומטר, ישמיד את המנהרות הקיימות וירחיק את האיום.
לדברי הגורמים, רק עצם ההכרזה על כך תלחיץ את חמאס ותהווה את מנוף הלחץ והקלף שחסר לעסקת חטופים. כמובן שזה ידרבן גם את המצרים לפעול בצורה אפקטיבית יותר, למשל בהקמת מכשול תת-קרקעי וחמ"ל משותף לשתי המדינות.
לא כולם בצה"ל מאמינים בפתרון הזה, אבל הוא הרע במיעוטו ויצמצם את הסכנה של פגיעה בחיילי צה"ל בקו. בכל מקרה, אומרים בכירים מאוד בצה"ל, התנתקות מהציר תהיה טעות אסטרטגית קשה שנשלם עליה ביוקר.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.05.24
