בצה"ל ממשיכים להיערך למלחמה בצפון נגד חיזבאללה, שהרחיב בשבוע האחרון עוד קצת את קו האש, גם לעבר יישובים בגליל המערבי שלא פינו את תושביהם.
באופן חריג נשמעו אזעקות בשישי אחר הצהריים גם ביישובים דרומיים יותר בגליל המערבי כמו חרשים, פקיעין וכיסרא-סמיע בעקבות מטח כבד ששיגר ארגון הטרור השיעי בתגובה לסיכולים של פעיליו מוקדם יותר, בכפרים א-נאקורה ויארון שבגזרה המערבית.
אלא שבעוד שההתכתשות היומית נמשכת ואף מסלימה בשבועות האחרונים, בפני הצמרת המדינית-ביטחונית עומדות מספר אפשרויות: האם לחכות ולהיגרר לעימות צבאי נרחב עם חיזבאללה אחרי תקרית ירי מלבנון שתפגע טוב יותר ותוביל לכמות גדולה של הרוגים ישראלים, חיילים או אזרחים, או ליזום התקפה כנגד חיזבאללה כאשר האפשרויות הן במנעד מהמשך תקיפות אווויריות דרך תמרון מוגבל ועד מלחמה, כדי לפגוע אנושות בחיזבאללה ולהשיבו למצבו מלפני יותר מעשור.
האפשרות שכעת נראית הריאלית ביותר, אם הדרג המדיני יקבל את המלצת הצבא, היא השנייה, שתכלול מהלך אווירי בלבד - אך היא תגרור מכות אש מלבנון שכמותן ישראל לא ידעה, עם מטחים מדויקים לעבר אתרים אסטרטגיים כמחנות של חיל האוויר ואמ"ן בצפון ובמרכז הארץ, רקטות כבדות משקל ליישובים ומוצבים בכל רחבי הצפון ומשך תקופה מלחמתית של מספר שבועות שבה רוב אזרחי ישראל יהיו תחת אזעקות מדי יום, לצד אתרי הרס בהיקפים גדולים יותר ממה שחוותה ישראל באוקטובר ובנובמבר האחרונים מעזה.
ההרס בבסיס גיבור בקריית שמונה
בלא מעט מובנים, המהלך האחרון של צה"ל בדרום רצועת עזה הופך לנקודה ארכימדית של הלחימה בחמאס ומתכנס עם לוחות הזמנים לזירה הצפונית: ההשתלטות על ציר פילדלפי עשויה להיות המהלך הצבאי העיקרי והאחרון של צה"ל בשלב ב' של המלחמה בדרום; לעיר רפיח עצמה צה"ל לא נכנס ופועל בעיקר בפאתיה, תוך מדיניות של עמעום מכוון של הפעולה ועם אוגדה אחת בלבד - עמעום שנוח מול ארה"ב, מצרים וגם מול הציבור הישראלי, שחושב שצה"ל כובש את רפיח בחודש האחרון ומשיג כך את "הניצחון המוחלט".
מנקודת הזמן הזו הספינה הצה"לית יכול להתחיל לנטות צפונה בהכנות, באימונים, בקשב המטכ"לי וברגע האמת של הקבינט. בצמרת צה"ל יש כבר תמימות דעים: רק מהלך צבאי נרחב נגד חיזבאללה, בכל מחיר שלא יהיה, יוכל לשבור את הקיפאון הנתון שהופך לסכנה אסטרטגית אזורית עבור ישראל, שלה אסור להשלים עם העובדה שכ-80 אלף מאזרחיה הפכו לפליטים בארצם במשך תקופה כה ארוכה. במערכת הביטחון דוחפים למהלך ויהי מה.
מבחינת צה"ל עדיף ליזום - להיות אלו שתוקפים ראשונים - ולא לחכות לאירוע עם הרוגים ישראלים רבים כדי לקנות כך לגיטימציה בינלאומית (שאין כעת לממשלה) למהלך ישראלי נרחב. כך יהיו יותר הישגים לצה"ל נגד חיזבאללה, כולל אפשרות ריאלית לסיכול בכירים בארגון. מהלך שכזה, מוגבל לאש מהאוויר בלבד, יהיה דומה במהותו למבצעים של צה"ל לאורך העשור וחצי האחרונים מול עזה: סבב לחימה מסיבי, תקיפות אוויריות מול מטחי רקטות לכל הטווחים, עד להסכם הפסקת אש זמנית או החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שתכפה עצירה על הצדדים, בדומה לסיומה של מלחמת לבנון השנייה.
חיזבאללה, כידוע, לא מתכוון לרדת מהעץ שעליו טיפס ב-7 באוקטובר: כל עוד צה"ל פועל קרקעית בשטח עזה הוא יירה לעבר הגליל בהיקפים משתנים בהתאם לכמות החטיבות שפועלות ברצועה, אך באופן שיספיק להשאיר חבל ארץ ישראלי שלם נטוש מתושביו. במהלך צבאי שכזה צה"ל יעביר לראשונה את זירת הלחימה העיקרית שלו מעזה לצפון: הרצועה תהפוך למשנית והמיקוד יהיה בצפון, גם אם לא יהיה תמרון קרקעי.
הפלת הכטב"ם הישראלי בלבנון
החטיבות של פיקוד הצפון סיימו את ההכנות שלהן לתרחיש לחימה נגד חיזבאללה. ישנן עוד כמה חטיבות שטרם קיימו תרגילים גדודיים וחטיבתיים במתאר צפונית, אבל המסה הקריטית של הכוחות השלימו את כשירותן למהלך.
החטיבה המרכזית שסיימה את הכנותיה בימים האחרונים היא גולני, שבמקביל תופסת קו בגבול הצפון ומתחככת על בסיס יומי עם חיזבאללה. בגולני רואים מדי שבוע את השדרוגים שחיזבאללה מכניס לחימושיו, בסיוע איראני: גרסה שנייה ושלישית משופרת לטיל הנ"ט "ילמאס", שלא דורש קו ראייה ישיר ומהווה חיקוי לטיל ה"גיל" של רפאל שנתפס כשלל בתמרון הצה"לי בדרום לבנון, בקיץ 2006.
גרף השיפור של חיזבאללה בחימושיו לא פוסח גם על רקטות עתירות המשקל, שכבר הפכו למשפחה מסוגים שונים - מכמה עשרות ק"ג של ראש קרב ועד לטון ושני טון. רקטה שכזו זרעה הרס עצום אתמול במחנה גיבור שננטש מרוב חייליו, בחלק הצפוני של קריית שמונה. בהיבט הזה חיזבאללה משתדל לייצר משוואה צבאית בירי שלו, ותוקף בעיקר מטרות צבאיות בצפון. נפילות טילים גרמו לנזק גם לסופרמרקט שהיה סגור ולקניון המקומי, שם התרסקו זגוגיות. כמו כן, טיל קרקע-אוויר של ארגון הטרור השיעי הצליח בפעם השנייה מאז פרוץ המלחמה להפיל כטב"ם של חיל האוויר מסוג "הרמס 900", שתועד עולה בלהבות ומתרסק. תושבים לבנונים הציעו מאוחר יותר למכירה ברשת האינטרנט חלקים מהכטב"ם שנפל.
בסיירת גולני משתמשים מנגד, בכל שבוע של לחימה, בתחבולות רבות כדי לסגור על פעילי חיזבאללה ולחסלם באמצעות תקיפות מהאוויר. רק בשבוע האחרון חוסלו כך שמונה פעילים של ארגון הטרור, מתוך יותר מ-400 מחבלים ומפקדים שצה"ל חיסל לחיזבאללה ולארגוני טרור נוספים בלבנון מתחילת המערכה.
לוחמי גולני עצמם עברו סדרה של תרגילים גדודיים שסייעו להם לשכוח את האויב שבו לחמו לפני חמישה חודשים ברימאל ובשג'אעיה שברצועה, ולהבין שחיזבאללה הוא חזק בהרבה: התרחיש שתורגל כלל לחימה קודם בשטחנו, אל מול אפשרות שארגון הטרור הוא זה שייזום ויפלוש לגליל כדי לכבוש מוצבים של צה"ל ואולי להתקדם ליישובים שלא התפנו. לאחר מכן תורגלה הסתערות לעבר השטח הלבנוני. בתווך, התמודדות עם תרחישי קיצון שיצריכו לוחמת פרט ברמה גבוהה: ניסיונות של חיזבאללה לחטוף חיילים בחיכוך ישיר בשטח הלבנוני, כמטרת על שמציב לעצמו נסראללה כדי להחזיק בקלפי מיקוח כמו שיש לחמאס.
גולני תהיה ראש החץ של כל תמרון קרקעי, ובתרגיל בשבוע האחרון שנערך ביישובים בגליל הוקצו לחטיבה כל האמצעים שיהיו לה במבחן האמת: כלי טיס מסוגים שונים, טנקים וכוחות הנדסה, איסוף מודיעיני שמותאם לטופוגרפיה הלבנונית ועוד. התרגיל היה ביבש, ללא ירי, ביום ובלילה, כדי למקסם את תרחישי ההתקפה ללא הגבלות בטיחות שיש באש חיה; הכוחות עומתו לא רק עם חוליות דמה שניסו לחטוף להם לוחמים וההתמודדות עם מרדף שכזה, אלא גם עם גילויים באמצעות רחפנים שיפעיל חיזבאללה ואפשרות למנהרות לחימה של ארגון הטרור השיעי. בתרגיל של גולני, כמו בעזה וביתר המבצעים והמלחמות שבהן השתתפה החטיבה החומה, בלטו לוחמיה בהתקפיות ובמהירות שבהן הסתערו על היעדים. "קל זה לא יהיה, אבל נוכל לחיזבאללה", אומרים בצבא.
צה"ל משדר העלאת מוכנות לא רק על הקרקע. אחד מהתרחישים שנלקחים בחשבון הוא הצטרפות משמעותית ללחימה נגד ישראל, לא רק מצד המיליציות הפרו-איראניות בעיראק או בסוריה, שכבר בעת הזו משגרות כט"במי נפץ לעבר ישראל כמעט בכל יום אך במספרים נמוכים, אלא גם מצידו של הצבא האיראני, באופן ישיר.
באמ"ן שגו להעריך את התגובה של טהרן לחיסולו של הגנרל הבכיר ממשמרות המהפכה חסן מהדווי בדמשק בתחילת אפריל הייתה חריפה. לאחר שהתקיפה יוחסה לישראל ההערכה הרווחת באמ"ן הייתה שאיראן תגיב בהיקף מצומצם יותר כי היא מורתעת מהגב האמריקני שניתן לישראל - שנסדק לאחרונה עקב מחלוקות של נתניהו עם הממשל בוושינגטון סביב סוגיית רפיח והחששות מגיבוש "היום שאחרי" בעזה. גם ההקפאה של משלוח הפצצות האמריקניות לצה"ל, שטרם הופשרה, החלישה את ההרתעה הישראלית באזור.
נזק בקניון נחמיה בקריית שמונה
(צילום: דוברות עיריית קרית שמונה)
החזרת המחלוקות הפנימיות בישראל והשיסוי בין חלקי העם כפי שהיה כאן ב-6 באוקטובר בוודאי שלא הוסיפו להקרנה של ישראל על המזרח התיכון, ולכן בצבא נערכים לחידוש חילוף המהלומות עם איראן. טייסת מטוסי התובלה הגדולים והוותיקים של חיל האוויר, מסוג ראם (בואינג 707), תרגלה בימים האחרונים לראשונה - מ-7 באוקטובר - תדלוק של מטוסי קרב לגיחות ארוכות טווח. התרגיל נערך ביוון וכולו היה אימון - מרגע המראת מטוסי התדלוק מבסיס נבטים, דרך הטיסה במוד מבצעי במשך 3 שעות עד לשמי כרתים ובשני סבבים, תדלוק של מטוסי F-16 יווניים - דו-וחד מושביים - ביום ובלילה.
סא"ל במיל' ש', שהשתתף בתרגיל, אמר כי "במלחמה רוב הטיסות של הטייסת היו טיסות תדלוק. בשבועות הראשונים הטייסת הייתה בשמיים ברצף תדלוקים - אם זה תדלוקי תוקפים, אם זה תדלוקים של מטוסים שעסקו בעבודת הגנת שמי המדינה". לדבריו, "כחודשיים לתוך המלחמה הטייסת התחילה לבצע גם את משימות התובלה לחו"ל. בעצם הבאנו מטענים גם מארה"ב וגם מאירופה, טסנו בצוותים כפולים, עבדנו בטיסות יחסית קצרות והבאנו עשרות אם לא מאות טונות של מטען חשוב לכל צה"ל ולחיל האוויר".
בהמשך הוסיף ש' כי "בסוף, שיתוף הפעולה הבינלאומי מאפשר לנו כחיל אוויר וכטייסת להיות חלק מכוח רב לאומי כזה או אחר. אנחנו מכירים את התולים, מכירים את השפה, אנחנו מתורגלים. הצבאות הזרים מכירים אותנו ואת היכולות שלנו, ככה שיש לנו יכולת משמעותית שמהווה נכס אסטרטגי לחיל האוויר".
בסך הכל תודלקו באוויר 130 מטוסי קרב ב-115 טון דלק, ללא פריסה ביוון. מדובר באימון שגרתי יחסית שמתרחש מספר פעמים בשנה עם יוון, אך כאמור לא קרה מזה כשמונה חודשים. בכל תרחיש הגנתי או התקפי מול איראן - לאור המרחקים - היכולת הזו תעמוד למבחן, בעיקר אם הפעם חילות אוויר אמריקניים, בריטיים, צרפתיים או ערביים לא יפעלו לטובת ישראל.
