"אני יותר אופטימי משלשום, ופחות מאתמול", אמר אמש (שבת) אחד מהבקיאים ביותר ברזי המשא ומתן, ואפילו בקולו ובדבריו, שאף פעם אינם מסגירים רגש, ניכרו הפעם סימנים של מתח, חשש וגם ציפייה. שלשום עדיין היו חברים בכירים במעגלי הצבא והמודיעין העוסקים במשא ומתן שהיו בטוחים אפילו לנוכח ההתקדמות של הקבינט למקום שיאפשר חתימה על עסקה שזה עוד בלון ניסוי, לחכות לסירוב של חמאס ואז להגיד, שוב, שסינוואר לא רוצה עסקה או לחליפין, בגלל שהדברים נאמרים בסודי סודות, והצנזורה נקראת לכסות עליהם, להתהפך מאוחר יותר ולהגיד שהם כלל לא הוצעו, אם במקרה חמאס יאשר.
אחד מהוותיקים ביותר בנושאי המשא ומתן נזכר באותו רגע ב-2009 כשראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, הסכים למתווה עסקת שליט שהציע לו המתאם מטעמו, חגי הדס, וזה העביר אותו למתווך הגרמני, איש הב.נ.ד, גרהארד קונראד, שהלך לחמאס ואחרי מאמצים רבים הצליח לשכנע את ראשיו דאז לקבל את העסקה ולכפות אותה על הזרוע הצבאית, וחזר להדס, שחזר לנתניהו, ודיווח לו שהכל בסדר ויש עסקה, והופתע – בלשון המעטה – שנתניהו הודיע שבעצם העסקה שהוא עצמו אישר, כלומר שישראל עצמה הציעה אך ימים ספורים קודם לכן, היא עכשיו העסקה שהיא מתנגדת לה.
במוקד הפלונטר
לא ידוע האם מורשות הקרב של פרשיות השבויים והנעדרים בישראל מוכרות בבית הלבן, אבל ניכר בנאומו של ביידן כי מישהו חשב על אותו סיבוב ובורג וסללום לאחור – או יותר נכון חשש ממנו – ולכן החליט לחלוק עם העולם את הפרטים. ביידן, יש לציין, על אף גילו, מגלה גישה חדשנית ופורצת דרך באשר לשימוש הפומבי במוצרי מודיעין וסודות כמוסים. כך, כשהורה על פרסום חומר מודיעין אמריקאי שאין סודי ממנו בימים שקדמו לפלישה הרוסית מאוקראינה, כדי להזהיר מפני הבאות, צעד שמיד לאחר הפלישה ובשנים הבאות השפיע במידה רבה על עיצוב התמיכה של מדינות המערב בחזית שהובילה ארצות הברית, צעד ששינה את ההיסטוריה. והוא הפתיע גם בנאום שלשום.
וכך מסביר גורם ישראל בקיא אחר את מה שקרה. "ביבי נתן לצוות המו״מ מנדט לבדוק מה אפשר להביא את חמאס להסכים אליו, אבל רק כדי לבדוק ומקסימום לברוח אם יחשוש שזה פוגע לו בקואליציה" הוא פירט. "ואז בא ביידן הציג את זה קבל עם ועולם ולקח את ישראל לפינה".
אבל אתמול נתניהו החריף את נימת הציוץ החריג שלו משלשום, ובו התרחק עוד צעד גדול מלאשר את מה שביידן אמר שהוא עצמו הציע. לכן הבכיר, שרואה את נתניהו מנסה לעשות סיבוב פרסה, אמר שהוא פחות אופטימי במוצאי שבת מאשר בליל שבת, כי קרה בדיוק מה שרבים בצוות חששו ממנו.
סביר להניח שהניסוח לפיו ישראל עומדת על שורת תנאים להפסקת אש קבועה – שהוא בדיוק הפוך למה שארצות הברית מנסה לשכנע את המתווכים הקטארים שישכנעו את ראשי חמאס שיש מצב לסיום מצב לוחמה באופן מלא ומוחלט – היה נפסל לו עיתונאי ישראלי היה מנסה להעבירו בצנזורה, בטענה כי הוא עלול לחבל בסיכויי המשא ומתן
סביר להניח שהניסוח לפיו ישראל עומדת על שורת תנאים להפסקת אש קבועה – שהוא בדיוק הפוך למה שארצות הברית מנסה לשכנע את המתווכים הקטארים שישכנעו את ראשי חמאס שיש מצב לסיום מצב לוחמה באופן מלא ומוחלט – היה נפסל לו עיתונאי ישראלי היה מנסה להעבירו בצנזורה, בטענה כי הוא עלול לחבל בסיכויי המשא ומתן. האם יש לצנזורה סמכות לפסול פרשנות מסוג זה היא שאלה אחת, אבל לא בטוח שעצם הטענה – כלומר שהפרסום שמשמעותו שהכוונה של ישראל לחדש את האש בתום השלב הראשון – שגויה, ואם אינה שגויה, "אזי מה הייתה המטרה האמיתית של הציוץ הזה של נתניהו?", כדברי אחד מהגורמים הבכירים, שנראה שכמו ביידן קצת נמאס לו מהמצב והחליט, למרות הסיכון בעצם השיחה עם עיתונאי על נושא כה רגיש, לדבר באופן כמעט חופשי. "הרי לו אני סינוואר, והייתי קורא את הציוץ הזה, הייתי מבין שישראל לא מתכוונת ללכת להפסקת אש סופית אלא תתחיל להילחם דקה אחרי שייתמו 42 הימים של הפסקת האש הראשונה, ואם זה המצב מבחינתו של סינוואר - אז אין מצב לעסקה, לא לשלב הראשון, ולא לשלב השני. ואני שואל- האם יכול להיות שהציוץ הזה של נתניהו רצה בדיוק לכוון את סינוואר למסקנה הזו ולצעד הזה?".
הולכים בין המילים
רוב המעורבים והמיודעים בנבכי המשא ומתן, ואלו החתומים על טופסי מעגל שותף סוד שכונה פעמים רבות "ישועה", התרשמו פחות מאין ספור פרסומים בשמו של "בכיר ביטחוני" כזה או אחר שצוטט בחודשים האחרונים כאילו יש סיכוי גבוה לפריצת דרך ממש בקרוב. אבל גם הם, שפיתחו בחודשים האחרונים שכבה של ציניות כלפי הבטחות של מפקדים, הצהרות של פוליטיקאים ופרסומים ברוב כלי התקשורת, מסכימים שיש סיכוי שהפעם זה שונה, שהפעם אכן הגיע רגע האמת, הרגע בו תיחשף האמת על עמדת הצדדים.
קשה להניח שהשבוע תיסגר עסקה כי גם אם תהיה הסכמה של כל המעורבים יש עדיין אין ספור פריטים לא סגורים שכל אחד מהם הוא כאב ראש רציני מאוד למתווכים ולכל צד עם עצמו, אבל זהו רגע האמת, "שבוע שעשוי להיות כמו הרגע הזה בפוקר, שמכריזים showdown, שכולם מגלים את הקלפים האמיתיים שלהם, ואז כל צד, והקהל שמסביב, מבין מה האמת ומה הייתה הטעיה והסחת דעת".
לא רק לגורמים בכירים בצבא ובמודיעין נמאס ממה שהם מגדירים כ"משחקי ההטעיה, הל"פ (לוחמה פסיכולוגית) שמנהלים בכירים בממשלה ובמערכות קשורות נגד הציבור הישראלי, שלא לדבר על הזובור ששרים וראש הממשלה עושים לחברי הצוות שמופיעים בפניהם, מנסים להפיל עליהם את אשמתם שלהם", אלא נראה שלאחד מהגורמים שסופגים חלק גדול מהאש של חברי הצוות, ושל משפחות החטופים, נמאס כבר וגם הוא החליט להיות גלוי יותר. חילופי הדברים שבין ראש המל"ל, צחי הנגבי, וכמה מהמשפחות, כפי שפורסמו בערוץ 12, חשפו, לצד הסגנון האישי הבוטה של הנגבי נגדן, גם את האמת הפשוטה: ממשלת ישראל לפי הנגבי לא תחתום על העסקה השנייה, כלומר זו שכוללת את רוב הגברים (אזרחים צעירים וחיילים בשירות) כי היא מחויבת להמשך המלחמה יותר מאשר לגורל החטופים.
בדיוק לפני שבוע, בדיווח מדוחא, פרסמנו כאן מפי בכיר ביותר באחת מהמדינות המתווכות כי בחמאס משוכנעים שלא סתם מתעקשת ישראל על ניסוח המעבר משלב אחד לשלב השני, שנתניהו אולי מוכן לשלם מחיר גבוה יחסית בעסקה ההומניטרית, אבל שהוא נחוש לחזור להילחם, ולהציג את השארת החיילים החטופים מאחור כדי להצדיק את המשך המלחמה עד "הניצחון המוחלט". והנה בא הנגבי ואומר בעצם את הדברים הללו בקולו, כי כנראה שגם לו נמאס מהמשחקים.
אבל הברבור השחור המתערב הוא ביידן שגילה שתחת לחץ כבד נתניהו הסכים בחשאי לפתרון יצירתי שהוליד צוות המשא ומתן - שהפסקת האש תימשך גם מעבר ל-42 הימים אם המשא ומתן על השלב השני לא יגיע למיצוי. הניסוח הזה, שעשוי להתקבל בברכה, מתגבר על הקושי שהביא לפיצוץ העסקה הקודמת בנובמבר, ומאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ.
לא סוף פסוק
גם הסכמה של חמאס לניסוח הנוכחי ואי-חזרה של ישראל ממנו, עדיין לא מבשרת את העסקה. ביידן לא הזכיר שהפסקת האש תימשך לפי ההצעה כל עוד נמשך המשא ומתן. אם הוא יתפוצץ, היא עשויה להתפוצץ איתו ואין מדובר רק במילים או בוויכוח על מובנן.
העסקה, ובוודאי המימוש שלה, ובוודאי ובוודאי המימוש של החלק השני שלה, כוללת עוד פרטים רבים שטרם סוכמו מעבר לסוגיית המעבר בין השלבים. אחד מהם הוא זהות האנשים המוחלפים. ישראל הסכימה לפי אל חדאת' הסעודי כי בעסקה הראשונה יוחזרו 33 חיים ומתים, ולא רק חיים. אך עדיין לא ברור במי המדובר. יש לישראל זכות וטו על 100 שמות של משוחררים כבדים מהצד השני, מתוך 570 אסירים העולם שנמצאים בישראל בשלב הראשון. אבל טרם סוכם מי ישוחרר וכשזה יסוכם הדברים לא יהיו פשוטים לציבור הישראלי. לא סוכם גם האם תהיה זכות וטו גם בשלב השני וקשה להניח שסינוואר ייתן לישראל אפשרות שלא לקיים את ההבטחות שלו לשחרר כמה מהאסירים הכבדים ביותר (והמתועבים ביותר מבחינתה של ישראל) בשלב הזה.
ביקשתי מאחד מהבכירים הישראלים שהוזכרו קודם לנסח את המצב אחרי נאום ביידן. זה מה שהוא כתב לי: "מה שיבוא עכשיו תלוי באם הציבור יצא לרחובות ויופעל לחץ כבד ללכת על העסקה כי הנטייה של ביבי תהיה להיות חזק על ביידן ולהגיד לא"
אבל בינתיים ביקשתי מאחד מהבכירים הישראלים שהוזכרו קודם לנסח את המצב אחרי נאום ביידן. זה מה שהוא כתב לי: "מה שיבוא עכשיו תלוי באם הציבור יצא לרחובות ויופעל לחץ כבד ללכת על העסקה כי הנטייה של ביבי תהיה להיות חזק על ביידן ולהגיד לא. ביידן אמר אמת שזה מה שישראל מוכנה, אבל זו לא ישראל של בן גביר. הוא הסביר לכולנו שהנטייה של נתניהו לחכות לטראמפ ולהתחנף לבן גביר עולה בארונות. הנאום הזה גם יחשוף את הקלפים של גנץ - האם הוא מנסה לחפש סיבות להישאר בממשלה או להשתמש בנאום ובשבוע הקריטי הזה כדי להבין סופית אם ישראל מחוייבת לשחרור החטופים או לא".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.06.24
