חודשים רבים חלפו ונהרות של דם נשפכו מאז נתלה ראש הממשלה בנימין נתניהו בחיבוק עז בנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, כאשר זה הגיע לארץ בראשית אוקטובר הארור. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא אמריקני מכהן הגיע לישראל בעת מלחמה. שכחנו את הרגעים האלה: בהם נתניהו היה כה פגיע, המום מעוצמת המחדל תחת אחריותו, שהוא חיבק את ביידן כמו אדם האוחז בגלגל הצלה. הנשיא האמריקני, ששיגר לישראל שתי נושאות מטוסים, שהרתיע את חיזבאללה, סיפק באותו ביקור שתי אזהרות: שאסור לישראל לחולל קטסטרופה הומניטארית ברצועה, או שיכולתה לנהל את המלחמה ולהביס את חמאס תיפגע קשות. שיש צורך במטרות בהירות ובנות השגה למלחמה; תכנית ליום שאחרי. חלפו כשמונה חודשים. ישפטו הקוראים עד כמה היו מדויקות האזהרות של הממשל האמריקני.
ביום שישי הסתער הבית הלבן שוב על המשבר במזרח התיכון. הם נתנו ביצוע מהודק, מחושב ומתוחכם. נאומו של ביידן נועד להודיע על תוכנית ישראלית כוללת, כלשונו. זה דבר יוצא דופן כשלעצמו. נשיאים אמריקנים מודיעים, בדרך כלל, על המדיניות של ארצם. במקרה הזה, מדובר במתווה שהציעה ישראל, והועבר לידי הקטארים והמצרים כדי שיישלח לחמאס. זו הגישה החדשה עליה הוחלט בקבינט המלחמה, בעקבות דרישות מערכת הביטחון והאלוף במיל' ניצן אלון, האחראי על החטופים והנעדרים. מדוע ישראל לא הפכה את הצעתה, בקווים כלליים, לפומבית? מדוע עשה זאת הנשיא האמריקני?
כולם יודעים את התשובה, מירושלים ועד וושינגטון: כי הממשלה הזו מוחזקת בת ערובה בידי סמוטריץ', בן גביר וקבוצה של ח"כים בליכוד שהודיעו לנתניהו, בדרכים שונות, שהם יפילו אותו אם תתקבל הצעה שמשמעה הפסקת המלחמה לזמן רב.
הנשיא ביידן הבהיר שמדובר בהצעה ישראלית, וחיבק אותה חזק, חיבק אותה עד ששמעו קנאק. אם אפשר היה לסמוך על ראש הממשלה נתניהו, המנהיג האמריקני לא היה נאלץ להקדיש זמן כה רב מנאומו כדי לשכנע את הציבור בישראל ואת ממשלתו שההצעה טובה. הרי הממשלה שלנו הציעה אותה. אך הבית הלבן, אפשר להניח, חושש שנתניהו יחבל בהצעה. הוא מבין היטב את הדינמיקה הפנימית בישראל.
לביידן היו גם סיבות פנימיות לנאום. בישראל נוהגים להתלונן שהנשיא האמריקני לא תומך מספיק בישראל, בייחוד מצד ימין. אך בארה"ב, ההפגנות נגד ישראל משובצות בקריאות על "ג'נוסייד ג'ו"
לביידן היו גם סיבות פנימיות לנאום. בישראל נוהגים להתלונן שהנשיא האמריקני לא תומך מספיק בישראל, בייחוד מצד ימין. אך בארה"ב, ההפגנות נגד ישראל משובצות בקריאות על "ג'נוסייד ג'ו". בכך שהנשיא האמריקני מבהיר כי ישראל הציעה הצעה מצוינת, מתונה, הוא מציג את הלחץ על חמאס. הוא גם אומר לקהל האמריקני משמאל, הרווי ביקורת כלפי הממשל: אנחנו סיפקנו את הסחורה. ישראל מוכנה להתפשר, ובגדול. אם זה לא ילך הפעם, זה לא על ישראל, ולא על הממשל. זה על חמאס. נורמליזציה עם סעודיה? הבית הלבן יסתפק בהרבה פחות מזה. שהאש תיפסק בעזה, והחטופים, או חלקם, יתחילו לחזור הביתה.
עובדתית, בכירים בישראל אישרו כי זה אכן המתאר הכללי להצעה הישראלית, אבל מרכיב "הורחב" ו"הודגש" בידי הבית הלבן, הרבה מעבר למה שישראל אמרה. הם מכוונים לפסקה הבאה בנאומו של ביידן:
"ההצעה אומרת שאם המשא ומתן יימשך יותר משישה שבועות לשלב הראשון, הפסקת האש תימשך כל עוד המשא ומתן יימשך". לכאורה, מתווה כזה מאפשר לחמאס לקבל הפסקת אש לנצח, למעשה את הפסקת המלחמה, בלי להחזיר אף חטוף אחרי שלב א'. כל מה שהוא צריך לעשות זה "לנהל מו"מ". גורמים בישראל אומרים כי ישראל מעולם לא הסכימה לכך.
אך התמונה הגדולה פשוטה למדי. ישראל בסוג של אין-מוצא ברצועת עזה. אחרי רפיח, וללא כל הפסקת אש, קשה יהיה להתקדם ליום שאחרי. ייתכן שבקרוב תזדקק לכוחותיה ותשומת ליבה בצפון. אם הקלף הגדול של ישראל הוא הפסקת המלחמה בדרום, תדמיינו לעצמכם שייתכן שהיא תיאלץ לוותר על הקלף הזה ממילא, גם ללא עסקה.
את מצב העניינים הקודר הזה ניסתה ישראל לפוגג באמצעות הצעתה האחרונה לחמאס. ישראל – זאת אומרת, קבינט המלחמה, שם נתניהו במיעוט. ביידן אמר: נתניהו לא מתכוון לקחת בעלות על ההצעה של ממשלתו? אעשה זאת עבורו. הוא ניסה לסנדל את נתניהו להצעה שהוא כנראה לא התכוון להוציא אל הפועל.
"אנחנו לא יכולים לאבד את הרגע הזה", אמר ביידן, "מלחמה בלתי מוגבלת במרדף אחרי רעיון לא ברור של 'ניצחון מוחלט' תביא את ישראל לבוסס בעזה, תשאב משאבים כלכליים, צבאיים ואנושיים, בעודה מעמיקה את בידודה של ישראל בעולם".
זה לא נשמע כאילו הנשיא האמריקני מאמין שישראל נתנה הצעה בלב שלם ועם יכולת להוציא אותה אל הפועל. ואכן, עם צאת הכוכבים אמש, סמוטריץ' ובן גביר פצחו בהרעשה כבדה יחד עם ח"כים בליכוד. הפעם בצורה ברורה: הם יפילו את הממשלה אם העסקה הזו תצא אל הפועל. אירוע הזוי, אם תחשבו עליו לעומק: ישראל הציעה הצעה, באישור קבינט המלחמה שלה. ארה"ב מוציאה אותה לאור, והשותפים הקואליציוניים המופתעים מאיימים לקחת את המדינה לבחירות – ולסכל את ההצעה. ככה לא מתנהלת מדינה. כך לא מתנהל אפילו שטעטל.
