ראש הממשלה ורוב השרים לא שווים את המשכורת שאנחנו משלמים להם. שנה וחצי חלפה מאז כינון הממשלה, ואין תחום אחד בחיינו שמשהו השתפר בו. להפך, הכול יותר גרוע: ביטחון, כלכלה, מעמדנו בעולם — ציון נכשל בכל פרמטר. בכל עסק, הנהלה כושלת כל כך הייתה מפוטרת כבר מזמן. בעלי המניות היו שולחים אותם הביתה עם בעיטה באחוריים. אנשים רבים רואים את הכישלון המתמשך הזה, אבל תקועים עם השאלות: מי יחליף אותו? מי יחליף אותם? וזו באמת בעיה, אין במערכת הפוליטית הארצית אף דמות שאפשר לשאת אליה עיניים. עליבות כללית.
ראינו את זה בקורונה, רואים את זה כבר שמונה חודשים בלחימה, ורואים את זה תמיד. ראשי הערים דואגים לתושבים שלהם, בעוד שרים בממשלה דואגים למגזר שלהם, וראש הממשלה דואג לעצמו
הפתרון יכול להגיע מהמערכת המוניציפלית. בשעת משבר, מלחמה או מגפה, כשמשרדי הממשלה לא מתפקדים, הגופים היחידים שעובדים כמו שצריך במדינה הם הערים והמועצות. גם בתקופות רגועות יותר, התפקוד המוניציפלי טוב ויעיל בהרבה מזה הממשלתי. ראינו את זה בקורונה, רואים את זה כבר שמונה חודשים בלחימה, ורואים את זה תמיד. ראשי הערים דואגים לתושבים שלהם, בעוד שרים בממשלה דואגים למגזר שלהם, וראש הממשלה דואג לעצמו.
בליכוד ישנם לא מעט מִתפקדים שמצביעים בפריימריז בדיוק על-פי רשימה שקיבלו, ויש כאלה שבבחירות הכלליות מצביעים בכלל למפלגות אחרות, אבל התפקדו לליכוד רק כדי להשפיע על הרשימה. הכוחות האלה מאורגנים, הם מצאו פרצה בשיטה הדמוקרטית ומנצלים אותה לרעה. בגלל זה ישנם בין חברי הכנסת שלנו מי שמקומם הטבעי בש"ס, וכאלה שמקומם בעוצמה יהודית, וכאלה שסתם אינם ראויים, גורמים מבוכה רבה ומעלים מחשבות נוגות לגבי יעילות הדמוקרטיה. כך נוצר הבדל גדול בין מתפקדי הליכוד לבין מצביעיו, ונוצרת רשימה שחלקים ממנה הם פשוט בושה.
כששרון היה יו"ר הליכוד היו כ-300 אלף מתפקדים למפלגה, וקשה יותר היה לעשות מניפולציות ולהכניס אנשים לא ראויים לרשימה. 20 שנה חלפו, הציבור זז ימינה ובכל זאת יש היום פחות מחצי ממספר המתפקדים של אז, וכשמציעים לאנשים לחזור ולהתפקד לליכוד כדי שהמפלגה תשוב לתפארתה, הם עונים "מי רוצה להיכנס למיטה חולה". שרי הליכוד הם חבורה של יֶס-מֶנים בדרגות חנופה משתנות, שרואים ומבינים מה קורה אבל לא מעיזים לפצות פה. מילא היינו חוטפים את הנזק הבינלאומי הנורא אבל מכריעים באופן מוחלט את המערכה, ניחא; אבל גם לא להכריע וגם לחטוף? השרים הפחדנים רואים ומחרישים.
לראשי הערים יש כוח רב, והם מנצלים אותו כדי לדאוג ליישובים שלהם. ממשלת נתניהו דרדרה את המדינה כל כך נמוך, שראשי הערים והמועצות לא יכולים עוד להרשות לעצמם להתעסק רק בעניינים מקומיים, הם חייבים לקחת אחריות גם על מה שקורה בשלטון המרכזי. השפעתם יכולה להיות עצומה. בין ראשי הערים והמועצות יש אנשים רציניים מאוד שיודעים לעבוד ולהזיז דברים, והם צריכים לצעוד קדימה. מי מהם שלא מעוניין לעבור למישור הארצי, יכול לחולל שינוי גדול גם מתוך עירו: זה מתחיל בהבנה שככה זה לא יכול להימשך, וחייבים לטפל בברדק ובכאוס ששוררים במדינה — זה לא מספיק טוב שהעיר שלך פורחת, אם המדינה נחרבת.
אתם צריכים לפקוד כמה שיותר אנשים למפלגה — תביאו אנשים טובים, אתם מכירים את התושבים שלכם — כדי לנטרל את הקומבינות, את הקיצוניוּת ואת הטירוף. כדי לוודא שייבחרו אנשים ראויים שבאים לעבוד, ולא חנפנים חסרי חוליות. תביאו לממשלה את הגישה העניינית שלכם, שבעזרתה אתם מנהלים את יישוביכם בהצלחה. חייבים ניקוי אורוות כללי, מינהל תקין, סדרי עדיפויות ענייניים וגישה ממלכתית. אלו הם דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם, אבל נשמעים כמו הד רחוק מעולם שאבד. בואו להציל את המדינה, אל תפחדו מאף אחד. ראש הממשלה והשרים צריכים אתכם הרבה יותר משאתם צריכים אותם.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.06.24
