הדברים כל כך פשוטים שזה מביך להעלותם על הכתב, אלא שלנוכח השיח הציבורי אין ברירה: ב-7 באוקטובר התגלה לנו, למרבה הזוועה, שהשורות הקדמיות בהגנתנו חסרות. פשוט אין מספיק לוחמים להגן עלינו בכל החזיתות כנגד כל האיומים. בשמונת החודשים שחלפו מאז, השורות האלה רק הדלדלו: מעבר למאות הנופלים ולאלפי הפצועים בגופם, גם שאר החיילים שרצו בלי פקודה וללא היסוס קדימה הותשו למדי.
העובדה שישנם גיבורים העשויים ללא חת שממשיכים למלא את השורות למרות כל הקשיים לא מלמדת שזה תקין. כשלצה"ל תינתן זכות הבחירה הראשונה, איש לא ייעדר משירות. החרדים, הערבים, בני ובנות השירות הלאומי ובעלי הפטורים
וכך, אם בראשית אוקטובר אחוזי ההתייצבות של חיילי המילואים נסקו לגבהים לא מוכרים ובכל היחידות מספר המתייצבים היה גבוה הרבה יותר מהנדרש, הרי שבחודשים האחרונים חל שינוי. המפקדים מתקשים למלא את השורות גם בשל עייפות הנפש המובנת של הלוחמים, וגם בשל קשיי החומר. בצדק. יש גבול כמה ניתן לדרוש אפילו מדור הגבורה הנדיר הנוכחי, שלחם תקופה כה ארוכה אגב הפקרת כל חיי השגרה שלו מאחור - מבית ומשפחה ועד לפרנסה ולימודים. גם מי שחזר איתן מהקרב והצליח להתחיל לשקם את חייו באזרחות, יתקשה עתה לעזוב שוב את המעט ששוקם ולחזור למדים. העובדה שאותם גיבורים עשויים ללא חת וממשיכים לעשות זאת למרות כל הקשיים וההתנגדויות (בקרב משפחתם ובעבודתם שגם שם כבר מתקשים להמשיך לתפקד בצורה חסרה זמן כה ארוך) לא מלמדת שזה תקין. דרושים עוד אנשים למלא את השורות הקדמיות.
זה נכון גם לגבי תומכי הלחימה שממלאים את שורות האמצע וגם ביחס לשורות האחוריות של אנשי המודיעין. בקרב האחרונים, גילה לנו 7 באוקטובר מצב קשה אף יותר. התברר שהמערכות נוונו בכמות ובאיכות לטובת מולך הבינה המלאכותית ושאר רעיונות של מי שכנראה מעולם לא אסף מודיעין בשטח. במקום אוזן שמבינה ערבית ועין שמכירה תבליט, קיבלנו מערכות "מתקדמות" שכשלו ברגע האמת. האחרונות עזרו לאמ"ן לוותר על כוח אדם איכותי ולצמצם את התקנים. התנפצות הפנטזיות חסרות האחריות של "צבא קטן, דיגיטלי וחכם" מחייבת שהשורות הללו יורחבו וישופרו. אלא שגם כאן שורות המועמדים חסרות.
1 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים בירושלים במחאה על חוק הגיוס
הפגנת חרדים בירושלים במחאה על חוק הגיוס
הפגנת חרדים בירושלים במחאה על חוק הגיוס
(צילום: שלו שלום)
לכן כולם צריכים לצעוד צעד אחד קדימה. מי שלא היה לוחם צריך להחזיק רובה ומי שלא התגייס חייב ללבוש מדים. בעלי הפטורים מכל הסוגים (רפואי, נפשי, לאומי ומשפחתי) יעשו שירות אזרחי. בנות ובני השירות הלאומי ילבשו מדים וימלאו את השורות העורפיות בצבא, חיילי וחיילות העורף יתווספו לשורות תומכי הלחימה והאחרונים ימלאו את שורות הלוחמים והלוחמות. איש לא ייעדר משירות כשלצה"ל תינתן זכות הבחירה הראשונה. כן, כולם. החרדים, הערבים, בני ובנות השירות הלאומי ובעלי פטורים (שכה קל לקבלם אם להוריך יש די ממון וקשרים).
כדי שזה יקרה לא נדרש לשלוח שוטרים צבאים לבתי עריקים. די להשיב את הכלים של תמרוץ לובשי מדים שבוטלו מתוך אינטרסים מגזריים ונאסרו בשם השוויון במהלך השנים: מקצבאות יוצאי צבא דרך העדפה ללובשי מדים בקבלה לעבודה ולהשכלה הגבוהה וכלה בקדימויות במיזמי שיכון וחינוך. אף שישנה פה פגיעה בשוויון, אין לנו ברירה. כפי שאמר שלשום השופט נעם סולברג בבג"ץ גיוס החרדים: "זה כבר לא עניין השוויון, זה עניין קיומי". והשורות, חברים, חסרות. חסרות עד מאוד.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.06.24