בחודש פברואר פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל שחייב את המוסדות הלימודיים להעניק מעטפת לימודית, רגשית וחברתית מיוחדת לתלמידים שהוריהם נעדרים מהבית בשל המלחמה. כעת, כארבעה חודשים לאחר מכן, עולה הטענה כי ההנחיות אינן מיושמות - והחשש כי הקשיים יעמיקו לקראת היציאה לחופשת הקיץ.
"היעדרות ממושכת של אחד ההורים עשויה להשפיע על הילד במישורים תפקודיים ואישיים, ולכן חשוב להתייחס אליו בתקופה זו מתוך התבוננות מכילה, מחבקת ומעצימה", נכתב בחוזר. "השינוי ההתנהגותי עלול להתבטא בתגובות רגשיות, בשאילת שאלות 'למה', בהבעת פחדים וחששות לעיתים ללא מילים ואף נסיגה תפקודית - חזרה להרטיב, בקשה למוצץ, בכי ממושך ועוד".
4 צפייה בגלריה
yk13951828
yk13951828
"מנסים לצאת מהתקופה הזו מחוזקים". טלי ומשפחתה
(צילום: באדיבות המצולמים)
4 צפייה בגלריה
yk13951971
yk13951971
אדווה דגן וילדיה
(צילום: יריב כץ)
למרות זאת, בפורום נשות המילואימניקים טוענים כי אין יישום בשטח. מצב החירום מתמשך, החופשה מתקרבת - ואיתה הצורך במסגרת מסודרת לאורך הקיץ. "אבות ילדינו נלחמים ונעדרים מהבית לתקופה ארוכה מאוד, הם נקראים ומתייצבים שוב ושוב", אומרת רותם לוי, ממובילות פורום נשות המילואימניקים.
"המשמעות היא ביטול חלוקת התפקידים השגרתית בבית. אנו אחראיות לבדנו לתפעול משק הבית ולגידול הילדים, החל מפיזור ואיסוף ממסגרות החינוך, חוגים, הכנת שיעורי בית, בעיות רגשיות והתמודדות עם צורכיהם בזמן חירום ועד לנוכחותנו המלאה הנדרשת בימי חופשות וחגים וימי מחלה של הילדים. זאת במקביל לניסיון להמשיך ולשמור על מקורות הפרנסה שלנו וחיזוק בני הזוג שבחזית. הילדים מרגישים בחסרונו של ההורה במילואים, חווים דאגה וחששות מתמשכים וחווים קשיים רגשיים, פדגוגיים וחברתיים".
לוי מוסיפה כי הן מצפות ממשרד החינוך לפקח על יישום החוזר. "עד היום, אחרי כשמונה חודשים של לחימה כשהאבות נלחמים בחזית, בתי הספר לא איתרו את ילדי המילואימניקים. טרם בוצעו שיחות אישיות לילדי ומשפחות המשרתים, ילדים לא מקבלים את המענה הרגשי או הפדגוגי. כעת אנו לקראת סיום שנת הלימודים ולפני החופש הגדול, אשר מביא איתו קשיים רבים נוספים בצל היעדרותם של בני זוגנו".
פורום נשות המילואימניקים דורש לקיים מסגרות חיוניות וקייטנות לילדי המילואים בכל יולי ואוגוסט וליישם את החוזר: לדאוג לשיחות עם פסיכולוגים ויועצות, לדאוג לשעות תגבור והוראה פרטנית, הקלות במבחנים בהתאם לצורך. כל זאת, לצד העצמה וחיזוק - הענקת אות מלחמה על השתתפות הילדים במאמץ המלחמתי ובהגנה על הארץ.
טלי רביבו היא אם לשמונה ילדים מגיל שנה וחצי ועד כיתה י'. בעלה הוא מ"פ בחטיבת כרמלי אשר מגויס מ-7 באוקטובר: "חלוקת האחריות בתחום הלימודי הייתה ברורה ביני לבין בעלי, ומהרגע שגויס הצבתי לעצמי מטרה שהילדים ירגישו כמה שפחות את השלכות המלחמה על ביתנו. כבר בהתחלה הבנתי וראיתי שהתחום הלימודי הולך ונפגע, מפני ששעות אחר הצהריים הוקדשו בעיקר לילדים הקטנים בבית שאבא שלהם נעלם מחייהם לפתע, או למשימות טכניות בבית כמו קניות, ניקיון ועוד. בשעה 20:30 בערב, כשהקטנים ישנים, לגדולים כבר אין רצון וכוח לשבת לפתוח ספרי לימוד, וגם אני מותשת ועייפה מכדי ללמוד למבחנים או להכין עבודות.
"הבנות שלומדות בבית החלו לקבל תגבור בשיעורים פרטיים במקצועות השונים, מדובר באלפי שקלים. ממערכת החינוך לא זכינו לשום הקלות מיוחדות עקב המצב המורכב. מפעם לפעם אני מנסה להזכיר למחנכות והמחנכים שאבא עדיין מגויס ואנחנו לא נמצאים בשגרה רגילה. בעלי ואני העברנו לילדים שלנו את המסר שהלימודים הם לא העיקר כרגע, ויותר חשוב לעבור את התקופה בשלום ולצאת ממנה מחוזקים יותר עד כמה שניתן, כרגע מתארגנים על קורסים בקיץ כדי להשלים את הפערים ולהתכונן לשנה הבאה", אמרה.
4 צפייה בגלריה
yk13951886
yk13951886
ממובילות פורום נשות המילואימניקים. רותם לוי וילדיה
(צילום: מוטי קמחי)
4 צפייה בגלריה
yk13952395
yk13952395
"שום מחשבה על איך להקל או לתמוך". משפחת פרן
ענבל פרן פרח, מקיבוץ בית העמק, אם לשלושה ילדים בחטיבה ובתיכון, מתייחסת גם היא להשלכות הרגשיות של המלחמה. בעלה הוא מג"ד חי"ר שהוקפץ ב-7 באוקטובר וההשפעות על הילדים ניכרות: "בבית הספר הילדים מחזיקים את עצמם, אבל אחרי הצהריים הפחדים עולים, הקשיים מתגברים והכל מוצף. קשה ללכת לישון כשאת דואגת לאבא שלך, ומבינה את המשמעות של לחימה ושל 'הותר לפרסום', כשאת שומעת סיפורים על 'דפיקה בדלת' ומתחילה לחכות לה כי את מבינה הכול".
ענבל גם הוסיפה על התסכול מהיחס של בית הספר: "לא רק שהוא לא מתייחס, אלא אפילו נוזף לא פעם. על חוסר עמידה במשימות ועל חיסורים אינספור. שום הוקרה, שום הערכה, שום הרמה לנוער הזה שעומד בגבורה בהבנה עמוקה של מה זה אומר 'אבא במלחמה'. אני לבד במחשבה על איך להקל, איך לתמוך, איך לעזור - כי בית הספר פשוט לא שם. זה ניכר בחיסורים, בקושי שעולה לקראת הבגרויות, בנערה שלא עוברת טסט אחרי טסט".
גם אדווה דגן מפתח תקווה, אם לשלושה שבעלה גויס ב-7 באוקטובר, מתוסכלת ממערכת החינוך. "בתחילת המלחמה, כל המדינה התגייסה לטובת החיילים והאמנתי שגם מערכת החינוך תתגייס, התבדיתי. הילדים שלנו שקופים, אף אחד מבית הספר לא רואה את הילדים ולא מסייע בפן הלימודי והרגשי. המצב הזה - שבו יש רק אמא שצריכה לתת מענה ולהתמודד, כשחלוקת הקשב מוגבלת - מייצר תסכולים ולחץ. גם בפן החברתי, אני לא מצליחה להגיע לכל המפגשים או לרשום לחוגים. וגם בפן הלימודי, לא תמיד מצליחים לעשות את כל השיעורים, לפנות זמן לקרוא, ולהדביק את הקצב הלימודי", סיכמה אדווה.
ממשרד החינוך נמסר כי "הופץ לכלל בתי הספר ברחבי הארץ חוזר מנכ"ל, המחייב אותם לתת מענה ייחודי לתלמידים ותלמידות שהוריהם משרתים במילואים. ככל שיש מקרים פרטניים של בתי הספר שאינם מיישמים הוראות חוזר - המשרד יבצע בירור ממוקד מולם".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.06.24