חינוך שוויוני לכולם? לא בישראל. הסיכוי להצליח בלימודים, תלוי במקום מגוריכם. אם אתם רוצים להצטיין, כדאי לכם ללמוד במועצה האזורית תמר, הרשות שמשקיעה את הסכום הגבוה ביותר בחינוך בארץ. מדובר בלא פחות מ-42,107 שקל בממוצע לשנה לתלמיד. אם אתם מעדיפים לגור במרכז, רעננה היא הרשות הגדולה שמשקיעה את הסכום הגבוה ביותר מתקציבה לתלמיד: 8,310 שקל.
ניתוח שערך לוח מדלן עבור ynet ו"ידיעות אחרונות" מספק תמונה כוללת של חלוקת תקציב החינוך בישראל וחושף את הפערים בין הערים והרשויות השונות (וזאת לפי הנתונים הרשמיים המעודכנים של משרד החינוך 2021). כך, ממוצע ההקצאה לתלמיד ברשויות במגזר היהודי גדול פי כשלושה וחצי מההקצאה ברשויות בחברה הערבית, ורשות מבוססת כמו תל אביב למשל ‑ משקיעה פי שמונה בתלמיד בהשוואה לנתיבות, הממוקמת בפריפריה ומדורגת נמוך מבחינה חברתית-כלכלית.
בזכות העסקים
פרופ' איריס בן דוד הדרפרופ' איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, שערכה את המחקר עבור משרד החינוך, הסבירה כי רשויות מבוססות משקיעות הרבה יותר מתקציבן בחינוך מרשויות בחברה הערבית, רשויות מוחלשות מבחינה חברתית-כלכלית ורשויות בפריפריה. מצב זה מעמיק, לדבריה, את הפערים בין תלמידים ברשויות החזקות לחלשות.
לדבריה, עיקר ההבדל בין הרשויות נעוץ בהיקף הגבייה מארנונה לעסקים. גם ברשויות שתושביהן מבוססים אך שטחי הארנונה לעסקים בהן מצומצמים ‑ היכולת להשקיע בתוספת לתלמיד נמוכה יחסית. כדוגמה, היא ציינה את ראשון-לציון, המדורגת באשכול חברתי-כלכלי 7 ומשקיעה יותר בתלמידים מקריית-אונו, המדורגת באשכול החברתי-כלכלי 9.
פערים נוספים נובעים מכך שישנן רשויות שמקבלות גם תמיכה מארגונים חברתיים, שמאפשרת להם השקעה גבוהה יחסית. ישנן גם רשויות שהרכב אוכלוסייתן צעיר וילדים מהווים יותר משני שלישים ממנה, ולכן ההקצאה הממוצעת לתלמיד אצלן נמוכה יחסית.
"חינוך שוויוני הוא המפתח לעיצוב החברה", אמרה בן דוד, "לפי דוח OECD, כשלרשויות המקומיות תפקיד דומיננטי במימון החינוך, מגמה הבולטת במיוחד בצ'ילה ובישראל ‑ מעמיקים גם הפערים ואי-השוויון".
עיקר ההשקעה בתלמיד בישראל מגיעה מהממשלה, במטרה שיותר משאבים יופנו לתלמידים מוחלשים, וזאת באמצעות מדד דיפרנציאלי. אלא שהמחקר מראה כי חייבים לפקח על הפערים המתאפשרים בשל השקעת הרשויות ולהגדיל את היקף ההשתתפות הממשלתית במימון ישיר של החינוך. "שוויוניות נמוכה עשויה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח על רמת הביטחון והיציבות החברתית", הדגישה בן דוד.
בין הרשויות הגדולות המובילות בהשקעה בחינוך לתלמיד נמצאות רעננה - עם 8,737 שקל לתלמיד בשנה; תל אביב - עם 8,310 שקל לתלמיד לשנה; וקריית גת - עם 7,850 שקל לשנה; ואחריהן רמת גן (7,625 שקל), הרצליה (7,345 שקל) וכפר סבא (6,725 שקל).
בתחתית הטבלה בערים הגדולות נמצאות עכו - עם 3,189 שקל לתלמיד לשנה; יבנה - 3,138 שקל לשנה; וירושלים - 2,828 שקל לתלמיד לשנה. הרחק מתחתיהן משתרכות מודיעין עילית (634 שקל); ביתר עילית (594 שקל); ורהט (211 שקל).
את טבלת הרשויות הקטנות המובילות בהשקעה לתלמיד, מובילה המועצה האזורית תמר - עם 42,107 שקל לתלמיד בשנה; מגדל - עם 26,707 שקל לתלמיד בשנה; וראש פינה - 16,874 שקל לתלמיד בשנה. ואחריהן: מטולה (10,375 שקל), אלונה (9,976 שקל) ובית דגן (9,292).
בתחתית טבלת הרשויות הקטנות נמצאות מעלה עירון - עם 796 שקל לתלמיד לשנה; שגב שלום - עם 700 שקל לתלמיד בשנה ונחף - עם 692 שקל לתלמיד לשנה; ובהמשך כסיפה (484 שקל); ואכסאל (128 שקל).
תלויים רק במדינה
מנכ"ל מדלן טל קופלמנכ"ל מדלן טל קופל אמר כי הממצאים מצביעים על כך שההשקעה בתלמידים בישראל אינה שוויונית וכי הרשויות החלשות נאלצות להסתמך בעיקר על המדינה. "ההשקעה בתלמידים בפריפריה תלויה בהעדפותיה השונות של כל רשות", הסביר, "וחבל שכך - כי מדובר באחת הדרכים הכי אפקטיביות לקדם את הפריפריה בישראל".
ממשרד החינוך נמסר: "רשויות חזקות אכן משקיעות יותר בשירותים לתושב ובין היתר גם בחינוך. משרד החינוך פועל לאזן זאת על-ידי השקעת משאבים דיפרנציאלית לטובת הרשויות החלשות. לדוגמה, במסגרת תוכנית הגפ"ן (תוכנית לגמישות פדגוגית וניהולית), המשרד מתקצב את הרשויות החלשות בשיעור שמגיע לכדי 97.5 אחוז.
"התקצוב הדיפרנציאלי בא לידי ביטוי בהקצאת שעות ההוראה ותוכניות ההתערבות הממוקדות באוכלוסיות עם מאפיינים ייחודיים (כגון דרוזים, בדואים, מזרח ירושלים, עוטף עזה וכו'). שיעור ההשתתפות הדיפרנציאלי, מצד אחד, והתקצוב הגבוה יותר של בתי ספר חלשים, מהצד השני, נועדו לאזן את יכולות התקצוב העדיפות של הרשויות החזקות על פני החלשות".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.06.24
