ואלו הם חיינו בזמן האחרון: מדי יום אנחנו מתעוררים לעוד אמירה שערורייתית של פוליטיקאי, עיתונאי, מוביל דעה. כל שעה והכותרת שלה, הפוש שלה: הנה שר שתקף בבוטות שר אחר, הנה דיון בקבינט שהפך לקרקס, הנה עוד ח"כית שקיללה ח"כית אחרת. וזה תמיד הכי בוטה, הכי נמוך, הכי מלוכלך. התרגלנו.
אבל גם במציאות הזו יש דברים שלא עושים. יש ירי שלא פותחים בו בתוך הנגמ"ש. וכך בדיוק הרגשתי כששמעתי ציטוט נוראי שנאמר על הרמטכ"ל הרצי הלוי. בתחילה לא ידעתי מי זה שמעז לקרוא לרמטכ"ל, בעיצומה של מלחמה, "הרמטכ"ל הכושל ביותר בתולדות צה"ל". אפילו בשביל מירי רגב או איתמר בן גביר זה בוטה מדי. אולי זה הבן הגולה במיאמי, חשבתי לעצמי.
אבל אז הבנתי שמי שאמר את הדברים הללו, על רמטכ"ל בזמן מלחמה, הוא לא אחר מאלוף במיל' יפתח רון טל. אני מודה, יפתח, שממך - לא ציפיתי. אדם שישב בעצמו בפורום מטכ"ל. אלוף וקולגה שלי, של הרצי. זו תקיעת סכין בגב של הרמטכ"ל ושל הצבא כולו.
הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד עומדים על רגליהם ומנסים לתקן את המחדל הנורא, שאין מחלוקת שהם אחראים לו. הכי קל היה להם להתפטר מיד ב-7 באוקטובר. ואז מה? הם בחרו לקחת אחריות ולהישאר בחזית המלחמה, זה ראוי להערכה ולא להוקעה
הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד עומדים על רגליהם ומנסים לתקן את המחדל הנורא, שאין מחלוקת שהם אחראים לו. הכי קל היה להם להתפטר מיד ב-7 באוקטובר. ואז מה? הם בחרו לקחת אחריות ולהישאר בחזית המלחמה, זה ראוי להערכה ולא להוקעה. הרי הרצי יודע שצל"ש לא מחכה לו בסוף המלחמה, גם אם היא תסתיים בניצחון מוחלט.
עם כל הכבוד, ביסוד המחשבה שתחת פיקודך או פיקודי המלחמה הייתה מתנהלת אחרת - טמון זרע הפורענות שריסק אותנו ב-7 באוקטובר. די ברור שהשיקולים שעומדים מאחורי דבריך אינם ענייניים. אבל האם קריצה לבייס הליכודי או לראש הממשלה או מחיאות כפיים מ"הפטריוטים" (בעיני עצמם) - מצדיקות נזק כל כך כבד?
יש הבדל משמעותי בין ביקורת על דרג פוליטי נבחר לבין ביקורת על אנשי צבא שממלאים את תפקידם. גם לי ולאלופים אחרים יש ביקורת רבה וקשה על התפקוד של צה"ל והרמטכ"ל לפני ואחרי 7 באוקטובר. אבל אנחנו משתדלים לומר אותה בדרך עניינית ולא פרסונלית. מה יחשוב חייל בשדה הקרב שצריך להישמע לפקודות ולסכן את חייו בשליחותו של "הרמטכ"ל הכושל בתולדות המדינה"? מה שעשית פוגע הן בלוחמים ובמפקדים והן בהוריהם ובאמון הציבור.
צילום: שאול גולן, "ידיעות אחרונות"
בסוף היום יש לנו צה"ל אחד. והוא כרגע מחזיק את הביטחון בכמה גזרות במקביל. טוב, רע, זה מה שיש - ואיתו ננצח. כן, ננצח. אולי לא ניצחון מוחלט, כמו שמושא הערצתך מבטיח לנו, אבל בהחלט נכה את אויבינו ונחזיר את השקט בדרום ובצפון.
יפתח, ידידי, עוד לא מאוחר לתקן. חזור בך מן הדברים ותתנצל. בסוף הרי גם אתה קצין, ויש לקוות שגם ג'נטלמן.
אלוף (במיל') עמוס ירון כיהן כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כראש אגף כוח אדם בצה"ל וכמנכ”ל משרד הביטחון
פורסם לראשונה: 00:07, 06.06.24