המציאות הביטחונית המורכבת לצד הכאוס הפוליטי מותירים את סוגיית הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל תחת סימן שאלה גדול ונפיץ במיוחד. גורמים במערכת הביטחון מסבירים כי הסוגיה, שנותרה ללא מענה, פוגעת ביציבות הביטחונית ביהודה ושומרון. אותם גורמים יבקשו מהדרג המדיני לדון שוב בנושא ואף גיבשו מסמך המציג את דחיפותו, זאת לאחר שכבר ארבע פעמים לפחות היה אמור לעלות לדיון ונדחה. בינתיים, כ-40 אלף פועלים פלסטינים בלתי-חוקיים עובדים בישראל.
שב"חים חוצים את החומה בלכיש
אותם 40 אלף פועלים שנכנסים באופן בלתי חוקי פוגעים בביטחון בקו התפר ובלב הארץ, וגם ביכולת של מערכת הביטחון לאתר ולפקח על הנכנסים. למרות שאט-אט מספר השב"חים הולך ועולה, זה עדיין לא מתקרב לכמות הפועלים שהייתה קודם בישראל, ולכן ישנה השפעה דרמטית על הכלכלה הפלסטינית. העובדה כי אין אפשרות להיכנס באופן חוקי לעבודה בישראל מונעת גם מפועלים רבים שמחזיקים באישורים להסתנן לישראל, מחשש שייתפסו ויאבדו את אישור העבודה.
"ויתרו על הפיילוט בגלל ההתנגדות של סמוטריץ' ובן גביר", מסביר גורם במערכת הביטחון, "האמת שגם מערכת הביטחון לא דוחפת מספיק. נכנסים כיום כ-6,500 פועלים חיוניים לישראל, ועוד כ-10,000 באזורי התעשייה בשטחי יו"ש, זה מעט מאוד. ברור שהיינו רוצים יותר אבל יש דרג מדיני. נתניהו לא מסוגל לקבל החלטות".
לדברי אותו גורם, העובדה שאין פועלים פוגעת בביטחון שכן בסוף מדובר בתגובת שרשרת ברורה: "כשאין כסף מצד אחד אז הוא נכנס מצד שני, מכיוון איראן. מה שקורה הוא שצעירים פלסטינים ללא פרנסה מנסים להשיג את לחמם דרך פעילות טרור ממומנת – ובאיראן ובחמאס יודעים לנצל היטב את המצב. המצב הכלכלי הקשה בא לידי ביטוי גם בתופעות פליליות. רק לשם השוואה, מתחילת המלחמה התרחשו 42 מקרי שוד שבהם נשדדו בנקים וחנויות תכשיטים. לעומת שנת 2023 שבה התרחשו 22 מקרי שוד דומים".
מעבר לסוגיה הביטחונית, ישנה גם הסוגיה הכלכלית. לפני המלחמה היו 150 אלף פועלים שעבדו בתוך הקו הירוק ובהתנחלויות, כשהרוב בבניין וחקלאות. שני הסקטורים האלה לא מוגדרים כסקטורים חיוניים במשק לשעת חירום, ועל כן לא מאושרים לקבלת פועלים פלסטינים מחגי תשרי. כלומר, כבר כמעט תשעה חודשים שאין פועלים פלסטינים. המשמעויות בשטח: כל שוק הנדל"ן בעצירה כמעט מוחלטת כי אין מי שיבנה. בחקלאות יש מחסור חמור בידיים עובדות ויבול שהבשיל הולך לפח וגורר הפסדים עצומים לחקלאים.
אלו רק חלק מהסיבות שבגללן מערכת הביטחון מהשב"כ, דרך צה"ל ועד מתאם פעולות הממשלה והמל"ל – מפצירים בקבינט כבר חצי שנה, בתמיכת שר הביטחון יואב גלנט – להתכנס לדון בהכנסת פועלים וגם הציעו כמה וכמה פיילוטים. בין היתר הועלתה הצעה שבשלב הראשון תעלה כמות הפועלים החוקיים בישראל ל-15 אלף, שייכנסו בשיטה של סגירת מעגל.
זוהי שיטה עליה עבד ראש המינהל האזרחי הקודם, תת-אלוף פארס עטילה, ואלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, והיא נוסתה ברמדאן האחרון בהצלחה. לפי השיטה יש מעקב על כל פלסטיני שנכנס ויוצא. עוד בין הפתרונות הציעו להעלות את גיל הפועלים שמורשים להיכנס ל-35, לוודא שהסטטוס של אותו פועל הוא "נשוי עם ילדים", ולהכניס פועלים רק לאתרי בנייה מרוחקים ממרכזי ערים, שבהם אין חיכוך עם אוכלוסייה. אלא שבפועל הכול נתקל בהתנגדויות פוליטיות מצד סמוטריץ' ובן-גביר וגם חלק נכבד משרי הליכוד, כולל שר הכלכלה ניר ברקת. "נתניהו נרתע מלהתעמת איתם ולהביא את הסוגיה לקבינט", מודה גורם בכיר, "הוא מבין שיש סיכוי שההצעות לא יעברו. היחידים שתומכים בזה הם גלנט, גנץ, איזנקוט וחילי טרופר".
כך או כך, המצב הכלכלי בגדה הולך ומחמיר – יש 33 אחוזי אבטלה, כשלפני המלחמה היו 12 אחוזים. כדי להיאבק במצב, מנסים במינהל להקל כמה שאפשר. בחודש האחרון נפתחו לכניסת מבקרים מעברים סאלם וגלבוע ובתחילת השבוע נפתח גם מעבר פוקוס הסמוך לבית אל. אבל כל אלו הם פתרונות קוסמטיים בלבד. במערכת הביטחון מתריעים כבר חודשים בכל דרך כי ללא פתרון – המצב הנפיץ בגדה עלול להסלים.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.06.24
