הגר עוזרי (27) מקיבוץ גניגר שבעמק יזרעאל הייתה בשבוע ה-22 להיריון כשראתה בפעם האחרונה את בן זוגה, רס"ל (במיל') יעקב עוזרי ז"ל שנפל ב-7 בנובמבר ברצועת עזה. יחד עם עוד 22 אלמנות צה"ל ונפגעי פעולות האיבה וארבע נשות פצועים, עוזרי לוותה על ידי תוכנית "לצידך", שבמסגרתה מלוות חברות בארגון המיילדות נשים שהתאלמנו מיקיריהן בעודן בהיריון עד ללידה וגם לאחריה.
4 צפייה בגלריה
הגר דניאלס עוזרי עם התינוקת שלה ושתי המיילדות. "היא נולדה לנסיבות קשות אבל תהיה מאושרת"
(צילום: אלעד גרשגורן)
עוזרי לוותה על ידי שוש בלחסן, מיילדת ותיקה בת 64 שפרשה לפני כשנה וחצי, ואיילת סופר פייגלין, מיילדת בבית החולים העמק בעפולה. "יעקב התרגש מאוד לקראת הלידה", מספרת עוזרי. "הוא כל הזמן סיפר בדיחות אבא ותכנן את החוגים שניקח אותה אליהם. יעקב ממש דמיין את התינוקת ותכנן לבנות לה ואיתה מלא דברים".
"כששלחו הודעה בוואטסאפ של איגוד המיילדות לגבי סיוע לאלמנות לקראת לידה, נרשמתי בלי לחשוב פעמיים", מספרת בלחסן. "למחרת התקשרו אלי ואמרו שיש יולדת בקיבוץ גניגר. אני עובדת בבית חולים העמק והגר תכננה ללדת שם, וכך צוותנו. זו הייתה תחושה של שליחות לאומית והזדמנות לתרום לחברה. אנחנו נותנות מעטפת בכל התחומים האפשריים והיה לנו ברור שנשים כמו הגר שאיבדו את היקר מכל לא פנויות להתמודד עם ההיריון".
לפני שלושה חודשים ילדה הגר את אלה. "כששאלו אותי איך הייתה הלידה אמרתי שהיא הייתה מדויקת, ושיעקב כיוון אותה", היא מספרת. "היה מאוד קל. הרגשתי שכולם שם בשבילי". איילת דאגה, בין היתר, לשריין להגר חדר לידה בודד ולהכין את הצוות. הקשר בין השלוש נמשך עד היום. "הגר היא אמא מופלאה ומעוררת השראה", אומרת בלחסן.
"אלה היא ילדה ממש שמחה וזה מה שחשוב לי", אומרת הגר. "היא נולדה לנסיבות קשות אבל היא תהיה מאושרת. היא מאוד אוהבת אנשים ועטופה מאוד. הליווי נועד בשבילי, אבל חיבר את אמא של יעקב לתהליך. זו גם אחת הסיבות שיעקב כל כך היה נוכח בלידה. הוא כאילו ממש היה שם וזה היה הכי טבעי לכולם".
גם רויטל שמיר מההתנחלות חוות יאיר שבשומרון, אלמנתו של רס"ן מוטי שמיר ז"ל, שנפל בקרב על קיבוץ רעים ב-7 באוקטובר, לוותה על ידי מיילדות התוכנית. "מוטי היה בתקופת לימודים מהצבא", היא מספרת. "אנחנו שומרים שבת אבל אנחנו חלק מכיתת הכוננות, והבנו שמתרחש אירוע ביישוב". תוך זמן קצר עלה מוטי על מדים ונפרד ממנה ומבנם לביא בן החמש. רויטל הייתה בתחילת החודש השישי להיריונה. "לא היה בי שום פחד או חשש. אף אחד לא יכול על מוטי והוא הולך לעשות את מה שצריך ולהילחם".
יממה לאחר מכן התבשרה שמוטי נפל. "הייתי בטוחה שאני מפילה. הגיעה רופאה ואמרה לי שאני חווה את הכאב הכי חזק בעולם אבל לא פוגעת בעובר. זה מה שהייתי צריכה לשמוע. אני ומוטי חיכינו להיריון הזה הרבה שנים וגילינו את זה ביום הנישואים שלנו וזו הייתה המתנה הכי גדולה. ההיריון החזיק אותי וגרם לי להיאחז בחיים. הרגשתי שמוטי בתוכי וזה נכון. לתוכנית הגעתי בזכות אחותי חגית רוזנבלום".
4 צפייה בגלריה
רויטל שמיר ביחד עם אורי התינוקת והמיילדות שלה. "לא הייתי עוברת את הלידה הזאת בלעדיהן"
(צילום: אביגיל עוזי)
דגנית איילון מפדואל, מיילדת בבילינסון, וטליה אדלר מברוכין, מיילדת משיבא, חברו לרויטל וליוו אותה ללידה של אורי הקטנה. "הכרנו אותה ואת מוטי בפן האישי ובלידה הרגשנו ממש שהוא נמצא שם פיזית", מספרת איילון. "את הבעל הלוחם והגיבור לא נוכל להחזיר, אבל להיות ברגעים שמבשרים חיים ומביאים חיים - זו שליחותנו וזה תפקידנו. הרגשתי שבלידה אחזנו בחיים ובמוות באותו רגע. היה בכי של עצב, שמחה ושחרור".
"מוטי היה ממש איתנו בלידה", מספרת רויטל. "זו הייתה חוויה אחרת לגמרי. דאגנו שזה לא יהיה אותו חדר של הלידה הקודמת ושלא ניכנס מאותה כניסה. זה לא עשה לי פלאשבק וגם הייתה מעטפת מדהימה. בית החולים נרתם ונתן לי יחס לא רגיל. בסוף, לא הייתי עוברת את הלידה הזו בלי הליווי של דגנית וטליה".
לדבריה של יפעת רובננקו, יו"ר הארגון, "מאז 7 באוקטובר אנו שואלות את עצמנו מה המיילדות יכולות לעשות למען הנשים ההרות והיולדות. לכל אחת מאיתנו חובה אישית מוסרית לדאוג למי שהקריבו את היקר להן מכל, ולהיות עבורן כדי שכולנו נמשיך לחיות פה יחד. להיות אחת למען השנייה, מתוך ערבות הדדית שהיא הסלע לקיום שלנו כחברה בריאה. פרויקט 'לצידך' נולד מתוך צורך לתת לנשים ההרות שהתאלמנו במלחמה והוא מהווה הטמעת מודל "ליווי רציף על ידי מיילדת" שהומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. במסגרת הפרויקט, כל אישה זוכה לליווי של שתי מיילדות, מפגשים תכופים, זמינות 24/7, ליווי בלידה וביקורי בית אחריה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.06.24
