חג שבועות הוא אחד החגים האהובים והחווייתיים ביותר בקיבוצים. משפחות שלמות לבושות לבן נאספות על הדשא, זמן של שמחה, אחדות וקציר. כך היה לאורך השנים גם בקיבוץ ניר עוז שבעוטף, וכך נהגו לחגוג גם בני משפחת ביבס, שנחטפו ב-7 באוקטובר ועדיין מוחזקים בשבי בעזה.
עבור יוסי שניידר, בן דודה של שירי ביבס, החג נושא זיכרונות מתוקים ותחושות כואבות. "בשבועות בקיבוצים תמיד הייתה אווירה מיוחדת", מספר שניידר. "היו תערוכות של טרקטורים, הילדים היו מחפשים ממתקים בתוך ערמות חיטה, והאוהל הבדואי היה מלא במאכלים טעימים. זו הייתה חוויה מאחדת ומשמחת, ואני מתגעגע לזה מאוד".
3 צפייה בגלריה
yk13959996
yk13959996
משפחת ביבס בשבועות בקיבוץ, 2023
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
3 צפייה בגלריה
yk13959994
yk13959994
שירי (מרימה את אחייניתה) עם הוריה, יוסי ומרגיט ז"ל
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
השנה, בצל המלחמה, יציינו קיבוצי העוטף את החג באופן שונה, כמתבקש ממציאות החיים החדשה. רבים מהם רחוקים מקיבוצם, רבים מהם עדיין מתאבלים על אובדן הקרובים והחברים, ומחכים לחטופים שישובו. בקהילת ניר עוז המפונה, למשל, החליטו השנה שלא לציין את החג.
גם בני המשפחה המורחבת של שירי וירדן ביבס, שנהגו להתארח בקיבוצם מדי שנה בשבועות, נערכים לציין את החג במציאות הזו. "תמיד, בכל שנה לקראת החג, הייתי מתקשר למרגיט, אמא של שירי, ושואל אותה מתי זה קורה, באיזו שעה", נזכר בן הדוד, תושב חולון. "בשנים האחרונות היא קצת חששה שמשהו רע יקרה". מרגיט ויוסי, ההורים של שירי, נרצחו בביתם בניר עוז ב-7 באוקטובר.
בפעם האחרונה שהמשפחה התאספה לחג השבועות בקיבוץ, הם נהנו מפינת ליטוף לילדים, מהאוהל הבדואי, ומהריצה אחרי הילדים בשמחה. "שירי הייתה שם עם אריאל וכולנו נהנינו יחד. זה היה חג שמייחד את הקיבוצים, את הקציר והמחלבות. עכשיו, כל זה חסר", אומר יוסי ומתאר את תחושת הכאב והאובדן כשמסתכלים על מה שנגזל מהם. "אין לי את מרגיט יותר, אין לי למי להתקשר. לא תהיה את החוויה הזאת יותר".
בנוסף לתחושת האובדן, יוסי משתף בחוויות האישיות והכואבות שהמשפחה עוברת במאבק להחזרת יקיריה. "ראיתי את הסרטון של אנדריי כשאבא שלו נכנס לחדר והוא נפל לרצפה. כשהייתה העסקה הראשונה פחדתי והייתי סביב זה 24/7. חשבתי ששירי תחזור ואמרתי לעצמי שאני לא יודע אם אני רוצה לראות אותה כשהיא תחזור, כי פחדתי שאני אתרסק בנקודה הזאת. הלוואי שזה היה קורה. הלוואי שהיינו מאחורי זה. הלוואי שהם היו פה".
על מבצע החילוץ הנועז לשחרור ארבעת החטופים במרכז רצועת עזה אמר: "כששמעתי את השמועות על נועה, התרגשתי כמו ילד קטן. רציתי שזה יקרה, רציתי שהיא תראה את אמא שלה לפני שהיא תמות. שירי כבר לא תזכה לדבר הזה עם ההורים שלה. אני בכלל לא בטוח שהיא יודעת".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.06.24