בימי הרפורמה המשפטית התפרסם סרטון של נוסעת באוטובוס שהטיחה קללות בנוסע צעיר, חרדי, שלטענתה לא משרת בצבא. אותו בחור, לבוש בגדים חרדיים עם פאות השאיר אותה ללא מילים כשאמר לה מה הוא עושה בצבא - סרן במילואים ביחידה קרבית. לא מזמן, גם התפרסם סרטון שלו מחוץ לשטחי כינוס בעזה כשהוא מחדיר רוח לחימה בחבריו הלוחמים. באתר צה"ל מפורט בהרחבה על תרומתן של היחידות החרדיות הלוחמות ועל גבורת לוחמיהן מ-7 באוקטובר ועד היום - פלוגת "תומר" בגבעתי, פלוגת "חץ" בצנחנים וגדוד "נצח יהודה" - ובקרב הנופלים הרבים במלחמה ישנם גם לוחמים חרדים. רק תזכורת לכך שכדאי אולי להיכנס לפרופורציות בכל הנוגע לחוק הגיוס שעבר ביום שני לפנות בוקר.
נוסח החוק עונה על הצורך בפרופורציות. זהו אחד לאחד הנוסח של החוק שעבר בממשלת בנט-לפיד, וכך כתב עליו אז יאיר לפיד: "אחרי שנים שהממשלות הקודמות לא הצליחו להעביר חוק גיוס - עכשיו זה קורה. הבטחנו וקיימנו!" אביגדור ליברמן כתב אז: "מדובר בלא פחות מחזון אחרית הימים, בדרך למתווה כולל שיאפשר שירות משותף לכל הפנים בחברה הישראלית, חילונים וחרדים כאחד, יהודים וערבים כאחד". ועל אותו חוק בדיוק, אותם אנשים ותומכיהם צועקים עכשיו געוואלד - משום שזהו כלי פוליטי במאבק להפלת הממשלה. ומילא בזמנים רגילים, אבל בשעת מלחמה זו באמת ציניות משובחת.
מי שמבקרים את החוק אומרים שהוא לא רלוונטי אחרי 7 באוקטובר, כי הסד"כ שהצבא צריך גדל לאין שיעור. ואכן, זו עובדה שקשה לחלוק עליה - ראשי הצבא הקטינו אותו במשך שנים, במיוחד את חיל היבשה, ועכשיו כולנו בבעיה. יש מי שמנצלים זאת כדי לזרוע פילוג שאין לנו בו צורך, ומפזרים אמירות כמו "לא נוכל לנצח את המלחמה ללא גיוס חרדים". הם כמובן מתעלמים מהעובדה שחלק מהחרדים שיתגייסו בכלל לא יהיו קרביים, ואת החלק הנוסף ייקח זמן להכשיר - כך שלא מדובר במספרים משני משוואה בטווח הקצר.
מעבר לנקודה המאוד טכנית של הצורך בעוד לוחמים, ישנו גם העניין הערכי שהוא אולי מהותי יותר. בעוד שישנן אמהות שלא ישנות כבר שמונה חודשים, או קופצות מכל נקישה בדלת. ישנן אמהות שהפחד הזה כלל לא מוכר להן. גם לפער הזה צריך לתת מענה
מעבר לנקודה המאוד טכנית של הצורך בעוד לוחמים, ישנו גם העניין הערכי שהוא אולי מהותי יותר. בעוד שישנן אמהות שלא ישנות כבר שמונה חודשים, או קופצות מכל נקישה בדלת. ישנן אמהות שהפחד הזה כלל לא מוכר להן. גם לפער הזה צריך לתת מענה, ובמלחמה הנוכחית החיכוך הזה בין הפוליטי לביטחוני מורכב יותר, לאור העובדה שרבים מהנופלים הם בני הציונות הדתית. האמא של הבן הסרוג בשדה הקרב והאמא של הבן בישיבה - חולקות אינטרס פוליטי. כך גם בוגרי מכינת עלי המושמצים, מכינת מעלה אליהו הנרדפת בתל-אביב, הקלמנזונים, המוטי שמירים ואחרים.
ניכר כי המחנה היריב הבין שהדרך להפלת הממשלה לא עוברת בעזה או בצפון המופגז, אלא בסוגיה הטעונה של גיוס חרדים - אלא שלא בטוח שהם צודקים. מאז 7 באוקטובר מתרחש שינוי כולל ביחס לגיוס חרדים, גם במחנה האמוני שרוצה לראות יותר הירתמות מצד החרדים וגם מצד הרחוב החרדי שבעצמו מביע רצון להתגייס. זה לא יקרה ביום, גם לא בחודשיים, אבל הכיוון הכללי הוא חיובי. אל מול זה, מגיע הניסיון לייצר פער, סכסוך, פילוג, כדי להוציא לרחובות גם את מי שנחשבים ל"ימין רך" וגם את נציגי הציונות הדתית - אותם אלו שהשמאל זקוק לקולותיהם כדי לנצח בבחירות. אז מה אם לפיד, ליברמן וגנץ חשבו בעבר שהחוק הזה הוא נקודת התחלה טובה לשילוב חרדים בצבא. אז חשבו. יותר חשוב להפיל את הימין.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.06.24
