מדינת ישראל חוותה אמש יום חג בוער במיוחד, עם יותר מ-200 רקטות שנורו מלבנון לאזור הצפון, בתגובה לחיסולו של בכיר חיזבאללה טאלב עבדאללה. ובכל זאת, האירוע הדרמטי של השבוע התרחש בלילה שבין שני לשלישי, עת הצביעה הכנסת על החלת הרציפות על חוק הגיוס המביש, שמהווה יריקה בפרצופו של הציבור המשרת, זה שממש כמה שעות לפני ההצבעה הקריב עוד ארבעה מטובי בניו. בקואליציה ידעו מצוין על התקרית הקשה ברפיח. ידעו, אישרו וחלקם גם חייכו.
גם אם החוק יעבור שינוי בהמשך, כך שאולי יתחיל איכשהו לפגוש את צורכי הצבא, עצם ההצבעה על נוסח כל כך מנותק מהמציאות היא אירוע שצריך להיזכר לדיראון עולם. 63 חברי וחברות קואליציה, כולם למעט שר הביטחון, הרימו יד באמצע המלחמה הקשה בתולדות ישראל, ופגעו אנושות בחיילי החובה, במערך הקבע, במשרתי המילואים ובמשפחותיהם. בין חיילי החובה, למשל, יש כבר שני מחזורי גיוס שהיו אמורים להשתחרר אך נשארים להילחם בצו 8. מבין משרתי ומשרתות המילואים יש כאלה שצברו כבר יותר ממאה ימים מחוץ למסגרת האזרחית, והצווים ממשיכים להתעופף כמו כטב"מים בשמי הצפון. בצבא הקבע, שממנו צומחת שדרת הפיקוד העתידית של צה"ל, ישנם מפקדי פלוגות, גדודים, חטיבות ואוגדות שלא הורידו אפוד מאז 7 באוקטובר. לומר שהעומס על כתפיהם הינו בלתי נסבל זה אנדרסטייטמנט.
גם ביחידות המילואים השורות אינן מלאות כמו בשבועות הראשונים למלחמה, כי עכשיו “הגנה על הבית" פירושה למנוע קריסת משפחות ועסקים
כפי שפורסם בעיתון זה לאחרונה, ממילא נרשמה ירידה חריגה במוטיבציה לשירות קבע תוך כדי המלחמה. גם ביחידות המילואים השורות אינן מלאות כמו בשבועות הראשונים לאחר מתקפת חמאס, כי עכשיו "הגנה על הבית" פירושה למנוע קריסת משפחות ועסקים. במקום לבוא לקראתם, לשאול מה הם צריכים ולוודא שלא ירגישו פראיירים, מנחיתים עליהם מהלומה חקיקתית שמאיימת למוטט את אלו שסוחבים וסוחבות את האלונקה, וכל זה עוד לפני שהושג איזשהו ניצחון, שלא לדבר על "ניצחון מוחלט".
מיותר לציין שבמערכת הביטחון מורטים את מעט השערות שנשארו להם לנוכח ההתנהלות של ראש הממשלה ושריו הבכירים, מלבד יואב גלנט שהצביע כאמור "נגד" וכעת קוראים בליכוד לפטרו. זו הייתה יכולה להיות שעתו הגדולה של הרמטכ"ל הרצי הלוי, שגם כך אמור לסיים את תפקידו ואין לו באמת מה לחשוש מהדרג הפוליטי, אם היה מקדיש את אחד מנאומיו לנושא ומסביר מול המצלמה לציבור על הצורך הדחוף באלפי חיילים למשימות הרבות. זהו גם תפקידו של גלנט, שכבר אמר את דברו בעניין "היום שאחרי" למשל, לנצל את כובד משקלו בזמן מלחמה ולהגיד שככה אי-אפשר להמשיך. ספק אם נתניהו ירשה לעצמו להדיחו, ולהסתכן בעוד "ליל גלנט".
אולם עוד קודם, אם לנתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר נדמה שגם זה יעבור, הם טועים: תמיכתם בהנצחת העוול תרדוף אותם עד יומם האחרון, כמו את יתר חברי וחברות הליכוד שתמכו בצעד הנפשע, כולל כאלה שהכריזו כמו טרזנים שהחוק לא יעבור והתקפלו כמו מתעמלת אומנותית ברגע האמת. אפילו התחייבות אמיתית להבאת חוק צודק לא הייתה שם. וככה מובילים מדינה שנראתה מאוחדת מאי-פעם ב-8 באוקטובר להתפוררות ואבדון. ידע גם הציבור: לבחור שוב באנשים שהתעלמו במופגן מגודל השעה ולא לצאת למחות, פירושו להיות חלק ממעשה הנבלה ואובדן הזכות להתלונן על השוויון בנטל.
לפחות בחזית הצבאית, ניתן להתנחם (וגם לא יותר מדי) בהישג המודיעיני והמבצעי של חיסול אבו-טאלב, בדגש על עבודה טובה של פיקוד הצפון
לפחות בחזית הצבאית, ניתן להתנחם (וגם לא יותר מדי) בהישג המודיעיני והמבצעי של חיסול אבו-טאלב, בדגש על עבודה טובה של פיקוד הצפון. הפעם נשללה מחסן נסראללה דמות חשובה באמת במערך המבצעי, והבכירה ביותר שנשלחה להיפגש עם הבורא מאז תחילת המלחמה. אפילו עיתון הבית "אל-אח'באר" הדגיש כי החיסול הינו "מכה קשה" לארגון.
הרזומה העשיר להחליא של אבו-טאלב מגיע עד ל-2005 וניסיון חטיפת החיילים ברג'ר. לאחר מכן שימש כמפקד חטיבת בינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה ופיקד על הקרב הקשה של לוחמי אגוז במארון א-ראס. לאחר חיסול עימאד מורנייה, הוא תכנן והוציא לפועל פעולות נקם, בהן הפיגוע נגד חיילי גבעתי בהר דב בינואר 2015.
עד לחיסולו, פיקד אבו-טאלב על יחידת נאסר, שמשתרעת מנהר הליטאני עד גבול ישראל ומבינת ג'ביל מזרחה עד הר דב, תחת הפיקוד המרחבי של חזית דרום לבנון. לצידו חוסלו בכפר ג'ויא, שם שוכנת אחת המיפקדות העיקריות של חיזבאללה בדרום, שלושה מפקדים זוטרים יותר. לא בכל יום יוצא לצה"ל לסכל קצין בדרגה המקבילה לתת-אלוף, ולכן גם הנטייה של חיזבאללה למנות מחליפים במהרה לא תפחית מעוצמת הפגיעה, לרבות יכולות השיגור מהגזרה שעליה הופקד. בחודשים האחרונים, למשל, הוביל אבו-טאלב את השיגורים שגרמו לשריפות ברכס רמים ובקריית-שמונה. גם הרקטה עתירת המשקל שהסבה לא מעט מהנזק, בורקאן, היא פרי פרויקט הפיתוח והייצור שלו. אתמול הוא שילם על כך בחייו, וסביר להניח שהוא לא האחרון.
פורסם לראשונה: 00:21, 13.06.24
