הערכת חסר ואכיפת ההיגיון שלנו על "האחר" מאפיינות את תפיסת ישראל לגבי חמאס - לפני 7 באוקטובר, אך גם לאחר מכן.
ערב המלחמה נשענה הקונספציה הישראלית על שלוש הנחות יסוד: שחמאס הופך למפלגת שלטון ומאבד עניין בהרפתקאות אידיאולוגיות; שהוא ממוקד בפיתוח המרחב האזרחי; וככלל - שהוא מורתע מהסלמה. על הרקע הזה העריכו רבים בישראל כי בכוח הכלכלה לכופף אידיאולוגיה, וגובשו תוכניות לשינוי המציאות בעזה ברוח "סינגפור מזרח-תיכונית".
מהלומת 7 באוקטובר לא העלימה את התפיסות השגויות, בין היתר היות שמעצבי המדיניות ערב המלחמה ממשיכים לעסוק בכך גם כיום. וכך, לאורך המלחמה ישראל נשענת לא פעם על כמיהות לב במקום על הערכות ריאליסטיות. למשל: הכרזה שחמאס קרוב ל"שבירה", מכיוון שפורקו מסגרותיו הגדודיות, או שאבדה יכולתו לשלוט על המרחב הציבורי. הגישה הפסקנית רווחת הן בקרב מקבלי החלטות המתקוטטים ביניהם על הסדר שיכונן ב"יום שאחרי", כשבפועל חמאס ממשיך להיות דומיננטי בעזה, והן בקרב פרשנים שקובעים כי מעמד הארגון בשפל וכי הציבור צפוי לנקום בו.
ערב 7 באוקטובר לא הבינה ישראל את דומיננטיות השיקול האידיאולוגי בהתנהגות חמאס ואת נכונות הארגון להקריב את הממשל ואת שלום הציבור לצורך כך. כיום ניכר קושי להבין את הגמישות והסתגלנות של הארגון, לצד האהדה שלה הוא זוכה מצד רבים בציבור העזתי.
מאז נוסד, חמאס מצוי במטמורפוזה מתמדת - כלומר, השתנות נוכח אילוצים. כך אירע גם לאחר 7 באוקטובר. המשילות ממומשת באמצעות "שליחים", למשל העיריות או שוטרים לבושים אזרחי שמשמרים סדר ציבורי, בין היתר, באמצעות ירי ברגלי חשודים בביזה. הזיקה ההדוקה לציבור נשמרת באמצעות מערך דתי וחברתי שמגייס את התושבים לתמוך בארגון, לצד גופי מודיעין פנים שמאתרים אתגרים מבית וגודעים אותם בכוח. ובזרוע הצבאית אומצו דפוסי גרילה במקום לחימה במסגרת גדודיות, בוצע ארגון מחדש, מונו מפקדים חדשים וגויסו פעילים טריים במקום אלה שחוסלו.
האירוע הקשה ברפיח אתמול, שבו נפלו שמונה חיילי צה"ל, ממחיש את הצלחת חמאס לשרוד ולפעול גם לאחר שמערכיו הצבאיים נפגעו קשות. באמצעות חוליות או טרוריסטים בודדים מקודמת מלחמת התשה שמונעת יציבות במרחב הציבורי ומבהירה לתושבים מיהו בעל הבית בעזה.
המציאות שהתהוותה בעזה מחייבת מבט ספקני כלפי אסטרטגיית "השלב השלישי", שמניחה כי פעולות ממוקדות ללא שהייה קבועה בשטח שנכבש יאפשרו למוטט בהדרגה את שלטון חמאס ולכונן סדר חלופי
המציאות שהתהוותה בעזה מחייבת מבט ספקני כלפי אסטרטגיית "השלב השלישי" שבה החלה ישראל לפני כחצי שנה, ובמוקדה ההנחה שפעולות ממוקדות ללא שהייה קבועה בשטח שנכבש יאפשרו למוטט בהדרגה את שלטון חמאס ולכונן סדר חלופי. המציאות בפועל שונה: חמאס ממשיך לשמש הכוח הראשי ברצועה, לא מאפשר לפתח חלופות (ואף מסכלן, למשל את הניסיון הישראלי לפתח קשר עם חמולות או להביא לרצועה גורמי ביטחון של הרשות), וצה"ל נאלץ לחזור שוב ושוב לאזורים שכבר כבש, בעיקר בצפון הרצועה.
לא מפליא אפוא שחמאס ממשיך לזכות באהדה ציבורית, כפי שניכר בסקר שפרסם המכון בראשות ח'ליל שקאקי באחרונה. מדובר בסקר השלישי שמתפרסם מאז ראשית המלחמה וממשיך להצביע על כמה מגמות יסוד: תמיכה רחבה במתקפת 7 באוקטובר, בחמאס ובהמשך שלטונו ברצועת עזה, לצד הכחשה גורפת של פשעי המלחמה שבוצעו ביום המתקפה. כל אלה צריכים לעורר סימני שאלה לגבי קביעה נחרצת אחרת שמעלים בכירים בישראל על "הדה-רדיקליזציה של הפלסטינים" - יעד חשוב שמימושו מחייב חשבון נפש ושאיפה להשתנות שלא קיימים לעת עתה.
העשייה המדינית והצבאית ממשיכה להישען על סיסמאות כלליות, ובראשן הניצחון המוחלט וההתקרבות להכרעה, לצד תיאוריות ומודלים שאמנם נראים מבטיחים במצגות ובמסמכים, אך מתקשים להתממש בפועל. זאת, בין היתר בשל היעדר הבנות עומק לגבי תרבות הצד השני, דבר שכבר הביא את האמריקנים לכישלונות מרים בווייטנאם, בעיראק ובאפגניסטן. זוהי דרך חשיבה שמשקפת תסכול נוכח הקושי לעמוד ביעדים האסטרטגיים של המלחמה וחוסר היכולת לנצל את היתרון הצבאי המובהק ולממש "הכרעה", מונח שתואם עימות נגד צבאות, אך לא נגד גוף היברידי כמו חמאס.
הכניסה לחודש התשיעי של המלחמה מצריכה תהייה אם גם לאחר טראומת 7 באוקטובר אנו אכן מבינים את הגיון חמאס בפרט ואת התנהגות הפלסטינים בכלל: הציבור העזתי סובל אך לא מתנער מחמאס, והארגון נכון להמשיך במלחמת התשה שתגבה קורבנות, הרס והחרבת מרקם החיים ברצועה. נגד ארגון אידיאולוגי קיצוני שהתיך עצמו בחברה וחדר למוחות האנשים ניתן להתמודד רק באמצעות כיבוש מלא של השטח, שהייה ועקירה שיטתית של נוכחותו, בפרט במישור האזרחי. מכיוון שאין לישראל כרגע יכולת או רצון לממש את היעד הזה, מוטב לשקול עסקה שתלווה בעצירת המלחמה ותספק קרקע לשיקום פנימי עמוק ולגיבוש תכנון רציני שתכליתו שינוי המציאות בעזה.
ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב
פורסם לראשונה: 00:00, 16.06.24
